לא לפרק את הבית

הפורום השנתי של Duns 100 לבכירי המשפט בתחום דיני משפחה וירושה נערך שלשום על רקע אישור ביטול עילת הסבירות. באופן טבעי, השיח שהתנהל בפורום אשר כינס את עורכי הדין המובילים בתחום סבב סביב ההשפעות של הרפורמה המשפטית על עולם דיני המשפחה והירושה ועל החברה הישראלית, אך לא רק. עורכי הדין שרגילים לעסוק במשפחות שנפרדות ובהסכמים של 'פירוק הבית', דיברו גם על המצב החברתי בישראל ועל החשש מהתפרקות הבית הלאומי של עם ישראל.

התחושות הקשות המלוות רבים מאזרחי המדינה, בין אם הם תומכים ברפורמה או שלא, באו לידי ביטוי בדברים שאמרו משתתפי הפורום, כאשר רבים מהם הביעו דאגה לעתיד מערכת המשפט ועתיד המדינה לאור הלך הרוח ברחוב הישראלי, ״אנו מצויים בתקופה מורכבת בישראל והרבה דברים משפיעים וישפיעו על תחום דיני המשפחה והירושה. עולות המון שאלות על הדין האזרחי או מול הדין הרבני, או מה יהיה עם בג״ץ?", אמרה אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה אנליזה ומוצרים בדן אנד ברדסטריט, שהתייחסה למתח בין בית הזהות היהודית והדמוקרטית, ובין בית המשפט לענייני משפחה ובג"ץ לבין בית הדין הרבני, "רק מלפני שבוע התבשרנו על הצעת חוק חדשה ממשרד הדתות שעוסקת במזונות ילדים בבית הדין הרבני - האם יהיה פה פתח לסחטנות? נצטרך לעקוב ולראות״.

רבים מעורכי הדין העלו את החשש כי צמצום כוחו של בית המשפט העליון והעברת סמכויות משפטיות הנמצאות תחת סמכות בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני ייצר כאוס וחוסר שוויון, בעיקר כלפי נשים, ויפגעו בתחום דיני המשפחה ובמשפחות בישראל. עורכי דין שיתפו את דעתם, בעד ונגד צמצום כוחו של בג"ץ, וניתחו את ההשפעות האפשריות של השינויים המוצעים ממגוון זוויות.

בפורום השתתף גם עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירושה במשרד המשפטים והמשתתפים שוחחו על נושאים נוספים, חלקם קשור באופן ישיר ועקיף לרפורמה, וחלקם אינם קשורים לרפורמה אך נמצאים על סדר היום בתחום דיני המשפחה והירושה, כגון: דין הלכתי לעומת דין אזרחי, האם נראה פגיעה בזכויות נשים או להט"בים? תזכיר חוק הירושה, פרשת מחדל העוברים באסותא, הרחבת סמכויות בית הדין הרבני בהקשר מזונות ילדים ועוד.

בפורום השתתפו עו"ד אורי צפת, בעלים ומנהל, אורי צפת עורכי דין, עו"ד אורית דרור הראל, בעלים, אורית דרור הראל משרד עו"ד ונוטריון, עו"ד אורלי מנע-שני, מייסדת ובעלים, אורלי מנע-שני משרד עורכי דין וגישור, עו"ד איתן קוהלי, מייסד ובעלים, איתן קוהלי משרד עורכי דין, עו"ד אלעד זמיר, מנכ״ל ובעלים, אלעד זמיר ושות' משרד עורכי דין וטוענים רבניים, עו"ד ארתור שני, בעלים, ארתור שני ושות' - חברת עו"ד, עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירושה, משרד המשפטים, עו"ד דנית אסף יהודאי, בעלים, דנית אסף יהודאי משרד עו"ד, עו"ד טליה קופלמן פרדו, מייסדת ובעלים, קופלמן פרדו טליה, שופטת בדימוס, עו"ד יהודית מייזלס, בעלים מייסדת, יהודית מייזלס עורכי דין, עו"ד יוסף גביזון, שותף, משה גביזון משרד עורכי דין, עו"ד ליאת שקלרז, שותפה מייסדת, שקלרז-תירוש משרד עורכי דין וגישור, עו"ד מאיה הרצברג אלון, בעלים, מאיה הרצברג אלון משרד עורכי דין, עו"ד מאיה רוטנברג, בעלים, מאיה רוטנברג משרד עורכי דין, עו"ד מאיר בר מוחא, בעלים, משרד עו״ד בר-מוחא, עו"ד מורן סמון, מייסדת ובעלים, מורן סמון חברת עורכי דין, עו"ד מיקי שיפמן, מייסד ובעלים, מ. שיפמן ושות', משרד עורכי דין וגישור, עו"ד מרב רייכמן-שקד, שותפה, ומגשרת, אירית רייכמן ושות׳ - משרד עורכי דין, עו"ד נאוה פרס, בעלים, נאוה פרס, משרד עורכי דין, עו"ד נוי יוספזון בוסני, בעלים, יוספזון בוסני חברת עורכי דין ומגשרים, עו"ד סיון כהן, מייסדת ובעלים, סיון כהן חברת עורכי דין, עו"ד עדי חן, מייסדת ובעלים, עדי חן, משרד עורכי דין וגישור, עו"ד עינבל דקל, מייסדת, עינבל דקל, עורכת דין לדיני משפחה וירושה, עו"ד עינת טירר, בעלים, א. טירר עורכי דין ונוטריון, עו"ד עמרי דליהו, שותף, דליהו רונן ושות'- משרד עורכי דין, עו"ד ענת לביא אזולאי, בעלים, ענת לביא חברת עורכי דין, עו"ד ערן עזרא, בעלים, ערן עזרא- משרד עורכי דין ונוטריון, עו"ד קטי טל, מייסדת ובעלים, קטי טל ,משרד עורכי דין וגישור, עו"ד רוברט ליכט פטרן, בעלים ומנהל, ליכט פטרן ושות׳ עורכי דין, עו"ד רועי סידי, שותף בכיר, סידי משרד עורכי דין, עו"ד רות דיין וולפנר, מייסדת ובעלים, רות דיין משרד עו״ד, עו"ד רחל שחר, מייסדת ובעלים, רחל שחר, משרד עורכות דין ונוטריון, עו"ד רעות שדה, בעלים רעות שדה ושות', משרד עורכי דין, עו"ד שירי לינד, שותפה וראש תחום ניהול הון אישי וירושה, משרד עורכי דין פירון, עו"ד שירלי שדה, בעלים שירלי שדה, עורכת דין, מגשרת ונוטריונית, עו"ד שלומי באשי, בעלים שלומי באשי משרד עורכי דין, זיו בייטל, בעלים, זיו בייטל חברת עורכי דין.

פורום דיני משפחה דן אנד ברדסטריט | צילום: יח"צ

לאן ממשיכים מכאן?

כאמור, החשש מביטול עילת הסבירות ומהמשך הרפורמה המשפטית, כמו גם הקרע החברתי שנוצר, היו אחד מנושאי השיחה המרכזיים בפורום, ״אתמול נפל דבר בישראל שחלילה עלול להידרדר לדבר חמור עוד יותר. היכולת של בית המשפט העליון לשמש כבלם לפעולות מנהל שפוגעות באוכלוסיות חלשות ובזכויות אדם פוחתת משמעותית בהתאם לחוק החדש שיש לקוות שיבוטל במהרה", טען עו"ד רוברט ליכט פטרן, שותף מייסד ומנהל, ליכט פטרן ושות׳ עורכי דין, "מדובר בתהליך כולל להחלשת בית המשפט העליון ושומרי הסף במגוון רחב של תחומים והדבר חמור במיוחד בתחום של דיני משפחה שבו בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ פעל באופן מסורתי מאז קום המדינה באקטיביזם שיפוטי - גם במישור סמכויות בית הדין הרבני במיוחד בצמצום הדין הדתי והשפעותיו - להגנת אוכלוסיות חלשות ולהבטחת זכויות אדם במשפחה. כך ביהמ"ש העליון פיתח את חזקת השיתוף שהבטיחה זכויות שוות לנשים בחלוקת הרכוש המשפחתי, כך בדיני משמורת ילדים שבהם הדין הדתי נתן עדיפות לגברים, כך במישור של ידועים בציבור שלא יכולים או לא רוצים להינשא, כך ע״י יצירת ושמירת זכויות משפחות להט"ביות וכך בתחומים רבים נוספים. יש לקוות כי החוק הרע הזה יעבור מן העולם מהר וכי כל הרעיונות המסוכנים של החזרת הדין הדתי ירדו מסדר היום ומערכת המשפט בתחום דיני המשפחה תחזור להתקדם למקומות של שוויון והכרה בכל סוגי המשפחות בישראל, כפי שראוי שיקרה במדינה מתוקנת בשנת 2023״.

גם עו"ד אורלי מנע-שני, מייסדת ובעלים, אורלי מנע-שני משרד עורכי דין וגישור, התייחסה להשפעות השליליות הקיצוניות של העברת החוק לביטול עילת הסבירות, ״מדובר ביום שחור למדינת ישראל ולא רק במקרו אלא גם במיקרו. בתור חברת ועדה של בתי הדין הרבניים בלשכה, שעצרו אותה בכל פעם שהיא ניסתה להרים את הראש ולשנות משהו, אנו מבינים שיהיו עוד הרבה ימים שחורים למדיינים. כשאנחנו מנסים למתן את מרוץ הסמכויות או לבטל אותו אנו מבינים כי הוא יכריע אותנו. גם היום מדובר בג׳ונגל, לא צריך ליפייף כל דבר, בתי הדין הרבניים עושים מה שהם רוצים. אני באמת חרדה ממה שעלול לקרות, גם כשנגיע לבג״ץ יהיה קטסטרופה״.

עו"ד איימי בכור בוני, בעלים איימי בכור-בוני - משרד עורכי דין הבהירה כי השלכות הפגיעה בבית המשפט העליון מורגשות כבר עתה בשטח, ובית הדין הרבני מגלה כבר עתה דומיננטיות, ״המהפכה המשפטית פוגעת לא רק בבית המשפט העליון. היא מורגשת היטב כבר בבתי הדין הרבניים שקיבלו אומץ לפסוק נגד החוק בטענה שזו זכותם לפסוק לפי ההלכה. עובדה שתשחק את יציבות שלטון החוק ובהכרח תפגע בנשים לפני הכל"

עו"ד רות דיין וולפנר, מייסדת ובעלים, רות דיין משרד עו״ד טענה כי לרפורמה ולחיזוק בתי הדין יהיו השלכות קשות העשויות לפגוע, בין היתר, בזכויות הנשים בישראל, ״אני לא חושבת שביטול עילת הסבירות, שהוא יום שחור למדינת ישראל, קשור לתחום שלנו באופן ישיר. יש פה בליץ חקיקתי שבאמצעות חקיקה הולכים לשנות באופן יסודי פסיקות של עשרות שנים. בתי הדין הרבניים כפופים בעל כורחם לפסיקות של בית המשפט העליון. מבחינתם לדון בכל תיק לפי כללי ההלכה. התיקון שעלה בשבוע שעבר בחוק בשיפוט בתי דין רבניים שהכניס את מזונות ילדים לסמכות בית הדין הרבני לפי חוק, מה שעוקף את פסיקות בג״ץ הוא רק ההתחלה וזה מאוד ברור שזה הולך לשם. בנוסף, אם ידונו בענייני רכוש לפי הדין האישי זו תהיה מהפכה רצינית ויום שחור לכל אישה במדינת ישראל״.

עו"ד מאיה הרצברג אלון, בעלים ומנהלת, מאיה הרצברג אלון - משרד עורכי דין, העניקה גם היא תחזית קודרת באם יופר האיזון הקיים היום, בדגש על היחס לנשים, ״זה נכון שיש פסיקות יפות בבתי הדין הרבניים ושנשים מקבלות לפעמים יותר בבתי הדין הרבניים, אבל זה לא העניין. אנחנו נמצאים בתהליך שהסוף שלו יהיה סוף מר, בוודאי לנשים. מונחות על שולחן הכנסת הצעות חוק בנושא סמכויות בתי הדין הרבניים כבר הרבה שנים שמטרתן להגדיל את סמכויות בית הדין. צריך לזכור שבמגזר הדתי ישנו עניין של חרמות וסנקציות, שההסכמה הופכת לכוח, מדברים פה על הדתה ועל תהליכים שיעלו את ההדתה במדינה. מה יהיה? מחר שישנו את ההרכב השופטים בבג״ץ? אז יהיה קשה לסמוך על בגץ והדבר הזה ישליך על כולנו״.

עו"ד טליה קופלמן פרדו, מייסדת ובעלים, קופלמן פרדו טליה, שופטת בדימוס טענה כי, "מה שמסעיר זה שבמשך הרבה מאוד שנים ניסו לבנות איזה משהו נורמלי באנומליה משפטית. אני לא מכירה עוד מדינה שיש בה בית דין דתי לצד בית דין אזרחי שיש לו סמכויות מקבילות. כל הדבר הזה בעצם מתפרק ואני חושבת שזה מכניס חוסר שקט לדבר שהיה גם כך קשה במיוחד. אני לא חושבת שדיברו רק על עילת הסבירות - כן או לא, אנשים דיברו על מה שהולך להיות. הולכת להיות מהפכה שמתחילה בזה וממשיכה בדברים אחרים. אני רואה את הבעייתיות בהמשך, ואגב לא בתיקונים של החוק, הועדה לבחירת שופטים היא המקום שצריך לתת בו את הדעת״.

עו"ד יהודית מייזלס, בעלים ומייסדת יהודית מייזלס, משרד עורכי דין הסבירה כיצד השינויים המוצעים והרפורמה המשפטית ישפיעו על מערכת היחסים בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט ועל תחום דיני משפחה וירושה, ״לינקולן אמר: 'אם אתה רוצה להעמיד אדם במבחן אמיתי, תן לו כוח', ואני חושבת שמה שראינו אתמול ונראה גם בתחום שלנו זה את זה. מה שקרה לדעתי אתמול זו הפרה של הפרדת הרשויות ובהקשר שלנו אנחנו לא יכולים לעצום את העיניים, זה יגיע אלינו, זה תחום של איזונים וכוח. יש הצעת חוק שמדברת לתת לבתי הדין הרבניים סמכות לדון בכל הנושאים האזרחיים רק בהסכמה. התחום שלנו הוא תחום שמופלה נגד נשים, אנו רואים את זה בבתי משפט לענייני משפחה. כל מה שקרה אתמול וכל מה שיקרה בהמשך בעיניי יקח כוח ממקום מסוים ויתן למקום אחר, נראה את זה באופן מיידי, אנחנו במקום לא פשוט״.

עו"ד מאיר בר מוחא, בעלים, משרד עו״ד בר-מוחא הסביר כיצד ביטול עילת הסבירות משנה מציאות ומשפיעה על הלך הרוח בבתי הדין הרבניים, ״ביטול עילת הסבירות אמנם לא נוגעת ישירות לסמכותו של בג"ץ לפקח על בתי הדין הרבניים אבל בהחלט משפיעה על הלך הרוח באולמות בתי הדין הרבניים המתחרים בבתי המשפט האזרחיים למשפחה. לצערנו בג"ץ חושש יותר מלהפעיל את סמכות הפיקוח כנגד תופעה זו בין אם משום שקל יותר להקריב את עולם דיני המשפחה על מזבח השלום עם הצד החרדי או בין אם משום מינויי שופטי בג"ץ דתיים ושמרניים״.

עו"ד עינת טירר, בעלים, א. טירר עורכי דין ונוטריון התייחסה למצב החברתי הקשה במדינה, ״אני לא חושבת שההכללה היא בכלל רלוונטית - יש שופטים שהם בושה וחרפה ויש שופטים שהם נפלאים, יש דיינים שהם שוביניסטים נוראיים ויש דיינים מתקדמים ונאורים שהרבה יותר חדים מכל שופט משפחה. אני לא זוכרת בעשרות השנים האחרונות מצב כל כך אלים במדינה ורואים את זה בכל דבר. התחושה היא שהגענו במדינה לחוסר הקשבה אחד לשני, לשנאה תהומית ואנחנו על הקצה. במצב של קצה אי אפשר לנהל שיח. אני חושבת שאסור להחליש את בג״ץ ואסור שתהיה איזושהי כבילת ידיים שלו, אחרת אין לנו על מי לסמוך. אני בהחלט חושבת שהשיח שנהיה פה הוא שיח אלים, אנחנו חייבים לחזור לשפיות וכל האלימות הזו צריכה להיות מטופלת משני צידי המתרס בצורה פשוטה״.

עו"ד ארתור שני, מייסד, בעלים ומנכ"ל, ארתור שני ושות' - חברת עו"ד, התייחס גם הוא למצב החברתי המאתגר בישראל על רקע הוויכוח סביב הרפורמה המשפטית, ״התחושה הציבורית היא מאוד קשה ומגיעה גם לדיני משפחה - פעם ראשונה ראיתי חנות שהיא בבעלות של להט״ב עם ריסוסים והשחתה. אני עדיין ממליץ ללקוחות שלי, משפחות שמגיעות להתייעצות בנושא הליכי פונדקאות, בגלל החוסר וודאות לממש את הזכות להורות בחו״ל שם גם ניתן להינשא. חוסר היציבות הוא דבר מאוד בעייתי״.

עו"ד ענת לביא, מייסדת ובעלים, ענת לביא- משרד עורכי דין הביעה אמון בעצמאות של שופטי בית המשפט העליון, ״אל לנו להמעיט מערכם וחוסנם של שופטי בג"ץ. אני לא חושבת שהרפורמה תגרום להם לצמצם את עמדותיהם מקום שנדרשת התערבותם. יחד עם זאת, במהלך השנים קיוויתי שתהיה מגמה של צמצום סמכותם של בתי הדין בסוגיות הרכושיות. זה לא קרה וכעת גם לא יקרה. אנו רואים לא אחת שבתי הדין פוסקים מתוך שיקולים הלכתיים אך "עוטפים" את הפסיקה בנימוקים לכאורה אזרחיים. ראינו זאת בג"ץ הבוגדת 2 אשר רבים מעורכי הדין סברו כי בג"ץ לא יתערב בפסיקה זו ואולם בג"ץ זיהה את ההתפתלות המשפטית בפסק הדין וכן התערב ולא חסך את ביקורתו. אני בטוחה ששופטי העליון ימשיכו לפעול כך בכל מקום שיצטרכו לפסוק בסוגיה שתגיע לפתחם״.

עו"ד עינבל דקל, מייסדת, עינבל דקל, עורכי דין לדיני משפחה וירושה נגעה בהשפעה לטווח ארוך של ביטול עילת הסבירות, "ביטול/צמצום עילת הסבירות תורגש ביתר שאת בתחום דיני המשפחה. אנחנו לא נרגיש את זה מיד, אבל חיזוק מעמדם של בתי הדין הרבניים המקבלים רוח גבית מהממשלה יורגשו לוודאי בפסיקות לא שוויוניות שבימים כתיקונם לא היו עומדים בבג״ץ.

עד כה נתקלנו בפסיקות לא שוויוניות ספורדיות ומעתה אני צופה שבתי הדין יפסקו עשרות אם לא מאות של פסיקות כאלו -דוגמת בג״ץ הבוגדת - וגם אם בג״ץ ירצה להתערב בפסיקות הללו, מה שלא בטוח כלל, הרי שלא יהיה באפשרותו לעמוד בעומס. נדמה כי תחום דיני המשפחה יכנס למכונת זמן ויחזור שלושה עשורים אחורה לפחות".

לעומת זאת, ישנם עורכי דין שפחות חוששים מביטול עילת הסבירות, ״הים לא סוער כמו שמציירים אותו. לא קץ הדמוקרטיה. בג״ץ ימשיך לתפקד ולשמור על עקרונות הדמוקרטיה כפי שעשה עד היום. אם התבטלה עילת הסבירות תגיע עילה אחרת - אולי עילת ההתכנות", מסבירה עו"ד מאיה רוטנברג, בעלים, מאיה רוטנברג משרד עורכי דין, "לבג״ץ יש את הקולבים לתלות ולסמוך את פסיקותיו. יש להוציא את הילדים מזירת המריבה והסכסוך. העניין של הקטינים הוא עניין כלכלי כספי שהסמכות לדון בו היא לבית המשפט לענייני משפחה. ככל שתהיה הסכמה של שני ההורים לדון בבית הדין הרבני תהא הסמכות לבית הדין. העובדה שעלתה הצעת חוק לתיקון חוק בתי הדין הרבניים של ש״ס רגע לפני הדיון בבג״ץ היא מעידה כמאה עדים שלבתי הדין לא הייתה סמכות לדון במזונות ילדים - זוהי ירייה בראש מצד המחוקק לטענות בתי הדין הרבניים שיש להם סמכות. אגב, בתי הדין הרבניים במשך שנים הסכימו שאין להם סמכות לדון במזונות ילדים והם רק בשנים האחרונות שוב החלו לדון בנושא זה בבריוניות תוך הכנסת הקטינים לזירת המריבה ותוך שזכויותיהם נפגעות כחלק מענייני הגירושין״.

גם עו"ד מורן סמון, מייסדת ומנהלת, מורן סמון – משרד עורכי דין, לא נבהלת מביטול עילת הסבירות ואף טוענת שמדובר במהלך מוצדק, ״צריך להכניס את הדברים לפרופורציות- צמצום עילת הסבירות לא יביא למצב של העדר סמכות לבית המשפט העליון אלא מצמצם ומחזיר אותו למימדים הנכונים שלו. התמורות בתחום דיני המשפחה לא קשורות לעילת הסבירות, והאקטיביזם של בית המשפט העליון התחיל עוד הרבה לפני שביקשו לצמצם את עילת הסבירות, והוא זה שמעצים את המלחמה על גבם של המתדיינים״.

עו"ד איתן קוהלי, מייסד ובעלים, איתן קוהלי משרד עורכי דין התייחס גם הוא לנושא, ״אני לא מבין על מה המהומה, לבתי הדין הרבניים תמיד היתה סמכות ואחרי קדנציה של 25 שנים, אני רואה דווקא בבתי הדין הרבה יותר דעה שעוזרת לנשים, כשאני מגיע לבית המשפט לענייני משפחה אני רואה שנשים מאוד נפגעות, שהילדים נפגעים, בבתי הדין הרבניים נשים מקבלות כוח, הילדים זעקתם נשמעת. ממשלת ישראל וכנסת ישראל הם הרשות המחוקקת ובמקרים חריגים תמיד בג״ץ מתערב ומטפל. אנחנו לא ביום שחור, אנחנו ביום נורמטיבי לחלוטין, הלכנו לאיבוד בצורה לא נכונה זה לא ראוי אנחנו במדינה דמוקרטית וצריך לכבד את רצון הבוחר״.

האם בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה מתפקדים באופן שמקדם את ההליך המשפטי?

עו"ד רחל שחר, מייסדת ובעלים, רחל שחר, משרד עורכות דין ונוטריון דיברה על הבעייתיות שנוצרת כתוצאה מהיעדר חוקה בישראל, ״בעיית היסוד היא לא עילת הסבירות או עילות אחרות מהמשפט החוקתי. הבעיה היסודית היא היעדר חוקה לישראל. לא בכדי חוקות במדינות העולם מגדירות את זכויות האדם הבסיסיות של אזרחי ותושבי המדינה ובכלל כך קבוצות המיעוט השונות. במדינות דמוקרטיות נחשבת החוקה להסכם חוזה שבין המדינה לאזרחי. והממשלה שואבת את כוחה מכך שנבחרה על ידי העם. במצב בו נחקקת חוקה החלשים מוגנים וזכיותיהם ברורות ומוגדרות. כשיש חוקה לא צריך עילת סבירות או מידתיות״.

עו"ד רועי סידי, שותף בכיר, סידי משרד עורכי דין התייחס לחוסר הוודאות בבתי הדין, ״בתחום שלנו, מהבחינה הפרקטית, ישנו חוסר וודאות, בעיקר מבחינת בית הדין הרבני. כשאני נכנס לבית דין רבני אני לא מרגיש וודאות. זה יותר בעיה ואני חושב שהצמצום של עילת הסבירות אתמול יגרום לחוסר וודאות מוגבר בבתי הדין, הוודאות בערכאה האזרחית היא הרבה יותר גדולה מבית הדין הרבני״.

עו"ד עמרי דליהו, שותף בדליהו רונן ושות' משרד עורכי דין הביא דוגמה לחוסר הוודאות והבהירות בנושא המזונות בבית הדין הרבני, "במדינת חוק כמו מדינת ישראל, בה כל ערכאה כפופה להחלטות הערכאות שמעליה, לא יכול להיות מצב בו רק חלק מבתי הדין הרבניים מיישמים את קביעתו של כב' הש' מזוז בבע”מ 7628/17 לפיה, הלכת "שרגאי" משנת 1969 עדיין "שרירה וקיימת" וכי הסמכות לדון בתביעה למזונות ילדים נתונה לבתי המשפט לענייני משפחה באופן בלעדי. הדבר יוצר מציאות בלתי מתקבלת על הדעת, שכן חוסר הבהירות יוצר, הלכה למעשה, שוני בפסיקת מזונות הקטינים. למעשה, צדדים להליך צריכים לנסות את מזלם האם בית הדין הרבני שבסמכותו המקומית לדון בעניינם, יקבע כי רשאי הוא לעסוק במזונות קטינים או לאו. בג"ץ צריך לעצור את חוסר הבהירות בתחום ולהכריע, אחת ולתמיד, בסוגייה הכל כך משמעותית הזו. מעניין לעניין באותו עניין, באשר להצעת החוק שבעצם מבטל את הלכת שרגאי ומעניקה סמכות לביה"ד הרבני לדון במזונות קטינים מכוח "כריכה" החשש הוא כפול: הן הגברת "מרוץ הסמכויות" והן החשש של חלק מאוכלוסיית הנשים, לכאורה, לקיפוח".

עו"ד שלומי באשי, בעלים, באשי שלומי – משרד עו"ד, הוסיף ואמר כי "לדעתי נדרשת רביזיה רצינית בכל נושא התקנות בבית הדין הרבני לרבות נושאי מינוי אנשי מקצוע, יהיו אלה מומחים, שמאים ואקטוארים. מישהו צריך לעשות שם סדר. לא יעלה על הדעת שתהיה אי ודאות משפטית בבתי הדין הרבניים הן לציבור המתדיינים והן לעורכי הדין".

עו"ד שירי לינד, שותפה וראש תחום ניהול הון אישי וירושה, משרד עורכי דין פירון, התייחסה לאופן שבו הצעת החוק שיאפשר לבתי הדין הרבניים לדון בנושא מזונות ישפיע על מעמד הנשים ותשלום מזונות, “ראשית אציין כי גם היום קיימים מקרים בהם בתי הדין דנים במזונות על אף שכביכול לא קיימת להם סמכות מוקנית מכח הדין. כמו כן בשנים האחרונות לאור קביעות בתי המשפט האזרחיים בהם נקבעו סכומים נמוכים של מזונות ילדים מצאו נשים רבות את הדרך לבית הדין הרבני במקרים בהן רצו נשים לקבל סכומי מזונות גבוהים יותר שכן הסיכויים שלהם לקבלם שם היו גבוהים יותר משמעותית".

עו"ד נאוה פרס, בעלים, מייסדת ומנהלת, נאוה פרס, משרד עורכי דין התייחסה לחוסר הוודאות בבתי הדין הרבניים בסוגיות רכוש, "חוסר הוודאות בפסיקה והפערים בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים מצויים גם בהקשר לסוגיות רכושיות מורכבות וכבדות משקל: כך למשל, בית הדין הרבני מכיר בניכוי מס רעיוני בהערכת שווי של חברות בעוד בבתי המשפט לענייני משפחה המס יופחת רק אם ישולם בפועל, כך שסכומי האיזון לתשלום בביהמ״ש לענייני משפחה יהיו גבוהים יותר.

סוגיה נוספת של חוסר ודאות וחוסר אחידות בין הערכאות נוגעת לשאלה של הערכת שוויו של עסק לעומת הערכה של פוטנציאל השתכרות מוגבר של בן הזוג בעל העסק. גישות שונות של הערכאות השונות תוצאתן הכלכלית משמעותית ביותר".

עו"ד אלעד זמיר, מנכ״ל ובעלים, אלעד זמיר ושות' משרד עורכי דין וטוענים רבניים טען כי, ״אין זה משנה מהו המצב המשפטי והחוקי שנוצר, עורך דין טוב לא נמדד ביכולתו לשנות את חוקי המשחק, אלא ביכולתו "לשחק" בכל מצב קיים כדי למקסם את התוצאה עבור הלקוח, בבית הדין הרבני או בבית המשפט. כמשרד עורכי דין וטוענים רבניים המתמחה בהבדלים בין בית הדין הרבני לבית המשפט - אנחנו יכולים לומר שתמיד ישנה הדרך למנף את המצב הקיים לטובת הלקוח ואף ליצור תקדימים״.

עו"ד אורית דרור הראל, מייסדת ובעלים, אורית דרור הראל, משרד עורכי דין ונוטריון ציינה כי "התחום של דיני משפחה על שתי ערכאות השיפוט שבו, ובג"צ שמפקח ומאזן ביניהן, הוא הלב הפועם של הממשק דת ומדינה. שינוי השיטה המשפטית והחלשת הפרדת הרשויות, עתיד לעשות מהפכה בתחום המשפחה והירושה. המחוקק אומר את דברו. כבר עתה הוגשה הצעות חוק בעניין סמכות בתי הדין במזונות קטינים - ובדיוק כאשר בבג"ץ תלויה ועומדת עתירה בעניין סמכותם ובדיוק בנושא זה.

בעבר, לבצע שינויים שהתבקשו בחוק בעניין מזונות ילדים, סמכות, פיקוח, קביעת אחריות הורית - לקח כ-7 שנים במסגרת ועדות מייעצות שהתכנסו בהם מיטב המוחות והמומחים, עד אשר התגבשו הצעות חוק בנושא, לאחר שניתנה זכות להביע דברים בנושא השינוי המבוקש לכל אדם וארגון.

החשש אינו מתמצא באמור לעיל, אלא אף בשופטים העתידים להתמנות מעתה ואילך ומי ימנה אותם. האם יהיה גיוון במינוי השופטים? האם השופטים החדשים וכן השופטים המכהנים בבית משפט לענייני משפחה, בית המשפט המחוזי והעליון, יחושו מוגנים? יחושו שהם יכולים לפסוק ללא מורא?

האם תרבות השיח המכבד תחזור למחוזותינו? איש מאיתנו איננו נביא ואיננו יודעים היכן נהיה בעוד שנה, אך הרוח הנושבת של השינויים המהירים בתחום רגיש זה- צריכים להדאיג כל אחד ואחת".

גם עו"ד ליאת שקלרז הורוביץ, מייסדת ושותפה, שקלרז-תירוש, משרד עורכי דין וגישור התייחסה ל'לב הבעייה', "דיני המשפחה מצויים הרבה שנים בלא נודע, אם זה לא מספיק יש לנו שתי ערכאות עם שתי מערכות דיינים שונות בתכלית".

ומה עוד קורה בעולם דיני המשפחה והירושה?

עו״ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירושה במשרד המשפטים התייחס לשיפור השירות לאזרח ולעורכי הדין, ״בשנים האחרונות שיפר האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים את השירות לעורכי הדין והציבור הרחב, ניתן לראות שיפור משמעותי בלוחות הזמניים למתן צווי ירושה, מ- 100 ימים בממוצע בשנת 2017 לכ- 40 יום בשנת 2022. בנוסף הובלנו שינויים משמעותיים במספר מישורים: שרות דיגיטלי - מתן שירות מקצועי ודיגיטלי מקצה לקצה, בין היתר, באמצעות הנפקת צווי ירושה דיגיטליים, ממשקים עם גופי ממשלה שונים, לרבות האפשרות להגיש בקשה משולבת לרישום ירושה ורישום המקרקעין בטאבו, שירות של אפוסטיל דיגיטלי, הפקדת צוואה מרחוק ועוד; פעלנו בנוסף להפחתת הבירוקרטיה ולהנגשת השירותים לציבור. לאחרונה תוקן חוק הירושה, בהובלת מנכ"ל משרד המשפטים, ונוספו סמכויות למתן צווים על ידי רשמי הירושה, שניתנו בעבר על ידי בית המשפט. מדובר בהתייעלות משמעותית שתקצר באופן ניכר את לוחות הזמנים למתן צווי ירושה״.

עו"ד ונוטריון אורי צפת, אורי צפת משרד עורכי דין התייחס לתזכיר חוק הירושה שהופץ בשנת 2021 על ידי הממשלה, "תזכיר חוק הירושה שהופץ בשנת 2021 על ידי הממשלה, בא לשנות שינויים מרחיקי לכת בחוק הירושה. הגדרת "בני זוג"- נשואים, פרודים וידועים - אך לא מי הם בני זוג, הגדרה שידועה כמוקש משפטי. צוואה בהקלטה חזותית, הגדלת חלקו של בן הזוג בירושה, הוספת יורשים נוספים במקום למדינה וכשרות ילד לרשת, שנולד מתאי רבייה של המוריש לאחר מותו, עשיית צוואה ע"י קטין מגיל 15. אני אומר ששום דבר לא יקרה עד שהכנסת תחליט מי הם "בני זוג", וזה לא יקרה".

עו״ד קטי טל, מייסדת ובעלים, קטי טל, משרד עורכי דין וגישור, ביקרה את התנהלות בתי המשפט לענייני משפחה בהקשרי מיסוי של נכס שנשאר בבעלות אחד הצדדים לאחר הגירושין, ״כיום, בתי המשפט לענייני משפחה, ממעטים להתחשב במס הצפוי לחול על בן זוג בעת מכירה עתידית של נכס שנותר בבעלותו לאחר הגירושין. על מנת להימנע מעיוות כלכלי וקיפוח, יש לראות במס העתידי כחוב משותף שנוצר בתקופת הנישואים. יש להפחית את המס העתידי מהערכת שווי הנכסים של בני הזוג, ובכללם חברות פרטיות וחברות הזנק, נכסי מקרקעין, וקצבת פנסיה חודשית, ולאפשר לבני הזוג את החופש לתכנון מס. באופן מפתיע, דווקא בתי הדין הרבניים מוציאים תחת ידם פסקי דין שתוצאתם צדק כלכלי״.

עו"ד יהודית מייזלס, בעלים ומייסדת יהודית מייזלס, משרד עורכי דין התייחסה גם לתיק שבמסגרתו בית המשפט לענייני משפחה התיר לאישה להגיש ראיות שהושגו מתיבת הדואר האלקטרוני של בעלה המולטי-מיליונר תוך הפרת פרטיותו, לאחר שזה ניסה להסתיר ממנה רכוש משותף בשווי עצום, "השופט יהורם שקד ציין בהחלטה שהתירה את הגשת המסמכים, כי פגיעה כזו תותר כאשר לא קיימת חלופה אחרת באמצעות ראיות אחרות, ובהינתן שהפגיעה היא המינימאלית ההכרחית, וכאשר יש צורך ממשי בחשיפת הפרטים לשם קיומו של ההליך המשפטי וגילוי האמת. לדעתי מדובר בהחלטה צודקת במיוחד בתיקים שבהם ישנם פערי כוחות בין בני הזוג, ולצערנו הם כמעט תמיד לרעת האישה. לאחר שנים של הסתרת רכוש בהיקף של מאות מיליונים, ניתנה החלטה אשר "קונסת" את הצד המסתיר רכוש ומידע, ומעדיפה את האמת על פני פרטיותו, גם מן הטעם שבכל הנוגע לרכוש משפחתי זוגי מוכמן, לא ניתן להסתתר מאחורי מסכים של פרטיות. מדובר בהחלטה חשובה שתצמצם ולו במעט את פערי המידע הכוחות האדירים שאנו מוצאים פעמים רבות בסכסוכי גירושין, גם עתירי ממון. בית המשפט העדיף את הצדק, בהחלטה שמהווה תיקון של עוול גדול, ותקווה עבור הצד חלש".

עו"ד מרב רייכמן-שקד, שותפה ומגשרת, אירית רייכמן ושות׳ - משרד עורכי דין דיברה על מגמת ההגעה להסכמים במחלוקות עסקיות משפחתיות, ״אנחנו שמחות מאוד לראות שיש היום מגמה הולכת וגוברת של עסקים משפחתיים להסדיר את כל ענייניהם הרכושיים - עסקיים - משפחתיים מתוך מטרה ברורה להימנע מסכסוכים מיותרים וניהול מחלוקות עסקיות משפחתיות בבית משפט לענייני משפחה״.

עו"ד עדי חן, מייסדת ובעלים, עדי חן, משרד עורכי דין וגישור סיפקה הסבר על הבעיות שנוצרות כאשר מתבצע שינוי בהגדרת בני הזוג בענייני ירושה, "הבעייתיות הכי גדולה לטעמי בשינוי הגדרת בן זוג באופן שגם בני זוג נשואים פורמאלית שלא התגרשו, ואין כל סכסוך משפטי ביניהם, הם לא בהכרח יורשים לפי חוק הירושה האחד את השני. הדרישה היא שגם בני זוג נשואים יהיו "לא פרודים" כשקיימת חזקה כי בני הזוג פרודים אם לא חיו חיי משפחה במשק בית משותף במשך 3 שנים לפחות. זה מתכון להצפה בהתנגדויות בכל מקרה שבו היה סכסוך בין בני הזוג או אפילו סכסוך בין בן הזוג שנותר בחיים לבין אחד מהילדים. המבחן של היעדר משק בית משותף כסימן לפירוד בעייתי בשים לב לכך שעבור זוגות מבוגרים רבים מדובר ב"פרק ב'" והם חיים בהפרדה רכושית מוחלטת. נשים הן אלו שבעיקר צפויות להיפגע ממנו ולהיות נתונות לסחטנות בגלל שסטטיסטית נשים חיות יותר מגברים ויש יותר אלמנות מאלמנים".

עו"ד מיקי שיפמן, מייסד ובעלים, מ.שיפמן ושות', משרד עורכי דין וגישור, התייחס לרגישות הנדרשת בטיפול בתיקי גירושין, כל שכן כאשר אחד מן הצדדים הוא מתמודד נפש, "אנחנו צריכים להיות ערים ללקוחות שלנו ובני זוגם או ילדיהם שהם מתמודדי נפש. ניהול תיקי גירושין ובפרט ענייני חלוקת האחריות ההורית, כאשר אחד הצדדים להליך הוא מתמודד נפש, גורר קשיים והתמודדויות מסוג שונה. עלינו להיות רגישים למצב, לא ״לסמן״ אותם ולהשתמש במצבם הנפשי ככלי במאבק הפרידה. מתמודדי נפש יכולים להיות האנשים הכי נורמטיביים שאפשר, שכלל לא נדע שהם כאלה, והעובדה שאדם הוא מתמודד נפש אינה פוסלת את הורותו, בוודאי שלא באופן אוטומטי, ויש להיזהר בכך מאוד".

עו"ד סיון כהן, בעלים ומייסדת, סיון כהן חברת עורכי דין שיתפה את המשתתפים בעליה במקרי הגירושין הנגרמים כתוצאה מהפרעות קשב מהן סובל אחד מבני הזוג, או שניהם, "בזמן האחרון אני נתקלת ביותר ויותר זוגות שמפרקים את התא המשפחתי בגלל הפרעות קשב. פעם אחת זה פוגש אותנו, כשלאחד מבני הזוג יש הפרעת קשב, שזו בעצם הפרעה שקופה עם התנהגות תפקודית שמקשה על המערכת הזוגית כשצד אחד הופך להיות הורה אחראי והצד השני מעין ילד עזוב, עד שנמאס להם להמשיך ככה והמערכת הזוגית מתפרקת. פעם שנייה זה פוגש את התא המשפחתי, כשיש ילד עם הפרעת קשב, וההורים לא יודעים להתמודד עם אותו ילד וזה יוצא מריבות וכאוס בתוך התא המשפחתי ואף מפרק אותו".

עו"ד אסי סגל, שותף ומייסד, סגל-שמחיוב, משרד עורכי דין התייחס לצורך של בית המשפט לפעול בצוקה תקיפה יותר נגד 'הליכי סרק', "בשלה העת שביהמ״ש ירים את הכפפה ובהליכים שמתבררים כהליכי סרק ובכלל זה הליכים שנפתחו בהיעדר עילה, או בהמשך לתלונת שווא מוכחות, יחייב בהוצ׳ רבתיות ובפיצויים שתכליתם בין היתר לעורר את המודעות לתופעה הנפסדת ולהוביל להרתעה משמעותית, מה שיכול ויפחית מן העומס בו ביהמ״ש שרוי בכלל, ויחסוך את העוול הנורא אותו חווים הנפגעים מהליכי הסרק ותלונות השווא בפרט".

d&b – לדעת להחליט