משפחות החטופים בהאג | צילום: משה גורלי
משפחות החטופים בהאג: הגישו מסמך המעיד על פשעי מלחמה שביצע חמאס
כ-100 משפחות מלוות בעורכי דין הגיעו לבית הדין הפלילי בהאג כדי להניח בפני התובע אלף עמודי ראיות שמעידים על פשעי המלחמה שביצעו מחבלי החמאס ב-7 באוקטובר. "אירוע היסטורי בכל קנה מידה", אומר עו״ד יובל ששון ממשרד מיתר, אחד המשפטנים שמלווים את הקבוצה
קור הולנדי מקפיא מלווה לעתים בגשם קידם היום (ד') את 100 משפחות החטופים שהגיעו להאג. המשטרה לא אפשרה את קיום העצרת בקרבת הבניין המרהיב של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) והוא נדחק למגרש חנייה שמרוחק כקילומטר ממנו.
המשפחות עלו על הבמה ומולן התייצב קהל של כ-400 יהודים וישראלים שקראו בדבקות ובמשך דקות ארוכות "Bring Them Home" ו"עם ישראל חי". אחר כך אחר הגיע תור הנאומים. בני המשפחות גוללו את הזוועות, ודרשו צדק ועכשיו.
״היום זה יום האהבה ואוהד בעלי, אהבת חיי ואבי הבנות שלי עדיין מוחזק בעזה״, חיברה רז בן עמי את האהבה לזוועה. ימית אשכנזי, אחותה של דורון שטיינברכר (30) שנחטפה מכפר עזה ב-7 באוקטובר, צימררה את הקהל: ״המחבלים התעללו בנו, אנסו אותנו, רצחו אותנו, חטפו אותנו. אחותי הקטנה נחטפה מהמיטה שלה, מהמקום שהיה אמור להיות הכי בטוח שלה״. הקור והגשם חיסלו את הרעיון לצעוד אל בניין ה-ICC.
משפחות החטופים, מלווים בעורכי דין, הגיעו היום לבית הדין הפלילי בהאג כדי להניח בפני התובע הבריטי כרים חאן 1,000 עמודי ראיות שמתעדים את פשעי המלחמה שביצעו מחבלי החמאס ב-7 באוקטובר, ביניהם רצח, אונס וחטיפת נשים, ילדים ומבוגרים. "זה אירוע היסטורי בכל קנה מידה", אומר עו"ד יובל ששון ממשרד מיתר, אחד המשפטנים שמלווים את הקבוצה.
בית הדין הפלילי הבינלאומי מוסמך לעצור ולשפוט פרטים, להבדיל מבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), שבו תבעה דרום-אפריקה את ישראל, שנועד לסכסוכים בין מדינות. עד כה הפעילו התובע ובית הדין הפלילי את סמכויותיהם מול מדינות באפריקה (קונגו, קניה, אוגנדה, סודאן) שבשטחם בוצעו פשעי מלחמה.
התובע ביקר בעוטף ושמע תיאורים שהעלו דמעות בעיניו
בית הדין הוקם לפי אמנת רומא שישראל חתמה עליה, אולם פרשה ממנה בגלל החשש שבכיריה ייתבעו בבית הדין. לכן ישראל לא יכולה לתבוע ב-ICC, אבל קורבנות האירוע, באמצעות מטה החטופים ומרכז ולנברג (הגוף המרכז את פעילות משרדי עורכי הדין שמסייעים למטה החטופים) יכולות להגיש את תיעוד הזוועות. והן עושות זאת היום, בהמשך לבדיקה שהתובע חאן פתח בה.
חאן ביקר לאחרונה בישראל, הגיע לחלק מיישובי העוטף ושמע כבר תיאורים שהעלו דמעות בעיניו. חאן הוא בן לאב פקיסטני ואם אנגליה. שייכותו לפלג ה״אחמדים״׳, קהילה מוסלמית קטנה יחסית, פיתחה אצלו תיעוב כלפי הקנאים הרצחנים בעולם המוסלמי, הסונים, אף יותר מהשיעים. לישראל יש הוכחות טובות לפשעי החמאס ויש לה גם את ליבו של התובע. אבל חשוב לציין שכל מהלך חשוב שלו - פתיחת חקירה, הגשת כתב אישום - מחייבת אישור של בית הדין.
״התובע הוא זה שמנהל את ההליך״, אומרת ד״ר שלי אביב-ייני, ״אנחנו לא התובעים, אנחנו מסייעים לו ותקוותנו היא שהוא אכן יסתייע בנו. העמותה נכנסת כאן לוואקום כדי להזיז קדימה את טיעוניהם של הפרטים מבלי שהמדינה תצטרך לחזור בה מעמדתה נגד סמכות בית הדין״.
האם יש לבית הדין סמכות מול החמאס? לששון ואביב-ייני אין ספק. ראשית, הרשות הפלסטינית הוכרה באו״ם כמדינה לצורך קבלת מעמד בבית הדין. שנית, לא תהיה בעיה להוכיח שעזה היא סוג של ישות מדינתית שהייתה תחת שליטתו המלאה של החמאס שהוציא משטחה את הטבח. השאלה הזו אגב עלתה בדיון מול דרום-אפריקה. טענת הישות המדינתית מצד ישראל מבססת את זכותה להגנה עצמית. דרום-אפריקה טענה שמדובר ב״שטח כבוש״, ולכן האחריות על ישראל היא מלאה.
בית הדין מוסמך להוציא צווי מעצר בינלאומיים שיחייבו את כל המדינות שחתומות על האמנה ואשררו אותה (מדובר במעל 100 מדינות). ועדיין, בכל הקשור למיצוי המשפטי של האירוע מוטב להמתין. בישראל מקווים שסינוואר לא ייעצר אלא יחוסל לפני שיגיע להאג. החשיבות כאן נעוצה גם בממד ההסברתי-תודעתי. בדיון הקודם, בבית הדין הבינלאומי לצדק, נוצרה הטייה ברורה להשלכות לחימתה של ישראל בעזה, כאשר הקשב לסיבה - לטבח הזוועתי, להפרות החמאס את כל דיני הלחימה ועד לג׳נוסייד - היה מועט אם בכלל. המהלך הנוכחי נועד להזכיר איך ואיפה הכל התחיל.