"אנחנו צריכים לדעת להילחם ביחד, ולצערי גם למות ביחד"

"אנחנו צריכים לדעת לחיות ביחד, להילחם ביחד, ולצערי גם למות ביחד", אך התייחס גלעד יעבץ, מנכ"ל חברת האנרגיות המתחדשות אנלייט, להחלטת בג"ץ מאתמול (ג') שקראה לגיוס בני הישיבות לצה"ל. יעבץ אמר את הדברים בכנס הצמיחה של כלכליסט ומזרחי טפחות. בשיחה עם כתבת כלכליסט דיאנה בחור ניר הוא התייחס בהרחבה לצורך לקדם את הביטחון האנרגטי של ישראל בשגרה ובחירום.

נתחיל מהאקטואליה. בג"ץ החליט אתמול שצריך לגייס 3,000 בני ישיבות ולך יש say, אתה איבדת את בנך ב-7 באוקטובר. מה דעתך על ההחלטה הרגישה והנפיצה?

"במובן היותר רחב, בכל פעם במדינת ישראל כשאנחנו משתפים פעולה, אנחנו מנצחים. כשאנחנו מתפלגים ורבים אנחנו מפסידים. הצורך עכשיו הוא להיות ביחד ולהתגייס כולנו. אנחנו חייבים לדעת לחיות ביחד אבל גם להילחם ביחד, ולצערי גם צריכים לדעת למות ביחד. כולם חייבים להיות תחת הנטל".

המלחמה הזאת פוגשת אותך גם בתחום של העסק שלך. אתה מנהל חברה בשווי של 7 מיליארד שקל שרוב פעילותה בארה"ב ובאירופה, אבל מה שקורה בישראל משפיע עליכם מאוד. אתה טוען שתחנות כוח אחדות של חברת החשמל לא מייצרות ביטחון אנרגטי למדינת ישראל.

"נכון. לפעמים אתה נמצא בסיטואציה שאתה מגלה שהמצב שלך קשה. עצם הגילוי הוא לא סיבה להיכנס לפאניקה, אלא סיבה להבין מה השינוי והעשייה שאתה צריך כדי להוציא את עצמך מהמצב הקשה ולצמוח.

"לא היינו בסיטואציה הזאת לפני כמה שנים. בגלל מהפכת הדיוק של הטילים והכטב"מים של חיזבאללה והחזיתות האחרות שישראל מתמודדות איתן, נכון להיום הסיטואציה של משק החשמל שונה מאוד ממה שהיתה לפני כמה שנים. משק החשמל מאוד ריכוזי, 10 תחנות כוח מייצרות יותר מ-50% מצריכת החשמל בישראל. זו בעיה משום שמערכת ההגנה האווירית שלנו היא לא הרמטית. אנחנו צריך להכיר בבעיה הזאת, ולא להיכנס לפאניקה, אלא פשוט לעשות תוכנית פעולה מאוד מהירה".

מה צריכה להיות התוכנית הזאת?

"התוכנית הזאת צריכה לעשות הפוך ממה שעושים בצד השני. אם שם הדיוק של כטב"מים וטילים השתכלל מאלף מטר ל-10 מטר לכל טיל, בצד שלנו אנחנו צריכים לעלות מ-10 תחנות ל-1,000 תחנות בעזרת אגירת אנרגיה ואנרגיה סולארית.

"אם מקימים את התחנות לאורך כל הישובים בצפון ובדרום בהיקף של מאות תחנות, לא ניתן יהיה לפגוע במשק החשמל כמו היום. כבר היום יש הרבה תחנות שפרוסות בעוטף, והן חטפו טילים. אבל כשתחנה כזאת סופגת טיל, גם הטיל הכי כבד, נגרם נזק מאוד קטן לייצור החשמל, ואחרי שבועיים אפשר לתקן את זה.

"הביזור הזה הוא הפתרון החסין ביותר והזמין ביותר לבעיה הביטחונית שלנו שצריכים להכיר בה. אנחנו פגיעים במשק החשמל שלנו, וזה מייצר סיכון לאומי".

ראש עיריית נשר אמר לאחרונה שצריך להתכונן למצב שבו תהיה עלטה של 72 שעות. אתה מסכים שמדובר במחדל?

"מה שהכי חשוב הוא להבין איך יוצאים מהמצב. המצב שהגענו אליו מאוד לא טוב. משק החשמל התפתח לא נכון, אבל יש היום פתרון. האנרגיות המתחדשות ואגירת האנרגיה יותר זולות מהאנרגיה הרגילה. בעזרת הון יזמי והון מוסדי שנמצא בארץ בהיקפים עצומים ומושקע כרגע בשוק הבינלאומי אפשר לממן ללא תקציב ממשלתי את כל המהלך הזה. משום שהחשמל שמוכרים היום בתחרות עם חברת חשמל יותר זול – זה יחסוך גם שני מיליארד שקל בשנה, ובסך הכל יחסוך 40 מיליארד שקל למשק.

"מאחר שהתחנות יוקמו בשדות חקלאיים בצורה של דו-שימוש ביחד עם השדות החקלאיים – זה יאפשר גם את המשך השימוש בחקלאות, יאפשר את הצמיחה של הישובים החקלאיים שהם ישובי קו עימות ללא צורך בסובסידיה, והם יוכלו גם להגדיל את החקלאות שלהם. המהלך הזה דורש 1% מהשטח החקלאי בישראל.

"בארץ יש 700 אלף דונם שהם לא מעובדים כרגע כי הכלכלה לא מצדיקה את זה. הפתרון המשולב הזה שיכניס לכל ישוב מיליוני שקלים ללא צורך בסובסידיה ויוזיל את החשמל יאפשר לעבד את השטחים הלא מעובדים, הממשלה תוכל להשקיע בדברים שהיא חייבת להשקיע ולא מגיע אליהם בכסף שייחסך, והחוסן האנרגטי של ישראל יושג".

מהלך יותר בטוח, יותר זול, וגם כזה שיכניס הרבה כסף. למה הוא לא מתרחש?

"זה תלוי רק בהחלטה של הממשלה. רואים את היעדר החלטות הממשלה בהרבה תחומים. בתחום הזה אין חסם טכנולוגי או מימוני – זו רק החלטה של להסיר חסמים בירוקרטים, למצוא חלופות ולפרוס את המערכות האלה בפרק שזמן של שלוש שנים בסך הכל.

"במלחמת העולם השנייה היה צריך לייצר כמות אדירה של מטוסים כדי להילחם בנאצים. הבריטים והאמריקאים הסבו מפעלים וייצרו תוך כדי המלחמה 3,000 מטוסים בחודש. אנחנו נמצאים באתגר הרבה יותר פשוט. החלטה שלך הממשלה להאיץ את רשת ההולכה ולאשר את התוכניות תביא לפתרון הבעיה ותחלץ אותנו ממצב לא טוב".

המניה של חברת האנרגיות המתחדשות סולאראדג' איבדה 90% מאז השיא שהיתה בו. מה זה אומר על תחום האנרגיה הירוק. האם העולם הזה הולך לאחור, אין יותר עניין באנרגיה ירוקה?

"נהפוך הוא – כל מי שפה מהמגזר העסקי יודע שיש עליות ומורדות. מבחינתי לפחות סולאראדג' זו גאווה ישראלית עצומה. זו חברה שהפכה להיות מספר אחד בעולם של ייצור לשחקני קצה. אני זוכר את המייסד של סולאראדג' גיא סלע ז"ל ב-2008. הם עשו משהו מדהים. עכשיו בגלל צירוף של כל מיני סיבות הם נמצאים במצב פחות טוב. כמו שאמרתי, אם ניכנס לפאניקה לא נהיה במצב טוב. הם מכירים במצב שלהם, ואם יעשו תוכנית ייצאו מהמצב וימשיכו להיות גאווה ישראלית".

המלחמה משפיעה עליכם? הלקוחות חוששים ומתרחקים?

"הדבר הכי טוב זה לא לברוח מהמציאות. מדינת ישראל במצב לא טוב, וכשזה קורה כולם במצב לא טוב. הדרך היחידה היא להיות ביחד, וכשאנחנו ביחד אנחנו מנצחים. כשנחזיר את החטופים תהיה ערבות הדדית, כשנתגייס כולנו תהיה ערבות הדדית. כשננצח, גם מצבנו בשוק הבינלאומי יהיה מצוין".

שאלה בנימה אישית, כולנו שמענו על האסון האישי שלך כשאיבדת את בנך יפתח ז"ל כשפרץ לנחל עוז. איך זה לנהל חברה עם כזה כובד וגודל בסיטואציה כזאת. האם זה נטל בימים כאלה?

"האתגר האישי במצב שאני נמצא בו הוא עצום. בתוך זה אני נאחז במקומות שמחזקים אותי שהם החברה המדהימה שהקמנו. כל המנהלים שלה התגייסו כשהייתי בשבעה להחזיק את החברה, ועכשיו אני מתגייס בשבילם. זה מה שצריך לקרות בכל המעגלים".

רוצה לספר על נחל עוז שבנך הגן עליו? הבטחת להמשיך מאיפה שהוא הפסיק.

"יפתח נהרג בקרב הפריצה בנחל עוז. הוא היה קצין בקבע במגלן, אבל כשקרה ה-7 באוקטובר הוא היה בבית. תוך רבע שעה הוא היה ברכב והקפיץ את כל היחידה והגיע הכי מהר כדי להציל ישובים. קרב הפריצה היה מאוד קשה, ובקרב הזה הוא נהרג כשכל מה שעשה בבוקר הזה הוא להגיע לתושבים הנצורים בנחל עוז.

"העובדה שהוא וחבריו הגיעו מהר הצילה כמות אדירה של אנשים בנחל עוז. המחבלים שם לא הספיקו לעשות את ההרס כמו בישובים האחרים, והאוכלוסייה הזאת ניצלה. אני רואה עצמי ממשיך את הדבר הזה לוקח עם כל השותפים שלנו ועוזר לנחל עוז לקום מחדש ולגדל מחדש את החמניות עד התלם האחרון ולהביא לצמיחה כלכלית. ראינו שם קהילה מדהימה וחזקה. המשבר גדול, אבל עם הרבה אופטימיות ויחד נעשה את נחל עוז מה שהיא היתה ויותר".

כל ישובי קו העימות צריכים להשתקם לדעתך באופן הזה? כלומר, להיות חסינים כלכלית ולהגן עלינו אנרגטית?

"בדיוק. אנחנו חושבים שהדרך שלהם להשתקם היא לייצר מצב שהם לא תלויים באחרים. מה שאנחנו עושים ביחד איתם הוא למצוא את היתרונות היחסיים שלהם, לחזק אותם ולעזור להם להקים אצלם בבית גם כלכלה שהיא בת קיימא וגם חברה תוססת.

"חלק מהפתרון לחוסן האנרגטי עובר דרך ניצול הקרקעות החקלאיות שלהם, מה שיאפשר להם לייצר עוד הכנסה, להגדיל את הקהילות, ולהזמין אוכלוסייה צעירה נוספת. מאז שהתחלנו את הפעילות שלנו בנחל עוז, פנו אלינו הרבה מאוד זוגות של לוחמים שיצאו מעזה וביחד עם בנות הזוג שלהם פנו לקהילה בנחל עוז ואמרו שהם רוצים לקבוע שם את מקום המגורים שלהם. זו בדיוק הדרך לצאת מהמצב הנוראי שאנחנו נמצאים בו ולנצח".