וול סטריט פינת הרצל

ביום שבת ב־8:40 בבוקר קיבלתי הודעת ווטסאפ: "תגיע מהר ליחידה". אני רגיל להקפצות, אבל הבנתי שמשהו מאד לא סטנדרטי קורה. דבר ראשון, וידאתי שכולם בבית מחליפים פיג'מה בבגדים ונועלים נעליים. בלי שאף אחד ישים לב, ירדתי למטה לראות שהמחסן נגיש ושיש בו מקום בטוח למשפחה שלי. אחרי זה הורדתי מהבוידם את התיק של המילואים ובדקתי שהמחסניות מלאות כדורים.

ל-50 הסטארט-אפים המבטיחים ל-2024 לחצו כאן

באותה שנייה, תמרה אשתי נכנסה לחדר עם הבן הקטן שלנו. היא לא ידעה שיש לי דברים כאלה בבית. "לאן נראה לך שאתה הולך?" היא שאלה. "כנראה שאצטרך ללכת", עניתי. כמה שעות אחר כך כבר דהרנו עם הג'יפ דרומה. אני נהג מבצעי, אז נהגתי. תחנה ראשונה — בארי. תחנה שנייה — רעים, עם עצירה בנובה. תחנה שלישית — כפר עזה. 7 באוקטובר זה יום ההולדת של תמרה. מה הולך פה? השעות הראשונות של היום הנורא ההוא היו ללא ספק הכי קשות בחיי. את מה שראיתי ביום הזה, אני סוגר בקופסת ה"לזכור ולא לשכוח".

8 באוקטובר, יום ראשון מוקדם בבוקר. אחרי שלוש שעות שינה נזכרתי שאני מנכ"ל, שיש לי עובדים בישראל ובחו"ל ושאנחנו לקראת שתי עסקאות ענק שיכולות לשנות את המציאות עבורנו. הדבר הראשון שעשיתי היה להעביר פיקוד. אמרתי ל־ Co-Founder שלי, חן אבני, "אתה לוקח". אחר כך כתבתי לעובדים, למשקיעים ולשותפים של החברה מייל קצר משדה הקרב: "גויסתי. אנחנו נלחמים. 20 שנה אני לוחם בסדיר ובמילואים וזה הכי קשה שראיתי בחיים, אבל אנחנו חזקים ואין לנו שום ברירה אחרת".

לעשות דיסרפשן לשוק הדיור

אני אור בוקובזה (38), נשוי ואב לשני ילדים שאני מאוהב בהם. אני המנכ"ל של Venn ורב־סרן במילואים ביחידה מובחרת. גדלתי בעשרת, מושב קטן שבו כולם מכירים את כולם. תמיד חלמתי בגדול ורציתי לעשות שינוי בעולם, להשפיע. הילד מהמושב שרצה להגיע לעיר הגדולה ומשם לעיר הכי גדולה. ב־2017 הקמתי עם החבר הכי טוב שלי, חן, את Venn, הפלטפורמה הראשונה בעולם שמחברת את כל עולם הנדל"ן למגורים למערכת הפעלה טכנולוגית אחת.

הצלחנו לגייס 100 מיליון דולר ממשקיעים שהאמינו ברעיון של לבנות פלטפורמה שתעשה שיבוש לשוק הגדול בעולם, שוק הדיור. זה שוק עצום — 48 מיליון דירות להשכרה בארצות־הברית, שעדיין מתנהלות כמו פעם. הזדמנות של יותר מ־78 מיליארד דולר בשנה. Venn מעורבת בכל שלב בהשכרה, מחיפוש הדירה ותפעול הבניין, דרך תשלום השכירות, הזמנת המובילים, ביטוח הדירה, מינוי לעסקים השכונתיים ועד החיבור בין הדיירים. מערכת ההפעלה אוטומטית, מבוססת דאטה בזמן אמת, ונשענת על אלגוריתמיקה ו־AI.

יקומו מנהיגות ומנהיגים שמסוגלים לזהות את ההזדמנות, לשנות את הכיוון של ישראל ולהצעיד אותה לחזון מעודכן. עם תוכנית ארוכת טווח ודבקות במשימה, אפשר לבנות ישראל טובה יותר. ובעיניי, ההייטק הישראלי הוא הציונות החדשה

בשנה האחרונה צמחנו מאפס נכסים בארצות־הברית ל־30 אלף, ונסיים את השנה הנוכחית עם יותר מ־180 אלף דירות ב־11 מדינות בארצות־הברית. ב־2026 אנחנו מתכננים להגיע למיליון יחידות דיור. ועדיין, Venn היא חברה ישראלית, עם 90 עובדים, 70% מהם במרכז הפיתוח הישראלי.

לפני שנתיים תמרה ואני עברנו לגור בניו־יורק, בגלל העבודה. באותו יום שבת ארור היינו בחופשה משפחתית בישראל. התכוננתי לחגוג לתמרה יום הולדת ולאתגרים של השבוע שיבוא — שבוע עמוס בטיסות, אתגרים עסקיים ובעיות תפעוליות בכמה מוקדים בעולם. אתם יודעים, סטארט־אפ.

בדיוק ברגע שבו הרגשתי שסוף־סוף אנחנו עושים את זה בענק בעולם ושהצלחתי לצאת מהפרובינציה, 7 באוקטובר הזכיר לי בדיוק את ההפך — כמה אני שייך לישראל ולכל מה שקורה כאן. בסוף אני מכאן, מהמושב. הרשג"ד של שכבה ז' משבט אריות גדרות בצופים. אני ישראלי. בסוף יום העבודה אני קורא ynet ולא וול סטריט ג'ורנל, והולך לישון עם מחשבות על החטופים, ולא על כמה עשתה המניה של אנבידיה.

גם מנכ"ל וגם חייל

בדצמבר אמרו לי: "זהו, אתה משוחרר ממילואים". בדרך חזרה הביתה נסעתי לאט. התקשרתי לתמרה ואמרתי לה שאני חושב לעזוב את Venn ולחזור לצבא, או ללכת לפוליטיקה. לרגע הרגשתי שמה שאני עושה חסר משמעות. היא אמרה לי ברוגע ששמור רק לה: "נדבר על זה בבית".

אור בוקובזה בעוטף עזה/ את מה שראיתי ביום הזה, אני סוגר בקופסת ה"לזכור ולא לשכוח"

תמרה עלתה לישראל לפני שמונה שנים מאנגליה. היא היזמית של Riseup, סטארט־אפ שעוזר לאנשים לחסוך כסף. כשהגעתי הביתה היא הזכירה לי משהו שאנחנו כל כך מאמינים בו: "לבנות חברה ישראלית־גלובלית זו הציונות במיטבה. זו אצבע בעין לכל מי ש'קם לכלותנו' או מפגין נגדנו". היא צדקה.

מאז חרבות ברזל אני מסתובב עם מוטיבציה ורעב גדולים יותר להצליח, להיות גדולים וחזקים. אני ממש נושא תחושת אחריות להצליח. לאורך חודשי המילואים הייתי קרוע בין להציל את החברה שהקמתי במו ידיי לבין להיות חלק מעמוד התווך של החברה בישראל, קרוע בין פגישות עם משקיעים בזום לבין פעולות מבצעיות, בין שיחות עם לקוחות לבין פינוי פצועים, בין להיות מנכ"ל לבין להיות חייל. בסוף החלטתי שאני לא מוותר על אף אחד מהם: אני גם מנכ"ל וגם חייל.

ככה מרגיש גם הצוות של Venn. בשיא המלחמה, 20% מעובדי החברה שירתו במילואים והשאר התגייסו לטובת העורף. במהלך התקופה הקריטית הזאת, הסתבר שאלה היו חודשים סופר־משמעותיים בהתפתחות של Venn. חתמנו את שני החוזים הכי גדולים וחשובים של החברה עם הלקוחות הגדולים ביותר שלה, שעל אף האתגרים המשיכו להאמין בצוות ובמוצר.

להצמיח הרצל חדש

בכל פעם שאני חוזר לארץ אני אומר לחברים שלי את הקלישאה "אין כמו ישראל". מה לעשות, ככה אני מרגיש. שאין מקום כזה בעולם. 76 שנות עצמאות. חגיגה גדולה לא תהיה השנה. אבל להזדמנות להסתכל בעיניים ולשנות את מה שצריך, זה בדיוק הרגע. אני יודע שיש הרגשה קשה של ייאוש באוויר, אבל אני מסרב להתייאש.

לאורך ההיסטוריה יש רגעים שבהם נוצרת הזדמנות לשנות את העתיד, ומנהיגים בעלי חזון ידעו לנצל זאת לשנות את ההווה ולסלול עתיד טוב יותר. אני יודע שיקומו מתוכנו מנהיגות ומנהיגים שמסוגלים לזהות את ההזדמנות לעשות שינוי כיוון למדינת ישראל ולהצעיד אותנו קדימה לחזון מעודכן.

מערכת ההפעלה של Venn. התהליך אוטומטי, מבוסס דאטה בזמן אמת ונשען על אלגוריתמיקה ו־AI

יש משפט שעוזר לי כשאני נתקל בקיר (וזה קורה פעם בשבוע), משפט שהוא תמצית המנהיגות בשש מילים: "דבר אמת. התווה דרך. תן תקווה". מדינה שבכל עיר שלה יש רחוב "הרצל", חייבת להצמיח הרצל חדש וחזון חדש שיש בו אמת, דרך ותקווה. יזמים עושים את זה כל הזמן. לפני שלוש שנים, אנחנו ב־Venn הסתכלנו למציאות בעיניים ושינינו את המודל העסקי שלנו ב־180 מעלות בתוך שבעה ימים. זה אפשרי.

אני אופטימיסט חסר תקנה ומאמין שגם אירועי 7 באוקטובר נושאים עימם הזדמנות לתיקון. יש לנו את האנשים הכי מעולים בעולם. בהינתן תוכנית ארוכת טווח ודבקות במשימה אפשר לבנות ישראל טובה יותר, חזקה יותר. אני לא יודע מה הרצל היה חושב על זה, אבל בעיניי, ההייטק הישראלי הוא הציונות החדשה. אנחנו יצירתיים, פרגמטיים, שוחרי שלום וטוב, מנסים לתקן דברים, יש לנו פתרון לכל בעיה. זה הזמן שלנו. אנחנו צריכים לנתב את כל האמביציה שלנו בחזרה למקום שהפך אותנו למי שאנחנו.

ליום העצמאות ה־76 של ישראל, אני מבקש לשלוח את כל האנרגיה הנדרשת כדי שהפצועים בגוף ובנפש יחלימו, יתחזקו, יבריאו. שכל מי שחייהם השתנו מקצה לקצה יידעו: אנחנו פה בשבילכם. אתם לא לבד. שנהיה ראויים לאלה ששילמו בחייהם. שכל החטופים והחטופות יחזרו בשלום ושנעזור כולנו ביחד במסע השיקום שלהם. שנחזור לרקוד ולשמוח כמו שאנחנו יודעים.