אשפוז ביתי: קרב ממיטה למיטה בין הממשלה לקופות

סוגיית אשפוזי הבית עלתה אתמול שוב לכותרות על רקע העלייה ל־400 של מספר החולים הקשים. הדילמה התחדדה אחרי שהממשלה החליטה להפשיר 2.5 מיליארד שקל מקופסת הקורונה לטובת מערכת הבריאות, אך טרם החליטה איך היא מחלקת את הסכום, ועל רקע החלטת נפתלי בנט להפנות חלק מהחולים הקשים החדשים - לאשפוז בבתיהם. 

קופות החולים מיהרו להוציא הודעות לעיתונות על כך שכל אחת מהן נערכת לאשפז מאות חולים. אך התמונה שעולה, גם בהקשר הזה, מטרידה: כמעט ואין חולי קורונה קשים שמאושפזים בבתים. וחמור מכך: בקופות עצמן לא ידעו לענות במדויק כמה חולי קורונה הזקוקים לאשפוז, מאושפזים בפועל. 

כדי להבין את סדרי הגודל: בקופת חולים כללית, הגדולה במערכת הבריאות, שמבטחת 54% מכלל אזרחי ישראל, היו אתמול 23 חולים במצב שמוגדר קשה שאושפזו בביתם. וזו הקופה הגדולה. אפשר להניח שבקטנות יותר היקף האשפוזים דומה יחסית. בלאומית מדווחים על כמה חולים קשה מאושפזים, אך שם מודים כי מדובר בעיקר על חולי קורונה שהידרדרו וסירבו להתפנות לאשפוז בבתי חולים. הדבר חייב את הקופה להכניס אל תוך הבית את הציוד הנדרש. 

מחלקת קורנה בבית החולים שיבא | צילום: עמית שעל

לפי ההנחיה של ד’’ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, אין לאפשר אשפוז ביתי לחולי קורונה אלא אם כן הם מסרבים להתפנות. חילוקי הדעות בין עזרא לאנשי קופות החולים לגבי ההיקף הרצוי של אשפוזי ביתי אינו חדש. 

עזרא סבורה כי המשקל של אשפוזי הבית חייב להיות סביב 15% מכלל המאושפזים, לעומת הקופות, שם סבורים כי ההיקף צריך להגיע לרמה של 30%-25%.

כפל הכובעים של משרד הבריאות

הסיבה מדוע בישראל מרבים לדבר על אשפוזי בית אך מעט מאוד נעשה איננה חדשה. חוסר הסכמה ושיתוף פעולה בין משרד הבריאות, קופות החולים ובתי החולים, ריבים בין הגופים המעורבים וטענות על מחסור בתקציבים. המצב רק הוחרף אתמול, אחרי שמהפרוטוקלים של ישיבת הממשלה עלה כי הוצע לצה”ל לסייע עם אשפוזי הבית, רעיון שנקלט בקופות החולים כחוסר אמון מוחלט בהן ובשחקנים מרכזיים נוספים במערכת.

“זה פתרון הזוי. ככה בתי חולים ימנעו מלהעביר חולים לקהילה, לא יהיה אשפוז בית פנימי, ובתי חולים ישלטו  על אשפוז בית של חולי קורונה דרך צה”ל. זו מגלומניה שנובעת מחוסר הבנה של יכולות הקופות”, הסביר בכיר בקופות.

מימין: מנכ”לית מאוחדת סיגל רגב־רוזנברג, ראש הממשלה נפתלי בנט ומנכ”ל לאומית חיים פרננדס | צילומים: דנה קופל, אלכס קולומויסקי, יובל חן

חשוב להבהיר: הזרקור לכיוון אשפוזי הבית הופנה כבר לפני שנתיים, לפני התפרצות המגפה ומשרד הבריאות אף הוציא מבחני תמיכה בנידון  - הקצאה תקציבית ייעודית לצורך זה. “מבחני תמיכה של משרד הבריאות מדברים על 300 חולים למאוחדת לכל השנה. זה לא בית חולים של בית - זה מיטת אשפוז אחת”, מסבירה סיגל רגב־רוזנברג, מנכ”לית קופת חולים מאוחדת, ואחת מהדמויות הבכירות היום במערכת הבריאות. רגב־רוזנברג טוענת כי בהיקפים כאלו אין שום כדאיות כלכלית לקופות לצאת לדרך. “אי אפשר לקרוא לזה מבחן תמיכה. זה מעין פיילוט שלא באמת מאפשר לעשות אשפוז בית. גם לא מגיעים להסכם עם בתי החולים על שחרורים ממיון שזה הדבר הכי משמעותי”.

רגב־רוזנברג סבורה כי “הגיע הזמן להפוך את מיטות אשפוז הבית של קופות החולים לחלק בלתי נפרד מתכנון המיטות העתידי של מדינת ישראל שיתמוך בגידול האוכלוסייה והזדקנות האוכלוסייה. יש לתקצב כ־1,000 מיטות בקהילה ולהתחיל בתהליך של 3 שנים, כל שנה 300 מיטות. משרד הבריאות צריך להפסיק לחשוב רק לטובת בתי החולים”. 

לדברי רגב־רוזנברג מדובר במקרה קלאסי שבו כפל הכובעים של משרד הבריאות בולם התקדמות של הקהילה והשירות למבוטחים. שכן משרד הבריאות הוא גם הבעלים של מחצית ממערך האשפוז - בתי החולים הממשלתים - ומצד שני הוא הרגלוטור של כל המערכת. 

אשפוז בית | צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

“המצב שנוצר עתה - עלייה בתחלואה והשחיקה בקרב צוותי בתי החולים מהווה הזדמנות פז לקפוץ למים ולפתוח רשמית את בתי חולים של בית של קופות החולים - תוך מתן תקצוב מלא ותכנון ארוך טווח”, מסכמת רגב־רוזנברג. 

גם בכיר ב”כללית” אמר לכלכליסט כי “רצוי שהמשק ירחיב אשפוזי בית עד המקסימום בקרב החולים הרלבנטיים שעונים על הדרישות. אותם חולים שבגלים הקודמים אושפזו בבתי החולים שלא לצורך. ככה יתפנה המקום לאשפוז החולים היותר הקשים בבתי החולים. הכסף חייב ללכת לקהילה”, הוא הסביר.

חיים פרננדס, מנכ”ל לאומית, מחזק את הדברים. ”אני מאמין באמונה שלמה בפתרון של אשפוזי בית. לצורך כך אנו צריכים משאבים. ואני קורא שלא לתת תוספת תקנים לבתי חולים אלא קודם לקופות החולים. איפה להעצים ואיפה כדאי לתגבר כדי לא להגיע לאי ספיקה? זה הבית. וממש לא צריכים הרבה כסף. כאשר אתה מקצה תקינה לבתי חולים אתה מקשה על פתרון של אשפוזי בית כי כולנו מחפשים ורצים אחרי אותו כוח אדם בדיוק. סדר העדיפויות: קודם כל בית, ואחרי זה בתי החולים. זה הפתרון ואין אחר. אנו לא צריכים הרבה כסף כי כבר פיתחנו את רוב הכלים. אנו כבר התחלנו, ולכן ההוצאה הנוספת היא ממש שולית. התרומה היא גדולה. בהסתכלות ארוכת טווח, העולם הולך לכוון הזה”.

“מערכת הבריאות ערוכה לטיפול ביתי"

במשרד הבריאות מתקוממים בפני טענות הקופות ומגדירים אותן כ”קשקוש”. “ראשית, אשפוזי בית מתרחשים גם עתה. יש בכל זמן נתון במדינת ישראל סביב 200 מאושפזי בית שזה כמו 7 מחלקות פנימיות יחד. שנית, יש עניין של תפיסה שחייבת לעבור שינוי - של הציבור, של רופאי המחלקות לרפואה דחופה ושל רופאי הקהילה - לגבי אשפוזי הבית. יתרה מזו, עולם אשפוזי הבית אינו מהווה תחליף אמיתי לבית חולים. אכן, ניתן לאשפז בבתים את החולים הקלים. אך למי שזקוק לניטור אינטנסיבי - זה לא מתאים, ולמי שאין תמיכה בבית - זה לא מתאים”, מסביר בכיר במשרד הבריאות.

“מערכת הבריאות ערוכה לטיפול ביתי בכלל ובחולי קורונה בפרט”, קובע גורם בכיר במערכת הבריאות הפרטית שמצדד בבכירי הקופות. לדבריו, “קופות החולים, בסיוע ספקי שירות פרטיים בעלי יכולת וניסיון מוכחים, מסוגלים כבר עכשיו להעניק טיפול ביתי מיידי לחולי קורונה על מנת להקל על העומס בבתי החולים. לקופות יש יכולות לעשות זאת, הן יודעות לנטר וגם לאבחן את החולים היותר קשים שבאמת צריכים להגיע לבתי החולים”. 

גם במערכת הפרטית מפנים אצבע מאשימה לרגולטור. “כל שנדרש הוא הסרת החסמים הרגולטוריים, שינוי פרוטוקול הטיפול והדרכה של הרופאים בקהילה”, אומר בכיר במערכת הבריאות הפרטית. “סגר הוא לא גזרת גורל ואפשר למנוע כל סכנה של קריסת המערכת בשל הצפה של חולים קשים”. 

“לבתי החולים צריכים להגיע רק מטופלים כשיש לטיפול בבית החולים יתרון יחסי - וכל היתר ראוי שיקבלו את הטיפול במסגרת הקהילה”, מסביר ד”ר עדי ניב־יגודה, מומחה למדיניות בריאות. “זה נכון גם מבחינה מקצועית וגם מבחינת מדיניות הבריאות וניהול משאבים. אשפוז בית הוא מפתח מרכזי להתמודד עם הצרכים המתפתחים של אוכלוסיית ישראל, בשגרה ובחירום כמו במגפת הקורונה” . 

רגב־רוזנברג מסכמת: “יש מודלים רבים שהוצעו למשרד הבריאות בנושא של אשפוז ביתי ויש לקיים ישיבה דחופה עם הקופות ולאמץ אחד מהם כך שבתי החולים ישולבו במהלך. המהלך הזה מוצדק לאור העובדה שהלכה למעשה לא יקומו בישראל עוד בתי חולים ב־10 השנים הקרובות ונדרשת כבר עכשיו תוספת משמעותית של מיטות פנימיות. הקופות מסוגלות ורוצות להיות חלק ממערך האשפוז של מדינת ישראל. אבל לזה צריכים תקציב. הן תצטרכנה להשקיע במחשוב, ציוד רפואי, ניטור ואבחון מרחוק, הכשרת צוותים ועוד”, היא טוענת ומבטיחה: “בסוף, הערך לאזרח באשפוז ביתי יהיה גדול”.