בגלל תקלה במנוע: נדחה שיגור חללית נאס"א לירח

כשעה לפני מועד השיגור המתוכנן הודיע מנהל הטיסה במרכז החלל קנדי בפלורידה על דחיית שיגור הבכורה של טיל הדור החדש של נאס"א לחלל. השיגור אמור היה להיות המהלך הראשון בתוכנית "ארטמיס", שתחזיר אסטרונאוטים לירח, 50 שנה אחרי תום עידן משימות אפולו, זאת כמהלך ביניים בדרך ליעד הסופי של טיסה למאדים.

אנשי נאס"א אמרו אתמול שכל המערכות תקינות לקראת ההמראה, ותנאי מזג האוויר מצביעים על סיכוי של 80% לתנאים מתאימים בתחילת חלון השיגור בן השעתיים, שאמור היה להתחיל ב-8:33 בבוקר שעון מזרח ארצות הברית, כלומר 15:33 שעון ישראל.

לאחר ביטול השיגור, נאס"א קבעה את 2 ו-5 בספטמבר כזמני שיגור חלופיים. "הכל עד עכשיו נראה טוב מבחינת כלי הרכב", כך אמר ג'ף ספולדינג, מנהל ניסוי בכיר בנאס"א. "אנחנו מתרגשים, כלי הטיס מוכן ונראה מצוין". כאמור, לא הכל היה מצוין והשיגור נדחה בשל דליפה באחד המנועים.

רקטת מערכת שיגור החלל (SLS) אמורה להניע קפסולה לא מאוישת ששמה אוריון במסלול סביב הירח, וחזרה לכדור הארץ בעוד שישה שבועות, בטיסת ניסוי שמיועדת לבחון את תפקוד כלי הרכב לפני שמטיסים בהם אסטרונאוטים למשימה המאוישת שמתוכננת ל-2024.

שילוב ה-SLS והאוריון, שמגיע לגובה 98 מטר, מהווה את גרסת ההמשך של סוכנות החלל לתוכנית החלל אפולו משנות ה-60 וה-70. הרקטה, שנחשבת לגדולה והמורכבת ביותר בעולם, מהווה את מערכת השיגור האנכי הגדולה ביותר שנאס"א בנתה מאז טיל הסטורן 5 שנשא את אפולו, שצמח מתוך המלחמה הקרה והמרוץ לחלל של ארצות הברית וברית המועצות.

אם שתי משימות ארטמיס הראשונות יצליחו, נאס"א מתכוונת להנחית אסטרונאוטים בחזרה על הירח, כולל את האישה הראשונה שתעשה זאת, כבר ב-2025, אם כי מומחים רבים מאמינים שמסגרת הזמן הזאת אופטימית מדי. בני האדם האחרונים שהילכו על פני הירח היו הצוות בן השניים של משימת אפולו 17 ב-1972, שהלכו בעקבותיהם של 10 אסטרונאוטים קודמים שהלכו על גרם השמיים בחמש משימות קודמות, שהחלו באפולו 11 ב-1969.