מחר השלב האחרון בהפרטת הדואר: ארבע קבוצות יגישו את הצעותיהן

מחר (ה') יחל השלב האחרון בהפרטת הדואר – הגשת הצעות המחיר על ידי החברות, וביום ראשון צפויה פתיחת המעטפות וההכרזה על החברה הזוכה. חברת הדואר, שב-2021 קיבלה הערת עסק חי בדו"חות הכספיים בשל ההתנהלות הבעייתית וההפסדים הכבדים, סגרה את 2023 עם רווח נקי והיא ובדרך להימכר לאחת מארבע קבוצות שנותרו במכרז: מילגם, קבוצה של דלק ישראל עם רמי לוי, לפידות קפיטל ויעקב אנגל.

בניגוד למכרזים אחרים שהמדינה מובילה, בהפרטת הדואר לא יהיו שלבים נוספים של התמחרות בין שתי ההצעות המובילות כך שהחברה שתגיש את ההצעה הגבוהה ביותר, תזכה. הסיבה לכך היא שפעילות חברת הדואר כפופה לרישיון מהמדינה, המגדיר את רמת השירות והפיקוח של המדינה על החברה, ולכן שיקול הדעת המרכזי הוא המחיר. לאחר ההכרזה על הזוכה, צפויים מספר שבועות של סגירת העסקה וקבלת אישורים רגולטוריים.

עם זאת, מה שעלול להשפיע על המכירה הוא המחיר שיגישו הקבוצות. המדינה ביצעה שתי הערכות שווי עצמאיות לדואר. אם ההצעות בפועל תהיה נמוכה בצורה משמעותית מההערכות, במשרדי הממשלה ובעיקר באוצר יידרשו להכריע בשאלה אם למכור את החברה.

אם ההפרטה תושלם בהצלחה, מדובר בהישג משמעותי עבור רשות החברות הממשלתיות, הדואר ומשרד האוצר. הסיבה לכך היא גם המעבר החד של החברה לרווחיות כחלק מתוכנית ההבראה שנועדה להכין את החברה להפרטה. הצלחת המכרז על רקע חוסר הוודאות הכלכלי בשל המלחמה וסביבת הריבית הגבוהה שמייקרת את עלויות המימון של הרכישה תיחשב כהישג.

מתוך 11 קבוצות שהחלו את המרוץ, תשע קבוצות אושרו על ידי רשות החברות, וכעת נותרו במרוץ ארבע בלבד. החברות שנותרו הפקידו ערבות בגובה 30 מיליון שקל (כל אחת) לקראת הגשת ההצעות. בשבוע שעבר השלימה מילגם את הרכישה של גט (באמצעות פנגו) בתמורה ל-175 מיליון דולר, כאשר הסמיכות בין הגשת ההצעות לרכישת הדואר להשלמת הרכישה עלולה להעלות ספקות לגבי הרצון של החברה לבצע שתי עסקאות משמעותיות בפרק זמן קצר במיוחד.

בספטמבר 2022 החלה תוכנית ההבראה בחברה – עליה חתמה הנהלת הדואר, משרד האוצר, משרד התקשורת, רשות החברות וההסתדרות. מטרת התוכנית הייתה עצירה של הקריסה הפיננסית של החברה – שבין השנים 2020-2022 הפסידה 1.9 מיליארד שקל. ביולי 2023 החל תהליך ההפרטה, שנוהל על ידי בנק ההשקעות רוטשילד אנד קו.

במסגרת תוכנית ההבראה השקיעה המדינה בדואר 1.7 מיליארד שקל, כאשר חלק מהסכום הגיע ממכירת נדל"ן של הדואר (800 מיליון שקל), והיתר מקופת המדינה. עיקר הכסף יועד לפרישה מוקדמת של כ-20% מכוח האדם בחברה (1,050 עובדים). לאחר ההפרטה, יוכל הרוכש להוביל לפרישה נוספת של כ-500 עובדים בתנאים זהים לאלו שפרשו טרם ההפרטה. כחלק מהתוכנית נסגרו גם כ-50 יחידות דואר, בעיקר בערים גדולות בהן יש מספר נקודות דואר. נכון להיום יש לחברה כ-1,000 נקודות שירות ברחבי הארץ.

על אף שורה של טענות מצד שר התקשורת שלמה קרעי – שאף ניסה להדיח את היו"ר וקנין מהתפקיד (שחזר לאחר החלטת בג"צ) - במהלך תוכנית ההבראה השתפרה רמת השירות בדואר, לפחות על פי כמות התלונות. ברבעון הראשון של 2024, נרשמה ירידה של 31% בתלונות של לקוחות הדואר, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.