אפקט ההרתעה של רשות התחרות מצטנן

תשעה חודשים לקח לממונה על התחרות, מיכל כהן, מרגע שחשפה שרשות התחרות החלה לבדוק את המעמד המונופוליסטי של ויסוצקי ועד שזימנה את החברה לשימוע לפני ההכרזה עליה אתמול כמונופול, בכפוף לשימוע. אלא שההריון הארוך הזה הוא רק עוד פרק בבדיקה ארוכת שנים, שהחלה ברשות התחרות כבר ב־2008 ועד כה לא הובילה לריסון כוחה של יצרנית התה הגדולה בישראל.

מעבר לעובדה שברשות בחרו לטפל דווקא בקטגורייה נישתית, ישנו הקצב האיטי המאפיין את רשות התחרות. אותה איטיות באה לידי ביטוי בשנה החולפת גם בניהול שתי חקירות בחשד להסדרים כובלים ולתיאום מחירים במקטע הספקים ובמקטע הקמעונאי בשוק המזון ומוצרי הצריכה, והיא כבר ממש לא נישתית.

החקירה שהפכה גלויה בנובמבר האחרון עם פשיטה על משרדי שופרסל ושטראוס וזימון לחקירה באזהרה של רבים מבכירי שוק המזון ומוצרי הצריכה, מתנהלת מאז בעצלתיים, כשאחת לכמה שבועות אחד הנחקרים מוזמן להשלמת חקירה, ומחזיר את הנושא לסדר היום.

בקרוב תחלוף שנה מפתיחת החקירה ועד כה, לא ידוע לציבור במה בדיוק חשודים מנכ"לי החברות הגדולות במשק. ברשות מסבירים את הקצב האיטי בהיקף העצום של החומרים שנתפסו במשרדי החברות, אלא שככל שהחקירה מתארכת, מצטנן אפקט ההרתעה ומתגברת התחושה שההר יוליד עכבר.

גם הנחקרים עצמם — כמו נעם וימן מנכ"ל דיפלומט וג'ם יוקסל מנכ"ל יוניליוור ישראל — חשים שהסערה כבר מאחוריהם. וימן ויוקסל (שלגביו קיבלה הרשות צו חיפוש לתיבת המייל האישית שלו) הקפיאו עם פתיחת החקירה את תוכניותיהם להעלות מחירים — כבר שלחו מחירונים חדשים לרשתות.

על רקע זה, קשה להסתפק בבשורה שיצאה אתמול מהרשות, שחייבת להעלות את הקצב והעוצמה בטיפול בשוק הריכוזי ובמי שמנצל את המצב,לגריפת רווחים חריגים על חשבון הצרכן הישראלי.