הקברניט
למה זינקו מחירי הטיסות - ומה יוריד אותם?
בעונת החגים האחרונה התייקרו הטיסות בשיעורים חדים - וגם מי שהתחיל לחפש טיסות לחנוכה ופסח רואה שחור בעיניים; הסיבה לכך אינה תאוות בצע של חברות תעופה - כי אם שילוב של בעיות טייסים, משבר דלק, השפעה של תעשיית ההייטק וחור שחור שנפער בשמיים בין אירופה לאסיה. "הקברניט" מנתח ומסביר
שלום, כאן הקברניט; בטח שמתם לב שמחירי הטיסות פשוט השתגעו מאז הקיץ. בעונת החגים האחרונה עלתה טיסה סדירה מישראל לברלין כ-1,500 דולר, וגם דיל הלואו-קוסט עכשיו יקר משמעותית מבעבר. תשאלו כל מי שהתחיל לחפש טיסות לחנוכה ופסח רואה שחור בעיניים: המחירים קפצו גם ליעדים הכי זולים, לפעמים בשיעור של 30% ויותר.
לטורי "הקברניט" הקודמים:
המגמה היא עולמית, ובולטת במיוחד בשוק האמריקאי: הוא נחשב מדד טוב לתעשייה בגלל שמדובר בגן עדן של תעופה אזרחית - יש בו המוני חברות עם נתיבים מקומיים ובינלאומיים, תחרות בריאה, ייצור עצמי של דלק ועתודות גדולות, ותרבות תעופה עשירה שעוזרת לספק טייסים כשצריך. והנה, גם שם התייקרו הטיסות ביחס של כ-25% ביחס ללפני שלוש שנים. למה התנפחו המחירים?
הנטיה הטבעית היא להאשים את חברות התעופה: הן יודעות שאתם רוצים לטוס ואין סיכוי שתוותרו על נר חמישי בווינה או ליל סדר על החוף בוורנה, שאף בן-מצווה לא יוותר על הטיסה שהבטיחו לו, ושגם אם תצטרכו להצטמצם - אתם תזמינו, תגיעו ותענו בחיוך כשישאלו בשדה אם ארזתם לבד.
אבל הסיבות להתייקרות קצת יותר מורכבות, ולא קשורות לגרידיות של חברות תעופה. למעשה, אם היו יכולות, היו שמחות מאוד להוזיל את המחירים; כמו שהשוק נראה כרגע, הרבה מהן בכלל לא יודעות איך ישרדו את השנה.
ישנן ארבע סיבות להתייקרות שאנחנו רואים, והיום נדבר עליהן וננסה להעריך מה יוכל לשנות את המצב בשטח - ולהחזיר אותנו לימי חגיגת הלואו קוסט.
הסיבה הראשונה קשורה בטייסים. הביקוש לטיסות הולך ועולה תמיד עם הצמיחה בגודל האוכלוסיה והשיפור במצבו של מעמד הביניים בכל העולם ולכן תמיד אומרים שחסרים טייסים; הרי לוקח הרבה זמן להכשיר אותם. זה גם נכון, אבל ישנו קו אדום שהתעשייה לא הגיעה אליו - עד לשנתיים האחרונות. או ליתר דיוק, עד שמדענים הבינו שקורונה היא לא סתם שפעת.
המגפה העולמית הרגה שישה מיליון וחצי איש, הדביקה יותר מחצי מיליארד, ושיתקה בבת אחת תעשיות שלמות. אחת הראשונות להיסגר היתה התיירות; הטסת נוסעים הרי ייצרה סכנת הדבקה איומה ובראשית המשבר עוד לא היה בכלל חיסון. טייסים נשלחו הביתה, בלי לדעת אם המעסיק שלהם בכלל יתקיים בחודש הבא.
רבים מהם נותרו מובטלים וחיפשו פרנסה מחוץ לביזנס, בעוד אחרים פשוט עשו הסבה להטסת מטען. בניגוד לתחום התיירות, הטסות מטען לא בוטלו: אנשים שנתקעו בבית בסגרים הזמינו ברשת מוצרים, ועסקי השילוח פרחו. חברות השילוח למיניהן מאוד שמחו לראות שיש להן הרבה יותר טייסים זמינים בכל משמרת - וכך היו יכולות לשלם פחות לכולם.
לא מעט מטייסי הנוסעים שעברו לתחום המטען בחרו להישאר בו גם אחרי הסגרים: התשלום הוא לא אותו דבר, אבל זה ג'וב הרבה יותר נוח - חבילות מאמזון לא נוהגות להשתכר בקבינה או לעשן בשירותים.
כך נוצר מצב בו יש פחות טייסים זמינים עבור הטסת נוסעים, וחברות התעופה צריכות לבטל טיסות ולברור נתיבים. מה הן עושות? מתמקדות באלה שמבוקשים יותר, ומעלים מחירים כדי לשמר מתח רווחים הגיוני.
זה לא ישתנה לפני שישתפרו תנאי טייסי הנוסעים, יוקצו תקציבים ממשלתיים לקידום ההכשרות, ויסתיימו יותר מחזורים. עד אז, ימשיכו טייסים רבים ליהנות בתחום המטען, בעוד חבריהם בתחום הנוסעים קורסים תחת העומס.
עוד פיתרון יוכל להיות טכנולוגי: כשיבשילו המערכות, ומטוסי נוסעים יוכלו לפעול תחת ידיו של טייס אחד בלבד, המחסור בטייסים יתאזן.
הסיבה השנייה נוגעת למחירי הדלק. לפי נתוני יאט"א, התאחדות חברות התעופה העולמית, המחיר עלה ב-150% ביחס לתקופה שלפני הקורונה. גם כאן לא מדובר בתאוות בצע, לפחות לא ברמה הטיפוסית של תעשיות הנפט והגז.
בימי המגפה, ירד הביקוש לדלקים לרמה אפסית, ובצדק: אף אחד לא נסע לשום מקום. ולכן, הואטו זיקוק הנפט והגז הטבעי, והמאגרים הלאומיים לא התמלאו ברחבי העולם. היציאה ממשבר הקורונה היתה מהירה מהצפוי, ונוצרו בבת אחת ביקושים עצומים - כאלה שמגזר האנרגיה לא הצליח למלא.
תעשיית התעופה קיבלה עדיפות נמוכה יחסית: לממשלות חשוב יותר להתארגן על דלקים לחימום בחורף, תדלוק מערכי ייצור ושירותים. טיסות לחו"ל נחשבות למותרות ולכן צריכות החברות להסתדר עם מה שיש: חביות דלק מטוסים ייעודי שמחירן היחסי יקר משמעותית ממחיר הנפט.
דלק הוא ההוצאה הכי גדולה של כל חברת תעופה, ולכן כל טיסה היא יקרה יותר והרווח ממנה יותר קטן. בטבעיות, העלויות הללו מתגלגלות אל הצרכן; מה יעשה, יקח טקסי לווינה? זה לא ישתנה לפני שמגזר האנרגיה ישוב להיקפי הייצור המלאים שלו, ברמה בה ממשלות יוכלו להתחיל לתמוך בחברות התעופה. בנוסף, פיתוח מנועים ומטוסים יעילים יותר ישפר מהותית את המצב.
הסיבה השלישית קשורה למגזר ההייטק ותעשיות עתירות ידע אחרות: חברות טכנולוגיה הן הלקוחות הכי טובים של תעשיית התעופה כולה. כל השנה נשלחים עובדים ומנהלים לפגישות בחו"ל, לכנסים גדולים ולמשימות אצל לקוחות. והם תמיד נשלחים במושבים יקרים יחסית - מאקונומי פלוס עד לביזנס קלאס.
כל הכנסים ואירועי החברות נערכים במרכזים עירוניים גדולים, ושם גם יושבים משרדי ההייטק; אלו יעדים שגם פופולריים גם בקרב תיירים, וכך מבטיח מגזר ההייטק שהטיסות יהיו תמיד מלאות - וחברות התעופה לא יפסידו עליהן.
ואז באו ימים של מיתון עולמי, משבר שבבים ובעיות אחרות שהאטו את צמיחת ההייטק. החברות לא מוותרות על הכנסים והפגישות בחו"ל - פשוט שולחות את האנשים שלהן במחלקת תיירים, ובמושבים זולים. כך נוצר מצב בו חברות תעופה שומרות מושבים להייטקס, ויש פחות מהם לצרכן הקטן.
יותר צרכנים על כל מושב = ביקוש גדול מההיצע, והתייקרות ברורה. ולא רק: עכשיו מתקשות החברות למלא מושבי ביזנס - שהם הכי רווחיים במטוס - וצריכות להכניס יותר מטוסים לכל קו כדי לפצות על ההפסדים.
מאיפה יגיעו? מקווים פחות פופולריים, כמובן; כבר אמרנו שחסרים טייסים. גבירתי רוצה לטוס לאלקנטה ולא למדריד? מצטערים, אבל אנחנו מתמקדים כרגע בנתיבים לערים הכי גדולות. ויש עוד חדשות רעות: העדפת נוסעי ההייטק ויעדיהם על פני תיירים היא בעיה שלא תיפתר בקלות - לא בלי שינויים עצומים בתעשייה עצמה.
למשל, אם יושקו פלטפורמות וירטואליות נוחות מספיק להתקשרויות וכנסים, יתכן שיעדיפו אותן חברות הטכנולוגיה על פני נסיעות תכופות לחו"ל. כן, אני מתכוון לסביבות מקוונות כמו פייל המטאוורס שפייסבוק מנסה לדחוף לאנשים, רק כאלה שבאמת מספקות חוויה זהה לשל נוכחות פיזית.
זה יצריך כמה קפיצות טכנולוגיות, ביניהן ייצוג גרפי מדויק שלנו בסייברספייס במקום אווטארים מכוערים, כפפות עם משוב אולטרסאונד שיאפשרו לנו להרגיש לחיצת יד או משקל של מוצר ועוד.אני יודע שכנס וירטואלי לחלוטין נשמע מוזר, אבל כל מה שיחסוך מספיק זמן וכסף למעסיקים ייכפה על העובדים שלהם. גם כשחלל העבודה המשותף הראשון הופיע בברלין ב-1995, ארגונים חשבו שזו מוזרות של מתכנתים ולא מודל עסקי. וקל לשכוח שעבודה מרחוק וישיבות זום גם הם לא היו מאז ומעולם.
הסיבה האחרונה להתייקרות הטיסות אוהבת כלבים, ג'ודו, ולאיים במלחמות גרעיניות: ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין, נשיא רוסיה וסוכריית המנטוס שבקולה העולמית. כשהחליט לשלוח את צבאו לכבוש את אוקראינה השכנה בפברואר 2022, הכניס את העולם כולו למערבולת מוזרה ומסוכנת, שיצרה פשוט חור שחור בשמיים.
כיום מסתובבים הרבה מאוד מטוסים מעל אוקראינה. הם לא מובילים נוסעים; או שהם מנסים לאסוף מודיעין, או שנשלחו כדי להפציץ משהו, או כדי לעצור מטוס אחר מלהפציץ משהו. כל מה שעובר שם נמצא בסכנת הפלת נ"מ משני הצדדים - כשגם לרוסיה וגם לאוקראינה יש מערכות נ"מ מאוד מתקדמות ומסוכנות, לטווח של מאות ק"מ.
ולכן אף חברת תעופה לא תעז להתקרב לאוקראינה, לבלארוס או למערב רוסיה - אפילו אם סוכן הביטוח שלה גר במנורה ומגשים משאלות. וזה יצר חתיכת ואקום שמשגע את התעשייה כולה.
הסתכלו רגע במפה: אוקראינה היא מדינה ענקית שנמצאת על הגבול שבין רוסיה והאיחוד האירופי, ובזמנים שפויים יותר רצה מעליה אוטוסטרדה מעופפת.
במדינה עצמה יש 18 נמלי תעופה בינלאומיים, כשאל קייב לבדה מגיעים נתיבים ישירים מ-41 מדינות שונות. בגלל הטופוגרפיה השטוחה שלה, קל מאוד להנמיך הדרגתית ואין כמעט אילוצי קרקע, ולכן יש מאות, אפילו אלפי קומבינציות של נתיבים וגבהים. וכרגע, משתמשים בהם רק טייסי קרב ורובוטים מעופפים.
אז כל חברות התעופה צריכות לטוס מסביב, לשרוף יותר דלק, לעיתים גם להוסיף עצירות בדרך - שבעצמן עולות כסף - וכל האופרציה שלהן הרבה יותר יקרה. זה בולט במיוחד בנתיבים מאירופה למזרח הרחוק, שנחשבים למאוד רווחיים. אגב, לא מעט מחברות התעופה הלאומיות הפסיקו לטוס לרוסיה כחלק מהחרם שהוטל עליה. מה שאומר שעבורן הדרך מזרחה אפילו עוד יותר ארוכה ויקרה.
המצב הזה לא ישתנה לפני שרוסיה תבין שאין לה מה להרוויח באוקראינה ותיסוג. המלחמה הזו לא מועילה לאף אחד, וגורמת נזקים לאנושות כולה. החרמות על רוסיה התמקדו בתחומי האנרגיה, מה שהחריף את התייקרות הדלקים והכביד אפילו יותר על תעשיית התעופה.
בשורה התחתונה, אפשר לראות שיש סיבות הגיוניות להתייקרות הכרטיסים - וצריכים לקרות הרבה דברים לפני שהמחירים ירדו. כנראה שהראשון יהיה איזון של הפקת הדלקים, בצמוד לסיוע ממשלתי במדינות שעבורן תיירות היא אוויר לנשימה. ומה בארצנו הקטנטונת?
אין בשורה בפי; אצלנו עתודות הדלק שמורות למטוסים עם צבעי הסוואה. אי הוודאות לגבי מצב השוק בעוד חצי שנה מפחיד את חברות התעופה ובצדק, ולכן מחירי טיסות פסח נראים עכשיו כל כך מוגזמים. עדיין אפשר למצוא דילים ולא חסרות הפתעות, אך יעבור עוד זמן מה עד שנתחיל להתקרב למחירי הלואו קוסט אליהם התרגלנו. טיסה נעימה!
22 תגובות לכתיבת תגובה