הזמן שאוזל: יצירת מחול חדשה מתמודדת עם השינוי שעברנו מאז 7 באוקטובר

לפני שנה החליטה הרקדנית והכוריאוגרפית עלמה קרבט שמש להעלות מופע סולו שהוא מין פורטרט עצמי ביצירת מחול. הבכורה היתה אמורה להתקיים באוקטובר אבל אז פרצה המלחמה והכל התבטל. "שלושה חודשים לא יכולתי לחזור לסטודיו וליצור, בטח שלא להתעסק בהגשמה עצמית", מספרת קרבט שמש. "פתאם לא הבנתי מה הרלבנטיות של הדבר הזה בתוך המציאות שנקלענו אליה, היה לי מוזר להושיב אנשים ולדבר איתם על איזה סוג פרפורמרית אני ומה אני יכולה לעשות. איך אני יכולה לעסוק בהופעה ובמה — כשזאת המציאות? האם אני רוצה להכניס פוליטיקה ליצירה? היו מלא שאלות ששיתקו אותי".

קרבט שמש (26) היא אחת הרקדניות המבטיחות שצמחו פה בשנים האחרונות. היא רקדה באנסמבל בת שבע, עבדה כיוצרת עצמאית ובימים אלה רוקדת בלהקת המחול ורטיגו, וגם מורה לגאגא. כמה חודשים אחרי פרוץ המלחמה הציעו לה מפסטיבל "מחול שלם" (פלטפורמה ליוצרי מחול עצמאיים בירושלים) לחזור ליצירה. "הבנתי שצריך להתחיל מהתחלה. החיים שלפני 7 באוקטובר לא דומים לחיים שאחרי. ניסיתי לחשוב מה אני מרגישה ומה מענין אותי עכשיו. נשארתי עם התחושה הזאת של שינויים במציאות שאין לנו שליטה עליהם. במקביל לשינויים בחוץ יש גם שינויים פנימיים אישיים ולא תמיד הם מסונכרנים. הדבר היחיד שעוזר להתמודד עם השינויים זה הזמן, כלומר כל שינוי שקורה לוקח זמן להתרגל אליו. העבודה החדשה עוסקת בשינויי זמן ובמתח בין שינוי פנימי לבין שינוים חיצוניים שאנחנו עוברים".

היצירה החדשה "ללכת, להתעורר" שתעלה ב־6 ביולי באולם ענבל במרכז סוזן דלל בתל אביב, כוללת מפגש בימתי בין מחול, אמנות פלסטית, מוזיקה חיה, תאורה ותלבושות. זו עבודת סולו שנייה שלה אחרי "ללכת" שהוצגה לפני שנתיים. את הערב היא חולקת עם עדי שוורץ שיעלה את היצירה "Happy Home". במופע החדש מייצגים המדיומים השונים את השינויים החיצוניים וקרבט שמש נעה ביניהם באופן מדיטטיבי ואיטי "כמעט בסלו מושן". היא נעה בין פסלים שיצרה אביגיל חמו, שקי חול שמתרוקנים, "זה דימוי ויזואלי של תפיסת זמן שאוזל, כמו שעון חול. העבודה לוקחת תחושה פנימית שכולנו חווינו שהמציאות משתנה והזמן עובר, ומנסה לתרגם אותה לתוך היצירה".

יש התייחסות ל־7 באוקטובר?

"אין התייחסות ישירה. זה יותר אמורפי: מחול משאיר מקום לפרשנות. עניין אותי לחקור את התחושה של השינוי שהתרחש ולראות איך מתוכו אני יכולה ליצור. אבל לא יצרתי את העבודה על המלחמה".

את היצירה מלווה מוזיקה חיה אלקטרונית של מתן לוי, "לקחנו שיר שנקרא 'Can't find my way home' של להקת העבר 'Blind Faith', פירקנו את הערוצים שלו ב־AI ומתן יצר טרק חדש לגמרי", את התאורה עיצב רותם אלרועי, ואת התלבושת רוזי כנען. "זו תלבושת שעשויה מחומרים ממוחזרים, מזכיר את שקי החול וקצת מתפורר. היא מייצרת לי תלבושת חד־פעמית לכל הופעה".