הקריפטו ושברו: כך התרסקו החלומות של כ-300 אלף נושי צלזיוס

אין ביטוח, אין חילוץ, אין קדימות. כל אחד ואחת מאלפי הנושים הקטנים של חברת הקריפטו הישראלית־אמריקאית צלזיוס יכול להסתדר בשורה ולהמתין, כשבידיו רק תביעה לא מבוטחת. כלומר, הוא יכול להמתין לנכסים אם יישארו כאלו בידי החברה שהגישה בסוף השבוע בקשה לצ'אפטר 11 - הגנה מפני נושים בחסות בית המשפט - וזמן לארגן את כל צרותיה.

מדובר בשורה ארוכה של נושים עם כיסים ריקים במיוחד. לפי המסמכים שהוגשו לבית המשפט - לצלזיוס 300 אלף נושים עם חשבונות של מעל 100 דולר, להם החברה חייבת 4.7 מיליארד דולר. החברה חושפת חור במאזנה של 1.2 מיליארד דולר, התחייבויות של 5.5 מיליארד דולר ונכסים של 4.3 מיליארד דולר. צלזיוס מסבירה כי "הצלחתה המוקדמת לא היתה ללא שיהוקים". אך הכוונה אינה לאוויר הנאנק לצאת ממערכת הנשימה, אלא לניהול נכסים שהתברר בדיעבד כשורה של "החלטות גרועות" ועוד כמה "הפסדים לא צפויים".

בין ההפסדים הלא צפויים גם ביטחונות שלא הצליחה להשיב על הלוואה שלקחה מ"פלטפורמת הלוואות פרטית", 35 אלף מטבעות את'ר שאבדו על ידי גורם שלישי ו־100 מיליון דולר בביטחונות שחוסלו בעקבות הלוואה שהחברה לקחה ממשקיעה מוקדמת בחברה — מנפיקת המטבע היציב טטר.

כלפי 50 הנושים הגדולים של צלזיוס עומד חוב של כ־700 מיליון דולר. אחד מהם היא אלמידה, חברת ההשקעות שבשליטת סם בנקמן־פריד, ממייסדי בורסת FTX. הנושה הגדול ביותר של צלזיוס - Pharos עם חוב של 81 מיליון דולר, מנוהלת על ידי טרה מק אוליי, מייסדת שותפה לאלמידה.

נושי צלזיוס היו יכולים לעמוד בשורה כבר לפני חודש וחצי כשהיא רק הודיעה על הקפאת משיכות והפקדות מהפלטפורמה והחלה לשכור את שירותיהם של עוד ועוד עורכי דין לארגון מחדש של עסקיה. במיוחד כשתנאי השימוש של צלזיוס מציינים במפורש שבמקרה של פשיטת רגל ייתכן והלקוחות לא יקבלו את כספם חזרה.

אבל הם המשיכו להאמין. ככה זה כשאתה משקיע קטן שמשקיע את חסכונות חייך בפלופ. לפחות בצלזיוס מנסים לשמור על הגחלת: "חברות ידועות רבות התארגנו בהצלחה תחת צ'פטר 11 וחזרו חזקות יותר", הסבירה אתמול צלזיוס בעמוד "שאלות ותשובות" שפירסמה באתר החברה תוך שהיא משווה את עצמה בנדיבות לחברות עם פעילות יצרנית כמו אמריקן איירליינס, דלתא, ג'נרל מוטורס, הרץ ומארוול. "אנו מעודדים לקוחות לתחזק את החשבונות והאפליקציות של צלזיוס שלהם בשלב זה", הוסיפו.

קריסת צלזיוס אינה שלה לבדה והיא מתרחשת על רקע נפילות בשוק כולו. שתי חברות עם עסקים דומים לשל צלזיוס הקפיאו גם הן משיכות. ברוקר הקריפטו דיגיטל וויאג'ר הגיש בקשה של צ'אפטר 11, ומפרקים זומנו לקרן גידור קריפטו Three Arrows Capital שבשיאה ניהלה נכסים בשווי 10 מיליארד דולר. בכל זאת, בשבועות האחרונים צלזיוס הפכה לנער הפוסטר של השוק כולו. כששיטות העבודה שלה, כמו גם האופן שבו היא ניהלה את המשבר הנוכחי הפכו אירוע מייצג. זה לא קרה במקרה. בחברה אחת קטנה ודחוסה הצליחה צלזיוס לבטא את כל מה שמרים גבה בשוק הקריפטו. בנחישות חסרת זהירות היא הבטיחה למשתמשים את העולם כולו: עצמאות פיננסית, תשואות פאסיביות חלומיות, מובטחות דו־ספרתיות (18% בשבוע) על הנכסים; הלוואות בריביות אפסיות; האפשרות להצטרף למהפכה ו־"Unbank Yourself", להשקיע את הכספים בחברה לא צמאת דם כמו הבנקים המסורתיים, חברה שתתחלק איתך בכל הרווחים, חברה שתמיד תדאג לך, היכן שהכסף שלך "Safe Forever".

זה היה, כך לפחות זה נראה בהתחלה - אסטרטגיה מנצחת. בשיא ההייפ של שוק הקריפטו והחברה, בסתיו האחרון, היא גייסה 750 מיליון דולר לפי שווי של 3 מיליארד דולר, הגדילה את מצבת עובדיה, העלתה את התשואות המובטחות, רכשה חברה ואף הודיעה כי היא מתכננת להנפיק את עסקי כריית מטבעות הקריפטו שלה (שגם הגישה צ'אפטר 11). "1.7 מיליון אנשים קוראים לצלזיוס ביתם", התגאו באתר החברה.

לאורך כל הזמן מייסדי החברה אלכס משינסקי ודניאל ליאון דיברו תדיר באמצעי התקשורת והסבירו בקול רם במיוחד על המהפכה שהם מובילים. "הרוטב הסודי שלנו הוא ניהול הסיכונים", הסביר סמנכ"ל ההכנסות של החברה רוני כהן פבון לכתבת "כלכליסט" סופי שולמן כשניסתה לאתגר את בעיית ההיגיון הבסיסי במודל העסקי של החברה. "אנחנו היחידים בשוק שהמודל העסקי שלהם לא כולל שום הכנסה מלקוח קצה", אמר בביטחון.

מתחת לפני השטח המציאות היתה מורכבת יותר, כפי שעולה בבירור ממסמכי החברה לבית המשפט ומחשיפות שונות בחודשים האחרונים. צלזיוס, למעשה, פעלה כל הזמן באסטרטגיות השקעה מורכבות, מסוכנות ולא מגודרות, הלוותה ביטחונות של לקוחות כנגד הלוואות, נכנסה להלוואות בעייתיות, אבדו לה מטבעות בשל צד שלישי, השתמשה במינוף חריג ללא מאגרי הון או נזילות, יצרה ביקושים מלאכותיים לנכסיה ובשלב מסוים - כך עולה מכתב תביעה שהוגש נגד צלזיוס בשבוע שעבר - אף השתמשה בנכסים של משתמשים חדשים כאמצעי לשלם על התשואות למשתמשים הוותיקים. "תרמית פונזי" סיכמו בפשטות בכתב התביעה שהוגש על ידי מנהל הכספים של החברה, תוך הטלת צל כבד על הצהרתיו של כהן פבון לתקשורת.

כששוק הקריפטו התחיל לקרוס, צלזיוס ומשתמשים קטנים החלו לנסות למשוך את נכסיהם במהירות. במפגש עם המציאות צלזיוס בחרה להדוף באגרסיביות כל ביקורת, ממשתמשים כמו גם מהתקשורת. כך למשל כש"כלכליסט" ביקש מהחברה להגיב על ניתוח שעתיד היה להתפרסם על מצבה והערכה על ירידה בשווי נכסיה ושבריריות הפלטפורמה שלה, בחברה הסכימו להגיב לציטוט רק בדיעבד ובביטול, והסבירו ש"בכלכליסט נשענים על מחקרים לא רציניים ומפיצים שמועות זדוניות". במסמכים לבית המשפט שהוגשו בסוף השבוע החברה אומנם מודה בטעויות והפסדים לא צפויים שהובילו לדבריה "לירידה בשווי הנכסים במאזניה", והובילו את "צלזיוס להיאבק", אך בו בזמן היא המשיכה להאשים במפלתה את "התקשורת והרשתות החברתיות" שהפיצו מידע שגוי והאיצו את משיכות הכספים. למעשה, מסבירים בצלזיוס, בחמישה ימים בודדים במאי לקוחות משכו מהפלטפורמה כספים בשווי מיליארד דולר.

נשוב לאותם 300 אלף נושי צלזיוס, רובם ככולם משתמשים קטנים, חלקם איבדו את חסכונות חייהם, מה עליהם? לא כלום. כשאותם משתמשים הפקידו את הנכסים שלהם בפלטפורמה של צלזיוס, הם לא העבירו לחברה נכסים לניהולה, אלא העבירו את הבעלות ממש לידיה כפי שעולה מתנאי השימוש שלה. בתמורה לריבית המשתמשים מעניקים לצלזיוס את "הזכות לשעבד, לשעבד מחדש, למשכן, למשכן מחדש, למכור, להלוות, להעביר או להשתמש בכל סכום אחר של נכסים דיגיטליים, בנפרד או יחד עם רכוש אחר, עם כל זכויות הבעלות הנלוות, ולכל פרק זמן... ולהשתמש או להשקיע בנכסים דיגיטליים אלה לפי שיקול דעתה המלא של צלזיוס". כלומר, החברה רשאית לעשות במטבעות פחות או יותר מה שהיא רוצה, ובאיזו רמת סיכון שתבחר. חשבתם שאם לקחתם הלוואה מצלזיוס והשארתם שם כמה נכסים כפיקדונות להלוואות אתם שונים? לא ממש. ברגע שהעברתם נכסים לחברה, גם אם זה במסגרת הלוואה לצורך פיקדון, ולא שמתם משהו כפיקדון או ערבון - אתם נושים ככל הנושים. פשוט בואו, היכנסו לתור.

הלקוחות היחידים שיש להם זכות לקבל את כספם חזרה הם קטגוריה קטנה אחת של חשבונות משמורת. קטגוריה שנוצרה במיוחד למשתמשים אמריקאיים רק באפריל האחרון, אחרי שכמה מדינות בארה"ב חייבו את צלזיוס להפסיק את פעילותה בטענה שמדובר ב"שיווק ני"ע לא רשומים".

בצלזיוס עשו בחודש האחרון מאמץ מיוחד להזכיר לכל המשתמשים בפלטפורמה כמה כולם דומים, ואיך הם מחויבים לגדולים כקטנים, למוסדיים כבודדים. כך למשל מסבירה צלזיוס שהיא פועלת לשם "עסקת ארגון מחדש מקיפה שממקסמת את הערך עבור כל מחזיקי העניין" ומזכירה שהיה עליה לעצור את המשיכות, שכן אלמלא כך "היתה מאפשרת ללקוחות מסוימים - אלה שהיו הראשונים לפעול - לקבל תשלום מלא תוך השארת אחרים מאחור...".

מילים יפות וגדולות אך עם תוכן חלקי בהחלט מאחוריהן. לתהליך ההגנה מפני נושים וארגון מחדש של עסקיה, מהם היא מתכננת לצאת גדולה כמו דלתא או אמריקן איירליינס, היא מגיעה עם 900 מיליון דולר פחות בנכסים. מאות מיליוני דולרים שהיא הנזילה בהצלחה בחודש האחרון כדי להחזיר חובות לפרויקטים בתחום ה־Defi או המימון המבוזר Aave, Compound ו־MakerDAO. החברה הסבירה בהגשה לבית המשפט אתמול כי היא עשתה זאת כדי ל"החזיר את הביטחונות שלה לשליטתה", וכי זו גם זכותה החוקית, לעשות בכספי הלקוחות כרצונה. האם נכון היה להחזיר חובות לאפליקציות לפני שהיא משיבה את חסכונות חייהם של משתמשים אמיתיים? מה זה משנה, זו זכותה.

מי בכל זאת לא יוצא בהפסד גדול מדי? לפי תחקיר של הפייננשל טיימס מהשבוע האחרון - הבכירים בצלזיוס. לפי הדיווחים צלזיוס עצמה היתה הרוכשת הגדולה ביותר של האסימונים שלה שהנפיקה (CEL). חברת ניתוח הקריפטו Arkham Intelligence מעריכה שהחברה רכשה מאז יולי 2019 אסימוני CEL בשווי 350 מיליון דולר. לפי רישומי מסחר ניכר שדניאל ליאון למשל, מכר בין אוקטובר 2020 לאוגוסט 2021 אסימוני CEL ב־16 מיליון דולר שהניבו לו מעל ל־11 מיליון דולר. לפי הפייננשל טיימס ניוק גולדשטיין, סמנכ"ל ההכנסות של החברה מכר אסימונים בשווי של מעל ל־4 מיליון דולר, ומשינסקי מכר ככל הנראה אסימונים במעל 40 מיליון דולר בבורסות השונות.

מצלזיוס נמסר בתגובה כי "מדובר בנסיון לקשור בין פעולות לגיטימיות ומקובלות שנעשו לפני למעלה משנה כשלא היה משבר או סיכון כלשהו, לתקופת הזמן הנוכחית וכך לייצר מראית עין שגויה ושקרית כאילו נפגע אינטרס הלקוחות. גם בימים אלו, כשהחברה מתמודדת עם השלכות המשבר העמוק בשווקים, יש להימנע ממצגי שווא המייחסים פעולות נורמטיביות מתקופות עבר לתקופה הנוכחית".