סילמן מציגה: מי בכלל צריך דירקטורים בחברות ממשלתיות?

לא רק רשות הטבע והגנים: השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לא מבצעת שורה של מינויים בחברות ממשלתיות הנמצאות תחת אחריותה כשרה להגנת הסביבה, כך שדירקטוריונים פועלים בחסר, ואחד מהם אף ללא קוורום. חלק מהמינויים הללו הם מקצועיים או מוגדרים בחוק, כך שאינם מאפשרים יד חופשית לחלוטין לשר.

המינויים החסרים בחברותה ממשלתיות מצטרפים להרכב החסר של מליאת רשות הטבע והגנים (שבה פועלים כיום שבעה חברים מתוך 19), שם ניסתה סילמן השנה למנות ליו״ר את מקורבה, אהרוני נויבואר, מינוי שנבלם על ידי הוועדה למינוי דירקטורים.

הדירקטוריונים הפועלים כעת בהרכב חסר תחת אחריותה של סילמן הם דירקטוריון חברת פארק אריאל שרון, דירקטוריון החברה לשירותי איכות סביבה, ודירקטוריון החברה הממשלתית להגנת מצוקי הים התיכון. המצב בחברת פארק אריאל שרון חמור במיוחד: לפי תקנון החברה, הדירקטוריון אמור למנות 12 חברים, ונדרשים שישה עבור קוורום שיאפשר קבלת החלטות. למרות זאת, הדירקטוריון מונה רק חמישה חברים, כבר מאז חודש ינואר. כלומר – כמעט שנה ללא פורום המאפשר קבלת החלטות. בדירקטוריון הפארק, כך לפי תקנון החברה, ממונים נציגי משרדי ממשלה, נציגי ארגוני הסביבה ונציגי רשויות מקומיות הקבועות מראש (תל אביב, רמת גן, אזור, חולון ובני ברק).

הפארק המטרופוליני אריאל שרון (חירייה לשעבר), משמש כריאה הירוקה של גוש דן. הפארק הוא אחד מהפרויקטים הגדולים בעולם בתחום השיקום הסביבתי, והוא משתרע על שטח של כ-8,400 דונם (פי 2.5 משטחו של הסנטרל פארק בניו יורק). בשנים הקרובות, אמורים לצאת לפועל פרויקטים רבים בשטח המוקצה לפארק, ולכן להיעדר גוף מנהל משמעותי ישנה חשיבות מכרעת. במסגרת הצעת התקציב בשנה שעברה, דרש משרד האוצר לקצץ 12 מיליון שקל בתקציב הפארק, ולפעול להפרטת החברה הממשלתית הממונה על פיתוחו. מהפארק נמסר כי ״הסמכות למינוי דירקטורים אינה בסמכות פארק אריאל שרון. עם זאת אנו פועלים כל העת מול כלל הגופים הרלבנטיים בכדי לקדם את המינויים הנותרים לדירקטוריון. אנו מקווים שבתקופה הקרובה יוכל הדירקטוריון לחזור ולפעול עם קוורום״.

גם דירקטוריון החברה הממשלתית להגנת מצוקי הים התיכון פועל בחסר. לפי התקנון, אמור הדירקטוריון למנות עד 12 חברים, אולם פועלים בו רק שישה. הקוורום הנדרש עומד על שישה, כך שהדירקטוריון יכול לפעול, אולם הוא פועל בחסר. זאת, שעה שמדובר בחברה בעלת חשיבות מכרעת: המצוק החופי בישראל מתמוטט ונסוג מזרחה. בשנים הבאות צפויה האצה בתהליך, ועל הממשלה לוודא כי ישנם פתרונות שייתנו מענה לבטיחות הציבור וישמרו על ערכי הטבע הישראלי. לפי הערכה משנת 2010, הנזק בגין התמוטטות המצוק נאמד ב-800-250 מיליון שקל, ללא עלויות הנזק לפגיעה בחיי אדם.

לשם כך הוקמה החברה להגנת מצוקי הים התיכון, אולם לפי דו"ח מבקר המדינה משנת 2020, עלות ביצוע הפעולות של החברה עמד בשנים 2015-2018 על 26 מיליון שקל מתוך תקציב של 303 מיליון שקלים. הדירקטוריון, שמתוקף תפקידו מפקח ומנהל את החברה, כולל שישה עובדי מדינה ושישה נציגי ציבור ובהם מהנדס בעל ניסיון בתחום התשתיות. מהחברה נמסר בנושא כי ״מינוי הדירקטורים מתבצע בהתאם להוראות חוק החברות הממשלתיות. פעילות הדירקטוריון מתבצעת כסדרה״.

גם דירקטוריון החברה לשירותי איכות הסביבה, חברה ממשלתית שנוסדה בשנת 1990 ומטפלת בפסולות המסוכנות המיוצרות בישראל ומשמשת כזרוע ביצוע לשיקום קרקעות המדינה, פועל בחסר. דירקטוריון החברה אמור למנות עד 12 חברים, אולם בפועל מכהנים בו שבעה. הדירקטוריון פעל בחסר לאורך שנים, ולמעשה אף תפקד ללא יו״ר. המניין החוקי בו הושלם רק בשנת 2022, ובשנה האחרונה מונו בו שלושה דירקטורים חדשים. אולם בפועל, לא כלל הדירקטוריון מאויש. מהחברה נמסר כי ״לפי תקנון החברה, מספרם הכולל של חברי דירקטוריון החברה לא יעלה על 12. כלומר, זהו מספר החברים המקסימלי, כאשר מספרם בפועל עומד נכון להיום על 7״.

ארגוני הסביבה ממתינים אף הם לכך שסילמן תאשר שורה ארוכה של מינויים של נציגיהם במוסדות התכנון ובגופים הציבוריים. הארגונים ממתינים למעשה להמלצתה באשר ל-10 מינויים ואישור לחמישה נוספים, רובם עבור ממלאי מקום, בין היתר בוועדות המחוזיות במרכז, בירושלים, בחיפה, בדרום ובחברות ממשלתיות (פארק אריאל שרון ורשות נחל קישון). גם מינוי למשקיף במועצת רשות מקרקעי ישראל ממתין לאיוש כבר יותר משנה. שר הבינוי כבר חתם, והארגונים ממתינים לחתימה סופית של סילמן המתעכבת כבר יותר מחודש, לאחר שנתנה את המלצתה למינוי הנציג טרם חתימת שר הבינוי בחודש אפריל, לאחר עיכוב ממושך (מאז אוגוסט 2023).

מטעמה של סילמן לא נמסרה תגובה לדברים.