ממיסוי קרנות השתלמות ועד מע"מ לתיירים: כך מתכנן האוצר להגדיל את ההכנסות בתקציב 2025

האוצר הפיץ חוברת בת 42 עמודים שכוללת את צעדי ההתכנסות לתקציב 2025. הצעדים בחוברת נועדו להגדיל את הכנסות המדינה בכדי לעמוד בבניית תקציב המדינה ל-2025 עם גירעון שלא יעלה על 4% תוצר. הנה כמה מהמהלכים העיקריים:

לנוסח המלא של פרק המיסוי בחוק ההסדרים לחצו כאן

הקפאת נקודות זיכוי ומדרגות מס – מדרגות מס ההכנסה, נקודות הזיכוי, הנחות סוציאליות וסכומי התרומה המוכרים לזיכוי מס, יוקפאו בשלוש השנים הקרובות (2025, 2026, 2027) ולא יגדלו. המשמעות היא שלמרות שהכסף יישחק בשל האינפלציה, אנשים ישלמו אותו שיעור מס (למרות שייתכן שבגלל השחיקה בערך הכסף, הם זכאים לרדת במדרגת המס) ויקבלו אותו סכום נקודת זיכוי. גם פטור מס שבח בדירה ראשונה, וגם מס הכנסה שלילי, יוקפאו ולא יעלו. ההקפאות הללו שוות כ-2.6 מיליארד שקל ב-2025.

גם ב-2028 אין כוונה 'לבטל' את ההקפאה, ב-2028 תהיה הצמדה רק בגין האינפלציה של 2027. המשמעות היא שיש כאן העלאת מס בשלוש השנים הבאות בצורה איטית. סך העלאות המסים מ-2028 ואילך בעקבות ההקפאה היא כ-7.8 מיליארד שקל. זהו מהלך משמעותי מאוד עבור תמונת המאקרו של ישראל מאחר שמדובר בתוספת קבועה של 7.8 מיליארד שקל לתקציב.

הגדלה והרחבה של מס יסף – מי שמרוויח יותר מ-721 אלף שקל שנה משלם כיום מס יסף בשיעור של 3% על ההכנסה מעל לסכום זה. מוצע להגדיל את המס ל-5%, ובתנאי שההכנסה הזו (של 721 אלף שקל) איננה מיגיעה אישית אלא ממקורות הוניים. כמו כן, מוצע להכניס גם רווח ממכירה של דירות מגורים להשקעה לחישוב של הרווחים לצורך תשלום מס יסף. מדובר במהלך שמכוון גם הוא לשכבה העשירה ביותר, ויניב בסך הכל כ-2 מיליארד שקל בשנה.

צמצום ההטבה בקרנות ההשתלמות – מוצע לצמצם את הטבת המס לקרן השתלמות, כך שמשעה שהקרן הפכה לנזילה (אחרי שש שנים), תהיה חובת מס של רווחי הון על התשואות של הקרן מכאן ואילך. לדוגמה, קרן השתלמות אליה הופקדו 1,000 שקל, ובמהלך שש השנים הם גדלו ל-2,000 שקל, הרי שלא תהיה חבות מס על 2,000 השקלים. אך אם החוסך יבחר להמשיך את קרן ההשתלמות ולא לפדות אותה, הוא ישלם מכאן ולהבא מס על התשואות. המהלך יביא כ-1.4 מיליארד שקל בשנה. מהלך זה פוגע בעיקר במעמד הביניים הגבוה. זה לא רלוונטי לעשירים ביותר, ולא לעניים ביותר.

ביטול איחוד עוסקים – כיום יש אפשרות בחוק לחבר בין שני עסקים, כך שלא צריכים לכלול בדוחות עסקאות שהעסקים ביצעו בינם לבין עצמם. רשות המסים מציעה לבטל את האפשרות הזו, בנימוק שאופן הדיווח הנוכחי "מסכל הלכה למעשה את היכולת של הרשות לבצע בקרה אפקטיבית". בנוסף נטען כי איחוד העוסקים משבש את נתוני החשבונאות הלאומית. מדובר בכ-25% מסך מחזור העסקאות בישראל, וברשות מעריכים כי המהלך יגדיל את הכנסות המדינה בכ-650 מיליון שקל. המהלך לא מגדיל את חבות המס, והסיבה שהוא צפוי להגדיל הכנסות היא ההערכה שבאמצעות איחוד עוסקים מבוצעות העלמות מס.

הרחבת חובת הדיווח במע"מ – עסקים קטנים שמחזור עסקיהם השנתי הוא חצי מיליון שקל ויותר יחויבו בדיווח מפורט למע"מ. כיום רק עסקים עם מחזור של 1.5-2.5 מיליון בשנה מחויבים במע"מ. המהלך יוסיף עוד 137 אלף מדווחים לרשות המסים וצפוי להכניס למדינה כחצי מיליארד שקל בשנה.

ביטול נקודת זיכוי לעובדים זרים ולפלסטינים – כיום יש נקודת זיכוי לעובדים זרים שגרים בישראל ולעובדים פלסטינים שעובדים בישראל. מוצע לבטל את נקודות הזיכוי הללו. ההערכה היא הביטול יכניס 410 מיליון שקל ב-2025 ו-610 מיליון שקל 2026.

צמצום הטבת המס במשיכת קצבה פנסיונית – חוק שהתקבל בשנת 2012 קובע כי בשנת 2025 יגדל החלק הפטור ממס במשיכת קצבת פנסיונית. כעת מוצע לעצור את ההגדלה הזאת ולשמר את המצב הנוכחי שבו קצבה של עד 10,350 לגבר ועד 11,555 לאשה לא חייבת במס. המהלך, שיפגע במעמד הביניים הגבוה, יכניס למדינה 400 מיליון שקל בשנה.

צמצום הטבת המס על הפקדות לפנסיה – כיום המעסיק יכול להפריש מדי עד 2,351 שקל לפנסיה עבור העובד ללא שיהיה חיוב מס. כמו כן, ברכיב הפיצויים ניתן להפריש 3,458 שקל מדי חודש עבור כל עובד. סכומים אלו משקפים הפרשות של 7.5% ו-8.3% משכר שהוא פי 2.5 ו-3.3 מהשכר הממוצע. האוצר מציע לצמצם את הטבת המס על ההפקדה לפנסיה, כך שיהיה פטור ממס רק על הפקדה של 7.5% ממשכורת שהיא עד פעמיים השכר הממוצע. החלק שמעל זה, במשכורות גבוהות יותר, יחויב במס. המהלך יכניס למדינה 1.1 מיליארד ₪שקל בשנה וגם הוא יפגע במעמד הביניים הגבוה.

מיסוי רווחים כלואים – מוצע לאמץ את ההמלצות של הצוות למיסוי רווחים לא מחולקים. המלצות אלו נועדו להביא לכך שרווחים רבים שכלואים בחברות ארנק או בחברות החזקה, אך אינם משמשים לפעילות עסקית, ימוסו במס מלא של כ-50%. האוצר מעריך כי צעד זה לבדו יביא 10 מיליארד בשנת 2025, ובלבד שהחוק יעבור עד לסוף 2024. מדובר בחקיקת מס מורכבת שצפויה לזכות בהתנגדות של הגורמים החזקים ביותר במשק.

צמצום היכולת לנכות הוצאות כדי למנוע הון שחור – לא יהיה ניתן לנכות יותר מ-200 אלף שקל בשנה במזומן לעסק. יהיה צורך בהקצאת חשבונית ("חשבוניות ישראל") מעסקה בסכום של 5,000 שקל (ולא 25 אלף כפי שדרוש היום). גם גוף פיננסי מפוקח לא יוכל לתת הלוואות במזומן מעבר למה שמותר בחוק. תיקונים אלה ותיקונים נוספים בתחומים אלו יביאו למדינה תוספת הכנסות של כ-600 מיליון שקל בשנת 2025.

צעדים שנותרו מחוק ההסדרים הקודם ולא עברו בכנסת – הארכת מס רכישה על דירות להשקעה, חובת דיווח על הכנסות מדמי שכירות, הקפאת הפטור ממס על דמי שכירות, העלאת מסים על סוגים שונים של דלק, חובה של התקנת דלקן ברכב בשביל להנות מניכוי הוצאות רכב. סך הכל הכנסות: 1.5 מיליארד שקל.

העלאת מס רכישה על רכבים חשמליים ועל רכבים מזהמים – המס על רכבים חשמליים יעלה ב-3,990 שקל. גם אחרי העלאת המס, רכבים מזהמים יותר ישלמו יותר מס. כלומר, ככל שדרגת הזיהום גבוהה יותר (עד דרגה 14) יהיה המס גבוה יותר. במקביל, יועלה המס על הרכבים המזהמים ביותר (דרגה 15). אלה יפוצלו ל-3 סוגים: על רכבים עם ציון ירוק של 251-300 תהיה תוספת מס של 2,455 שקל, על רכבים עם ציון ירוק 300-350 תהיה תוספת של 5,000 שקל, ועל רכבים עם ציון ירוק של 350 ומעלה, תהיה תוספת מס של 7,500. העלאת מסים זו תגדיל את הכנסות המדינה ב-650 מיליון שקל.

ביטול הפטור ממע"מ על תיירות – כיום יש בישראל פטור לתיירים מתשלום מע"מ על לינה בבתי מלון, השכרת רכב, ועוד. מוצע לבטל את הפטור. ההכנסות העקרוניות מביטול הפטור הן 2.5 מיליארד שקל אך בשל המלחמה, ההערכה כי ב-2025 המהלך יניב 750 מיליון שקל בלבד.

מיסוי סיגריות בדיוטי-פרי – מיסוי מוצרי הטבק בדיוטי-פרי צפוי להוסיף 50 מיליון שקל להכנסות המדינה החל מ-2026.