עדות נוספת לכאוס השלטוני: מהיום - קיצוץ רוחבי של 13% למשרדי הממשלה

מנהלי התקציבים במשרדי הממשלה השונים יפגשו בבוקר קיצוץ ניכר של 13% בממוצע בתקציבי כל תוכניות משרדם, ובסך הכל חל קיצוץ של 67 מיליארד שקל לכל משרדי הממשלה. הסיבה לקיצוץ היא ש-19 בפברואר הגיע אך עדיין לא אושר תקציב לשנה הנוכחית, ויותר מזה – טרם נקבעה תקרת גירעון.

תקרת הגירעון שנחקקה ב־2021, וטרם שונתה, קובעת כי הגירעון בסוף 2024 יעמוד על 2.25% תוצר (ובצירוף הוצאות קורונה זה 2.4%). בינתיים התחזית הרשמית היא לגירעון גבוה יותר, 6.6%, ולכן מבוצע קיצוץ אוטומטי שיביא את הממשלה לתקרת הגירעון הקבועה בחוק. הקיצוץ הזה מאלץ את משרדי הממשלה להסתפק בתקציב כולל של 447 מיליארד שקל, במקום 514 מיליארד שקל שאושרו במאי 2023.

למשרדי הממשלה אין שום יכולת לעמוד בהתחייבויות הבסיסיות שלהם וברמת שירותים נאותה בתקציב המופחת. אבל המנכ"לים של משרדי הממשלה יודעים כי בסופו של דבר יעבור תקציב מרחיב, והם יכולים להיות בטוחים שלכל הפחות לא יבוצע הקיצוץ הרוחבי הזה. לכן הם ינסו בכל כוחם להתנהל על בסיס הכספים שצפויים להגיע אליהם אחרי שיאושר התקציב.

גורם בכיר בממשלה הזכיר בהקשר זה את "תיאוריית ההכנסה הפרמננטית", שנלמדת בשיעורי כלכלה, ולפיה יחידות כלכליות נוהגות "להחליק את התצרוכת על פני זמן". הסטודנט מוציא יותר מהכנסתו הנוכחית בגלל הציפיות שלו להכנסה בעתיד, ואדם בגיל 40 מוציא פחות מהכנסתו ודוחה חלק ממימוש הכנסתו לעתיד כשיהיה בפנסיה. גם בתרחיש היפותטי שבו הממשלה לא מצליחה להעביר תקציב, ומתפזרת לבחירות, יש להניח שיימצא פתרון שיאפשר למשרדי הממשלה לפעול.

המנכ"לים מבחינתם שואפים להתנהל כאילו התקציב עבר, אלא שכאן נכנס לתמונה החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג, שכבר הוציא מכתב בתחילת ינואר שבו הוא מבקש להגביל את ההתקשרויות החדשות של המשרדים. כמו כן הוא יצר מדרג של דחיפויות: את כל ההתחייבויות הקשיחות של הממשלה, כמו שכר וקצבאות, יש לשלם. בנוסף התקשרויות חיוניות למלחמה ולמשק יאושרו. התקשרויות בסכום הנמוך מ־20 מיליון שקל יידרש להן אישור חשכ"ל, והתקשרויות שלא קשורות למלחמה לא יבוצעו עד שיאושר תקציב. במקרים חריגים ניתן לפנות לקבלת אישור מבכירי החשב הכללי.

לקיצוץ הרוחבי שלוש משמעויות עיקריות. ראשית, הלחץ ממשרדי הממשלה שלא יוכלו לבצע התקשרויות חדשות יגבר מדי יום, הלחץ מהפקידים באוצר שמצויים בסמי "הפרה משפטית" של חוקי התקציב גם יגבר, והלחץ מקבוצות פוליטיות שלא מקבלות את הכספים שהובטחו להן גם צפוי לתמוך בהעברת התקציב. מכיוון שהלחץ הזה משותף לכלל השחקנים בקואליציה, קשה להעריך אם זה יביא לכך שהצעדים החשובים בתקציב ייצאו ממנו, אך זה תרחיש אפשרי בהחלט.

המשמעות השנייה היא המסר שתפקוד הממשלה נפגע בחודשים האחרונים. היה אפשר להעביר תקציב 2024 כבר בסוף 2023 או ממש בינואר, אך הממשלה התעכבה עוד ועוד בגיבוש התקציב, אחר כך בהנחתו בממשלה, ולאחר מכן חלו עיכובים נוספים בהנחת התקציב על שולחן הכנסת בשל דרישות של שר האוצר להכניס חלק מתוך הכספים הקואלציוניים לתוך התקציב המקורי.

המשמעות השלישית היא סמלית: הממשלה מתנהלת כמו ילד מתבגר לא אחראי שחי על חשבון ההורים, ונזכר רק ברגע האחרון שהוא צריך להעביר כסף לשכירות, כשהמשכורת לא נכנסה ואמא לא ביצעה את ההעברה. חוקים וכללים שהכנסת קבעה לממשלה נועדו לקבוע את גבולות המשחק, והממשלה צריכה לעשות הכל לעמוד בהם.