העודף התקציבי גדל: עמד בספטמבר על 0.9%

העודף התקציבי בסוף חודש ספטמבר גדל ועומד על כ-0.9% תוצר, שהם כ-15.7 מיליארד שקל. זאת לעומת עודף תקציבי של 0.6% תוצר בחודש אוגוסט, שהם כ-10 מיליארד שקל. משמעות העודף היא שהכנסות הממשלה ב-12 החודשים האחרונים היו גדולות מהוצאותיה בסכום זה.

העודף מתחילת השנה עומד על כ-33.3 מיליארד שקל (לעומת גירעון של למעלה מ-50 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד). עם זאת, חודש ספטמבר הסתיים בגירעון של כ-100 מיליון שקל. המשמעות היא שהממשלה רחוקה מאוד ממגבלת הגירעון שלה, העומדת על 3.9% לשנה זו. העודף התקציבי נובע הן מגידול בהכנסות המדינה מעבר לתחזיות והן מקיטון בהוצאות מעבר לתחזיות, למשל בשל קצב ביצוע אטי של התקציב. (יפורט בהמשך).

הכנסות המדינה ממסים מתחילת השנה עומדות על כ-355 מיליארד שקל, המשקפים עלייה של כ-20% לעומת שנה שעברה. אך במשרד האוצר מדגישים כי העלייה האמיתית נמוכה, מכיוון שבשנה הקודמת החגים התרחשו במהלך ספטמבר, ולכן כספי מסים של ספטמבר נגבו רק באוקטובר. אם מנטרלים את העובדה הזו, העלייה היא של 17% לעומת השנה שעברה (ולכן בחודש הבא ייתכן שגביית המסים תהיה חלשה בהשוואה לאוקטובר הקודם, ש"ט). במונחים ריאליים, העלייה נמוכה בהרבה ועומדת על כ-11.6% בלבד.

סך ההכנסות ממסים בחודש ספטמבר עמד על כ-39.3 מיליארד שקל, ובמונחים ריאליים על כ-35.1 מיליארד שקל בלבד. מדובר בעלייה של אחוז אחד לעומת ספטמבר 2022, ולמעשה ישנה ירידה של 2% בגביית מסים עקיפים. ברשות המסים אומרים כי הירידה נובעת מכך שב-2021 היתה צריכה גבוהה יותר בשל מגבלות על היציאה בארץ, אבל מדגישים כי למעשה הירידה חדה יותר, ומאחר שבספטמבר 2021 היו חגים ויבוא נמוך, הירידה נראית כ-2% בלבד.

גם בצד הוצאות הממשלה התכנון היה שההוצאות (ללא תוכניות סיוע בגין קורונה) יגדלו ב-6% (אל מול התקציב המבוצע בפועל ב-2021), אך הם גדלו ב-5% בלבד. הוצאות הממשלה עומדות כעת על כ-316 מיליארד שקל מתחילת השנה, ועל כ-322 אם נכלול גם את תוכנית הסיוע הכלכלי בגין הקורונה. בשלב זה של השנה נוצלו רק 70% מהתקציב, אף שעברו כבר 75% מהשנה. אם יימשך קצב הביצוע הזה, הוצאות הממשלה בסוף השנה יעמדו על 420 מיליארד שקל בלבד, 32 מיליארד שקל פחות מתקרת ההוצאה שנקבעה בחוק (452 מיליארד שקל).