משרד הביטחון: אם החזית בצפון לא תתרחב - 85% מעלויות המלחמה הישירות מאחורינו

עלות המלחמה הישירה נכון לשבוע שעבר עומדת על 111.4 מיליארד שקל. כך על פי הערכות היועץ הכספי לרמטכ"ל תא"ל ד"ר גיל פנחס העומד בראש אגף התקציבים במשרד הביטחון והמערך הכלכלי בצה"ל. במערכת הביטחון מעריכים כעת שעלות המלחמה הכוללת תעמוד על 130 מיליארד שקל סך הכל. ניתן להסיק מכך שלתפיסתם 85% מעלויות המלחמה נמצאות כבר מאחורינו וכי בשלב הזה צה"ל נכנס לשלב פחות עצים וקצר יותר של הלחימה. ההערכה הרשמית של משרד הביטחון וצה"ל לא כוללת בתוכה תרחיש של מלחמה נרחבת בצפון.

אף שהערכות אנשי הכלכלה בצבא מתואמות עם אנשי המטכ"ל הן אינן תואמות את אמירות הדרג הפיקודי בשטח. ביום רביעי בשבוע שעבר העריכו מח"טים ומג"דים הפועלים ברפיח שיש צורך בלפחות עוד חצי שנה של פעילות מבצעית בכדי לחקור ולנטרל את איום המנהרות בציר פילדלפי.

החלק היקר ביותר והמשמעותי ביותר בעלויות המלחמה עד כה הוא אנשי המילואים, שעלו לצבא מאז 7 באוקטובר כ־30.4 מיליארד שקל. בצבא העריכו במקור כי עלות כוח האדם תהיה נמוכה יותר, ולא ציפו שכמות המגויסים למילואים תישאר כל כך גבוהה לאורך כל כך הרבה זמן. כמו כן לא נצפתה תוכנית הסיוע בגובה 9 מיליארד שקל שעליה סיכמו שר הביטחון יואב גלנט ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. לפי נתוני הצבא, העלות החודשית הממוצעת של מגויסים בצו 8 עומדת על 29 אלף שקל: מתוך זה 18.5 אלף שקל להחזרי ביטוח לאומי, 3,100 שקל החזרי הוצאות אישיות והחזרים להורים, 850 שקל על נסיעות ו־4,000 שקל על "תגמול מיוחד" - תוספת של 133 שקל ליום. העלות המינימלית למתגייס בצו 8 עומדת על כ־15,250 שקל כאשר השינוי מוסבר מכך שהשכר המינימלי למילואימניק עומד על 9,300 שקל.

במערכת הביטחון טוענים שככל שהמלחמה נמשכה, שיעור המילואימניקים שמרוויחים מינימום מתוך כלל המשרתים עלה. ניתן להסביר זאת בכך שיותר חיילים משוחררים הצטרפו למערך המילואים, אך גם בכך שבעלי משכורות גבוהות החלו לצמצם את הגעתם למילואים ואילו סטודנטים ואחרים הזקוקים להכנסה מילאו את השורות במקומם. בצה"ל מדברים גם על "ניצול כלכלי" של המענקים למילואים, שגורמת לחיילי סדיר להעדיף שירות מילואים על פני שירות קבע משום שבמילואים התנאים הכספיים טובים יותר.

העלות השנייה בגודלה אחרי אנשי המילואים היא תחמושת ומיירטים - כ־24 מיליארד שקל. מדובר בעלות המוערכת של התחמושת שנעשה בה שימוש בפועל. 16.4 מיליארד שקל יצאו על כלי טיס, ים, יבשה וחלפים, כאשר עלות זו כוללת בתוכה גם דלק ושעות טיסה. 12.6 מיליארד שקל שולמו על אמצעי לחימה, 11.4 מיליארד שקל על לוגיסטיקה, 8 מיליארד שקל על מערכות תקשוב ומודיעין, 5.1 מיליארד שקל על בינוי, עורף ונוספים ו־3.6 מיליארד שקל על שיקום, משפחות וריפוי.

על אף שעלות שיקום משפחות וריפוי היא הנמוכה ביותר מבין כלל מרכיבי המלחמה, היועץ הכלכלי פנחס מצביע על כך שזו צפויה להיות אחת מהעלויות המשמעותיות ביותר על מערכת הביטחון בטווח הארוך עקב ריבוי הפצועים והגידול במשפחות השכולות. לפי הערכות של חברת TASC שהוצגו על ידי היועץ בכנס האגודה הישראלית לכלכלה בחמישי האחרון, בספטמבר 2023 מספר נכי צה"ל המטופלים באגף השיקום עמד על 62 אלף, וב־2030 מספר זה צפוי לעמוד על 100 אלף - זינוק של 61%. מספר פגועי הנפש צפוי לזנק מ־11 אלף מטופלים טרום המלחמה ל־30 אלף ב־2030 — זינוק של 172%. כתוצאה מכך, תקציב שיקום נכי צה"ל צפוי לזנק מ־5.5 מיליארד שקל ב־2023 ל־10.7 מיליארד שקל ב־2030, ותקציב הסיוע למשפחות השכולות צפוי לזנק מ־1.8 מיליארד שקל ב־2023 ל־2.6 מיליארד שקל ב־2030.

בשל החשש מ"עשור אבוד" שייפגע במשק כפי שהיה לאחר מלחמת יום כיפור הציג היועץ הכלכלי כמה נתונים להשוואה. ב־2024 צפוי לעמוד תקציב הביטחון כשיעור מהתמ"ג על 6.3%. אמנם מדובר בזינוק של כמעט פי 2 ביחס ל־2022, אבל השיעור דומה לזה שהיה בישראל לפני עשור וחצי ורחוק משיעור של 33% שהיה לאחר המלחמה ב־1973. לגבי איראן הציג היועץ כי ב־2022 עמד תקציב הביטחון שלה על 64 מיליארד דולר לעומת 20 מיליארד דולר בישראל, יותר מפי 3.