קצא"א בדרך לניצחון, ותמונת המצב העגומה של מפרץ אילת נחשפת

במשרד ראש הממשלה דורשים בצעד חסר תקדים לבטל את הסמכויות המקצועיות הנתונות למשרד להגנת הסביבה, לטובת הגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת על ידי קצא״א. הממשלה צפויה להחליט בנושא היום (א'), לפי הצעת מחליטים שהוגשה על ידי ראש הממשלה, שר האוצר והשר לפיתוח אזורי, ולמרות התנגדות נחרצת של המשרד להגנת הסביבה. הבוקר (א') חושף המשרד את תמונת המצב העגומה של המערכת האקולוגית במפרץ אילת, ומומחים מזהירים כי שונית האלמוגים הרגישה לא תצליח לשרוד אסון נפט, שההסתברות להתרחשותו תגדל עם הגדלת היקף שינוע הנפט במפרץ.

שונית האלמוגים באילת מהווה אבן שואבת לתיירים מישראל ומרחבי העולם. היא שוקקת חיים, ובניגוד לשוניות אלמוגים רבות ברחבי העולם הנמצאות בסכנה מידית בשל ההתחממות הגלובלית, היא נחשבת לעמידה יותר לתנאי אקלים חמים. אולם גם היא עשויה לעמוד בפני "נקודת רתיחה" אילו העולם יוסיף להתחמם. למעשה, מגמת עליית טמפרטורת פני הים, בקצב הגבוה פי 2.5 מהממוצע העולמי, משפיעה על התהליכים הכימיים והפיזיקליים בים באופן המסכן את השונית.

בימים האחרונים, כך לפי פרופ' מעוז פיין, מנהל מדעי של תוכנית הניטור הלאומית של מפרץ אילת, טמפרטורת המים שואפת ל-30 מעלות. "טמפרטורת המקסימום הרב שנתית היא 27.5 מעלות", הסביר. "אנחנו בטמפרטורה יוצאת דופן בימים האחרונים. זה גם במים העמוקים יחסית, בעומק של 40 מטרים".

פיין הסביר כי בתנאי הניסוי בהם נבדקה עמידות השונית, טמפרטורת המקסימום בה הצליחה לעמוד הייתה 32 מעלות, "כלומר, 5 מעלות מעל המקסימום הרב שנתי". נכון להיום, למרות הטמפרטורה החריגה הנמדדת בשטח, מצב האלמוגים אינו אקוטי. שונית האלמוגים הישראלית נחשבת לנכס עולמי של ממש, בשל העמידות שלה לתנאי ההתחממות, בניגוד לשוניות אחרות. כך למשל, מחקר שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת Nature הצביע על כך ששיא חדש של התחממות האוקיינוסים השנה, כזה שלא נראה ב-400 השנים האחרונות, מעמיד את שונית המחסום הגדולה באוסטרליה בסכנה. חום קיצוני באוקיינוס כבר הוביל להלבנת אלמוגים (המובילה לאירועי תמותה המוניים) בשונית המפורסמת בעולם. למעשה, מדענים העריכו כי עד 90% משוניות האלמוגים ברחבי העולם נמצאות בסיכון להימחק לחלוטין עד 2050.

בעוד שהשונית הישראלית יחסית עמידה לתנאי ההתחממות הקשים ולישראל מנגד אין יכולת לשלוט בתהליך ההתחממות המואץ, הנגרם בשל פליטות גזי חממה (בעיקר בשל שריפת נפט, גז ופחם) של מדינות העולם, היא יכולה להגן על השונית מפני סיכונים אחרים שיכולים לקרב את סופה, ולא להוסיף סיכונים נוספים ממקור אנושי למפרץ. זהו תהליך המתרחש ברחבי העולם, לא רק במדינות מפותחות: שוניות אלמוגים נפגעות עקב הצטברות של איומים הנובעים מפעילות אנושית: דיג יתר, זיהום, פיתוח חופי ופעילות הקשורה בפיתוח או שינוע נפט וגז בים, וכדי להגן עליהן קובעות מדינות שונות מגבלות.

המשרד להגנת הסביבה מגביל בשל כך את האפשרות של גורמים כמו מקורות להזרים חנקות למפרץ ולסכן את האלמוגים, וכך גם קבע מדיניות המגבילה את שינוע הנפט על ידי חברת קצא"א ל-2 מיליון טונה בשנה. אולם בקצא"א דורשים להגדיל את הכמות פי 10, כדי להפוך את ישראל לגשר שינוע יבשתי לנפט מאיחוד האמירויות לעולם – בהתאם לעסקה שנחתמה עם חברת מד-רד במסגרת הסכמי אברהם. המשרד להגנת הסביבה מסרב לכך, שכן שפך נפט במפרץ יכול להוביל לסופה של השונית, אולם בקצא״א מצאו מעקף: משרד ראש הממשלה החליט להנחית החלטת ממשלה על המשרד, ולקבוע כי עמדתו המקצועית תבוטל, וקצא״א תוכל לשנע באזור הרגיש נפט ללא מגבלה – למרות הסיכונים.

פרופ׳ פיין מבהיר כי ״האלמוגים שלנו הם באמת ייחודיים. יש כאן שונית שיש לה את הסיכויים הגבוהים ביותר בעולם לשרוד את האירוע של עליית הטמפרטורה, אבל זה נכון רק אם נשכיל להסיר את ההפרעות המקומיות. בעת זיהום נפט יש הרבה מאוד רעלנים מסיסים שאין דרך לאסוף. יש להם השפעות קצרות וארוכות טווח על השונית. הרבה מאוד אלמוגים ימותו, ואלו שלא מתו – יכולת הרבייה שלהם תושפע בזמן הארוך. אסור לנו לאפשר טיפה של נפט על השונית במפרץ. יש מספיק דוגמאות מהעולם לכמה שזה מסוכן".

האיזון העדין של השונית

דוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2023, המבוצע על ידי המכון הבין-אוניברסיטאי במימון הקרן למניעת זיהום ים, מצא כי כל עוד שינויי האקלים הגלובליים - דוגמת התחממות מי הים והעלייה בחומציות - אינם משתפרים ואף מידרדרים, יש צורך מידי להפחית את העקות המקומיות של זיהום ים ודליפות נפט שאיתם השונית תתקשה להתמודד.

גם מנזקים שאינם מערבים חומרים רעילים דוגמת נפט, שונית האלמוגים מתקשה להתאושש. כך למשל, נמצא כי אתר הלגונה בשמורת חוף אלמוג טרם השתקם מהנזקים שנגרמו לו בשנת 2010, מסיבה שאינה ידועה. בנוסף, התפרצות מחלה באוכלוסיית קיפודי הים במפרץ הביאה להיעלמות כמעט מוחלטת שלהם, מה שמסכן את שיווי המשקל האקולוגי הרגיש.

מפרץ אילת עני בנוטריינטים, המהווים גורם מגביל לגדילה של אצות ואלמוגים - מצב המאפשר את שיווי המשקל העדין ביניהם ונותן למפרץ אילת את תכונותיו (כגון מים צלולים). כל תוספת או גריעה מריכוז הנוטריינטים הטבעי במי הים עלולים לגרום לשינויים קיצוניים במצב השונית. למשל, עלייה בריכוז החנקן במים מביאה לפריחת מיקרו-אצות, שמעלה את עכירות המים ומונעת מאור השמש הנחוץ לפעילות הפוטוסינתזה של האלמוגים מלהגיע לשונית. אחת לכמה שנים מתקיים ערבוב עמוק, שמעלה נוטריינטים מהשכבות העמוקות ביותר במפרץ, ערבוב ש"מנקה" את המפרץ מנוטריינטים עודפים. זהו מעין "אתחול" ההכרחי לבריאות המערכת האקולוגית.

אולם בשנים הראשונות של הניטור נמדד ערבוב עמוק אחת ל-4-3 שנים. מאז 2012 ירדה תדירות זו באופן משמעותי ובמשך 9 שנים לא אירע ערבוב עמוק. בשנת 2022 התרחש ערבוב עמוק לראשונה מאז 2012, שהעלה לפני השטח כמות גדולה של נוטריינטים שהצטברה במשך כמעט עשור, מה שהביא לעכירות מים גבוהה ופריחה של אצות.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לא הצליחה לשכנע את משרד ראש הממשלה לסגת מההחלטה להתערב בסמכויות משרדה ולמעשה לבטלן בפועל. זאת, על אף שבממשלה אין גורמים נוספים אשר להם מומחיות או הבנה בנושאי סביבה, חרף אזהרות מומחים, אנשי מקצוע וגם ראשי ערים.

לדברי אסף יזדי, מנכ״ל המשרד להגנת הסביבה, במשרד ראש הממשלה אף דחו את בקשת מנכ״ל משרד האנרגיה, שביקש לא לקדם את ההחלטה בעת הזו. הצעת המחליטים מסתמכת על דוח שנכתב על ידי משרד ראש הממשלה, בעקבות ועדה בין-משרדית שהקים. מהדוח הושמטה עמדת משרד הבריאות, ובמשרד להגנת הסביבה אף טוענים כי הוועדה התעלמה מעמדתם, מהסיכונים הסביבתיים ומהנתונים שהעבירו – והסתמכו על נתונים בני יותר מעשור, אשר מקורם בקצא״א.

ממשרד האנרגיה נמסר: "על מנת למצוא פתרון מקצועי, ראוי ומוסכם לעניין מפרץ אילת, הציע מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, במהלך דיון ממשלתי בנושא קצא"א, לכנס פורום מקצועי מצומצם שידון בסוגיה ויביא לפתרון האופטימלי שיחליף את הצעת המחליטים אליה מתנגדים מספר משרדים. הצעתו לא התקבלה".

ממשרד ראש הממשלה נמסר: "הצעת ראש הממשלה, שר האוצר והשר הממונה על רשות החברות שתובא היום לממשלה תגדיר כי המשרד להגנת הסביבה יבחן בקשות לשינוי כמות הנפט המשונע בים האדום ולעדכון התוכניות למניעת זיהום. כך פעל עד לשנת 2021 בהתאם לסמכויותיו שיישמרו גם כעת".