מנכ"ל G1: "עלייה של מאות אחוזים בביקוש לשירותי אבטחה בשכונות וביישובים"

"עוד לפני המלחמה, בעקבות אירועי הטרור של השנים האחרונות, אנו מזהים עלייה בתחושת חוסר הביטחון של הפרט והקהל. משיחות עם עמיתים בחו"ל, זו גם תופעה עולמית, מאז מגפת הקורונה, שאנשים רוצים לחוש יותר ביטחון סביבם. על רקע זה כבר התארגנו לעלייה בביקושים בשנים האחרונות לשירותי אבטחה ושמירה. מאז ה-7 באוקטובר אנו מרגישים את הביקוש גובר ביתר שאת, הן בשוק הפרטי והן העסקי, כאשר המוטיב החוזר אצל כולם - היעדר תחושת הביטחון" – כך אמר מיקי אדיב, מנכ"ל החברה הציבורית G1 פתרונות אבטחה, קבוצת השמירה והביטחון הגדולה בישראל.

קבוצת G1 פתרונות אבטחה היא גלגולה של חברת השמירה המיתולוגית שנוסדה ב-1937 על ידי משה שרמייסטר, שפרש מהמשטרה הבריטית. היא החלה לפעול עם שני שומרים, מקלות ופנסים. ב-2002 החלה משפחת שרמייסטר (נכדי המייסד) למכור בהדרגה מניותיה בחברה לתאגיד G4S העולמי, שהפך לבעל השליטה. ב-2017 קרן פימי רכשה את החברה, שינתה את שמה ל-G1 וכעבור שנה הנפיקה אותה בבורסה בת"א, שם היא נסחרת כיום לפי שווי של כ-330 מיליון שקל. המחזור השנתי של הקבוצה בשנה שעברה עמד על 827 מיליון שקל.

איך בא לידי ביטוי היעדר תחושת הביטחון?

"בשוק הפרטי - אפשר לראות שלושה מעגלים: מעגל הפרט, הבית והסביבה - שזה השכונה או הישוב, ובכולם יש יותר ביקוש לשירותים שונים. ברמת הפרט זה בא לידי ביטוי במאות פניות מתחילת המלחמה לרכישת שירות של לחצני מצוקה, בשיעור גבוה פי כמה מאשר לפני כן. אנשים רוצים להרגיש שאם קורה משהו הם יוכלו ללחוץ על לחצן - ושיהיה מי שיענה בצד השני. יש לחצנים מסוגים שונים: החל מלחצן פיזי בבית ליד השולחן, עבור ללחצן GPS נייד שאתה שם בכיס ומסתובב איתו, ויש את העולם המתקדם של לחצנים אפליקטיביים, שזו בעצם אפליקציה בטלפון. לחיצה על כל אחד מהלחצנים האלה מגיעה למוקד ייעודי שלנו שמאויש 24/7".

ומה קורה מרגע שמנוי כזה לוחץ על לחצן החירום?

"בשרשרת התגובות שלנו קריאת מצוקה מקבלת עדיפות עליונה. מרגע שהאדם חש איום ולחץ על הלחצן - הוא לא יכול לנתק לבד, אלא רק המוקד יכול. יש סוגי לחצנים שלמשל פותחים ערוץ וידאו אוטומטי או ערוץ אודיו אוטומטי, ובכולם האלמנט הכי חשוב זה קבלת מיקום על גבי מפות מדויקות, ויש סוגי לחצנים שגם מראים את היסטוריית ההסתובבות שלך כדי שנוכל להתחקות על הציר שהלכת בו לפני הלחיצה".

ואם מי שלחץ לא עונה מה אתם עושים?

"אנחנו גם שולחים כוחות תגובה שלנו, סיירים מסוגים שונים שיש לנו, ובהתאם להתפתחות האירוע גם מפעילים את המשטרה - ותניח שהם מקבלים את הפניות שלנו במשנה תוקף".

ומה המעגל הבא?

"במעגל השני נמצא הבית והממ"ד שנהפך פסיכולוגית לא רק לחדר עם דלת ברזל שמפריעה ואנשים מורידים אותה, אלא למשהו שצריך להתייחס אליו יותר ברצינות, לארגן ולאבזר אותו אחרת. בעקבות אירועי 7 באוקטובר רמת המודעות שלנו לגבי הממ"ד משתנה. אנחנו למשל מספקים לבתים מעטפת שלמה של פתרונות, כאשר האלמנט המרכזי הוא חיבוריות לבית מתוך הממ"ד. באמצעות אפליקציה אתה יכול לשלוט בכל מערכת האזעקה שלך, לראות את כל המצלמות שלך ולהקליט אותן, להפעיל אלמנטים בבית כמו תריסים, וגם לתת מענה מחוץ לבית - לענות לצלצול בדלת, לדבר עם האדם שבחוץ, להקליט אותו, לשמוע מה קורה בחוץ. אלה מערכות שלומדות עם AI ואתה יכול להגדיר אזורים וצורת תנועה, ואם מישהו הולך בחצר בשעת לילה המערכת שלמדה את הבית שלך, יודעת שזה אירוע לא סטנדרטי - ושולחת לך מסרון שמודיע שמישהו מסתובב בחוץ. אלה כלים שיכולים לספק לאנשים תחושת ביטחון, כשהם יושבים בממ"ד ורוצים להבין מה קורה בחוץ, לא להרגיש שהם יושבים בחדר ואין להם שמץ של מושג מה קורה סביבם. ולא רק הם יכולים אלא גם מי שלא נמצא בבית".

סיירת אופנועים של G1 | צילום: יובל חן

מעבר לפרט ולבית, מה קורה בגזרת הביקוש לאבטחה פרטית של שכונות או ישובים?

"זה המעגל השלישי - של מערכי אבטחה לשכונות, ישובים ומוסדות שונים. אני חושב שאין שכונה וישוב בארץ שלא התחילו לגרד בראש ולחשוב - מה יש לנו היום כדי להגן על עצמנו? ויש רצון גובר והתעניינות מאוד גדולה של אנשים לאבטח את שכונת המגורים שלהם בסיורים ובאבטחה. יש לנו תמהיל כלים כך ששכונה יכולה להחליט מה מביניהם היא רוצה. סיור נייד או סטטי של מאבטחים חמושים שמייצרים הרתעה, זה יכול להיות באמצעות ניידות סיור, אופנועי סיור או סיור רגלי, כולל גם סיור כלבני".

איך בעצם שכונות שוכרות את השירותים שלכם? הרי זה לא גוף מסודר כמו העירייה.

"במקומות שיש התאגדויות מסודרות ויציבות או ועד של שכונה אז הוועד פונה אלינו. ככל שקבוצת בתים מאורגנת במסגרת של ועד והוא חזק יותר - אז הדברים פשוטים יותר, וקל לנו לפעול מהר, כי הם מצליחים לקבל החלטות מידיות. הרי בשכונות אתה צריך את ההסכמה של כל האנשים כי כל אחד צריך לשלם משהו וזה די מורכב. ואז אנחנו מתקשרים עם הוועד, שסוגר את הפינות מול התושבים, ובהתאם לדרישות והצרכים של המקום אנחנו בונים את תפיסת ההפעלה לשכונה".

איזה שכונות ואזורים בארץ למשל הזמינו מכם שירותים?

"קל לספר על הדוגמה של תל אביב שהיא בולטת, שם הביקוש בא משכונות שונות, בעיקר בצפון העיר, אבל זה מגיע מעוד שכונות גם בערים נוספות כמו רמת השרון, חיפה, רמת גן וכדומה, כאשר בימים האחרונים הצטרפו למערך האבטחה שכונות נוספות בגוש דן. יש לא מעט שכונות שהתאגדו ופנו אלינו ואנו מצליחים להעמיד להן את אחת ממסגרות האבטחה או שילוב ביניהן. מדובר בעלייה של מאות אחוזים בצריכת שירותי האבטחה האלה מצד שכונות עירוניות, שקודם לכן כמעט ולא צרכו שירותים מהסוג הזה".

ומה לגבי ישובים כפריים, למשל במועצות אזוריות. גם שם חוויתם עלייה בביקוש?

"לגבי ישובים - זה עולם אחר, כי שם הרבה יותר קל לקדם את נושא האבטחה המסודרת והחמושה, והגיעו דרישות לתגבר אבטחה קיימת או לתמוך את הישוב באמצעים טכנולוגיים, למשל מצלמות על הגדרות באזורים חשופים יותר, בשער הש.ג וכו'. בעשרות יישובים של אחת המועצות האזוריות בגליל, בה פעלנו קודם בעיקר באבטחת מוסדות, הרחבנו את הפעילות גם לסיירים שמסתובבים. יש גידול של עשרות עד מאות אחוזים בביקוש מצד ישובים לעומת השגרה הרגילה".

מה העלות של שירותי האבטחה לשכונות ויישובים כאלה?

"העלות היא נגזרת של שעות עבודה וכוחות שהקהילה מבקשת. בממוצע זה מתחיל בסכומים של 20-30 אלף שקל לחודש, וכאשר מוסיפים לזה ניידות, כלבנים, משמרות גם במהלך היום ולא רק בלילה וכדומה - זה מגיע לכיוון 50-60 אלף שקל בחודש - תלוי ברכיבי הביצוע. התארגנות קהילתית צריכה לרוב להיות של כמה מאות תושבים על מנת שזה יהיה רלבנטי מבחינת התמחור, כך שכל בית אב ישלם מאות בודדות בחודש".

מה אתה חושב על ההתנדבות הרבה של אזרחים לכיתות כוננות תחת המשטרה או פיקוד העורף?

"ההתנדבות הזו מחממת את הלב, אבל כשהדברים יירגעו צריך יהיה לעשות סדר ולטפל בצד המקצועי של ההתנדבות הזו. למשל בפן הביטוחי: אם אזרח קם ומסתובב ושומר - איך הוא מכוסה מבחינת ביטוח, כי הוא לא משמר אזרחי, לא שוטר ולא בצבא. כל הדבר הזה נמצא בערפל עבור האזרח הרגיל, וצריך לעשות בו סדר. צריך לעבור ישוב ישוב ולתת את הייעוץ וההדרכה הנדרשים והאמצעים הדרושים לכל מקום, גם מבחינה טכנולוגית. למשל מבחינת מצלמות ברחובות והחיבוריות ביניהן, יש עיריות מאוד מתקדמות מבחינת מערכות צפייה, ויש כאלה שלא - ומתבקשת כאן השלמה".

מה לגבי העולם העסקי - ארגונים, עסקים, בנייני משרדים - יש עלייה בביקוש מאז פרוץ המלחמה?

"בעסקים הדבר המרכזי שראינו בשבועות האלה זה שאותם אנשים שחיים בבית בתחושה של חוסר ביטחון, כשהם מגיעים לעבודה הם מביאים איתם את התחושות האלה. לכן מקומות עבודה בצדק רוצים לתת לעובדים תחושת ביטחון ולהגביר את האבטחה אצלם. בדרך כלל, המוטיבציה של עסקים או מוסדות להציב מאבטחים זה בעקבות דרישות הרגולציה שמחייבת אותם, למשל במקרה של קניונים או סופרמרקטים. אבל מה שראינו בתקופה הזו, שגם מקומות שאינם מחויבי רגולציה, אומרים עכשיו שהם רוצים להחזיק מאבטחים בחזית המקום. למשל, בנייני משרדים שעד לאירוע הנוכחי לא נדרשו לשים מאבטחים ולובי הכניסה שלהם היה ריק, בלי דלפקאי או שומר, מתעניינים אצלנו".

מעבר למעגל הראשון של האבטחה, יש מעגל שני שזו התגובה. כלומר תגבורת, למשל באמצעות אבטחה מדלגת, שאלה מאבטחים על אופנועים שצריכים להגיע לנקודה מסויימת תוך פרק זמן קצר. השנה, עוד לפני אירועי המלחמה, המשטרה החלה בשינוי הרגולציה והיא מאפשרת לעסקים לקבל שירותים של אבטחה מדלגת במקום להחזיק מאבטח סטטי. יש לזה ביקוש גדול בזמנים האלה".

אבל זה צריך להיות בתיאום עם המשטרה, לא?

"נכון. הצבת מאבטחים חמושים זה דבר שדורש שני דברים: אחד, סגירה רגולטורית, כלומר שהמקום יקבל אישור להציב אבטחה חמושה. בעלי חברה, מפעל או בניין לא יכול להחליט לבד להציב שומר חמוש, אלא לקבל אישור מהמשטרה. דבר שני, התהליכים של ההדרכה של מאבטחים חמושים ברמה שצריך אותם - אלה דברים שלוקחים זמן, זה לא מיידי. מטבע הדברים, חלק גדול מהמאבטחים שלנו מגויסים כעת בצו 8, ואלה הח'ברה הטובים והאיכותיים - אז זה גם משהו שאנו מתמודדים איתו".

איך אתם מסתדרים עם הביקוש גובר בזמן שלא מעט מהמאבטחים שלכם גויסו?

"אנו חברה של כ-5,500-6000 עובדים וגייסו לנו מאות אנשים. החטיבה שעוסקת בזה אצלנו טיפלה בכך בצורה יוצאת דופן, בהארכת משמרות, ניוד בין אזורים, שהרי יש מקומות סגורים או שקיצרו בהם את שעות העבודה ויכולנו להעביר משם מאבטחים למקומות שבהם הביקוש עלה.

"המעגל הראשון שאנחנו קודם כל דואגים לו זה מעגל הלקוחות הקיימים, שאנו מבטיחים את המשך האבטחה אצלם. המעגל השני זה הגדלות והרחבות שהלקוחות הקיימים ביקשו, מתוך רצון לעבות את האבטחה. כ-20% מהלקוחות העסקיים הקיימים כבר ביקשו עיבוי אבטחה, למשל להכפיל צוותי שמירה, להאריך משמרות ל-24/7, להוסיף מערכי אבטחה רכובים או רגליים. והמעגל השלישי שאנו מטפלים בו הוא הלקוחות החדשים שפונים, ככל שיש לנו כוח אדם מהסוג שהם רוצים".

בהקשר זה, אני מניח שאתם צריכים לגייס מאבטחים חדשים בגלל החוסר, לא?

"אנחנו מגייסים כל הזמן. בהתחלה היה יותר קשה, אבל כרגע אנחנו חווים תגובה מאוד חיובית ורצון לבוא ולעבוד אצלנו, בין השאר מצד אנשים שפוטרו ממקומות אחרים או שיושבים בבית ללא מעש. מפרוץ הלחימה גייסנו כ-150 אנשי אבטחה חדשים והגיוסים עדיין ממשיכים. בסוף זו עבודה עם שליחות - בחזית נלחמים ובעורף שומרים".