השופט עמית ללוין: "ביטול תקני שופטים - "מהלך חסר תקדים ודורסני"
פחות מחודש לאחר כניסתו לתפקיד, שלח מ"מ נשיא ביהמ"ש העליון מכתב תקיף לשר המשפטים, בו כתב: "מעולם לא התערב השר בתקציב הרשות השופטת - פגיעה בליבת הפרדת הרשויות ובעצמאות מערכת המשפט"; לטענתו, השר הורה לא להוסיף תקני שיפוט, ואף לבטל את אילו שאינם מאוישים כעת; לוין מצדו שלח מכתב לאגף התקציבים וביקש להקצות תקנים לשירות המבחן על חשבון השיפוט
פחות מחודש מאז שהשופט יצחק עמית החל בתפקידו כמ"מ נשיא בית המשפט העליון, והערב (ה') נרשם עימות ראשון בינו לבין שר המשפטים יריב לוין, וזאת על רקע תקציב הרשות השופטת המתוכנן לשנת 2025.
עמית שלח היום ללוין מכתב תקיף שבו מחה על התערבותו של האחרון בתקציב הרשות השופטת ובפרט ביטולם של תקני שופטים. "מדובר במהלך חסר תקדים", כתב עמית ללוין, "מעולם לא התערב שר המשפטים בתקציב הרשות השופטת. התערבות זו, לא רק בבסיס התקציב, אלא באופן הקצאתו היא פגיעה בליבת הפרדת הרשויות ובעצמאות מערכת המשפט, ומהווה דריסה של הרשות המבצעת את הרשות השופטת". עמית הוסיף כי "הקיצוץ המתואר - ובפרט ביטולם של תקני שופטים - יוביל לפגיעה קשה בציבור המתדיינים, ויקשה מאוד על הרשות השופטת להמשיך וליתן את השירות החיוני שהיא מספקת".
כמדי שנה, גם על רקע גיבוש תקציב 2025 התקיימו בתקופה האחרונה מגעים בין הנהלת בתי המשפט לבין אגף התקציבים באוצר, ביחס לתקציב הרשות השופטת, לרבות קיצוצים נדרשים, על רקע הקיצוץ הדרוש בתקציב המדינה נוכח המלחמה והמצב במשק.
עמית כותב ללוין שביממה האחרונה הגיעו אגף התקציבים באוצר והנהלת בתי המשפט לסיכום תקציבי הכולל קיצוץ של עשרות מיליוני שקלים בבסיס התקציב של הנהלת בתי המשפט לשנת 2025, שמורכבים מעשרות תקני מינהל ותקציב התפעול השוטף. לדברי עמית, "הקיצוץ עליו סוכם הוא בעל השלכות כואבות עבור הרשות השופטת, אשר מעניקה שירותים חיוניים לציבור, ויחייב צמצום ממשי בפעילות המתוכננת לשנת 2025". עם זאת עמית ציין שההסכמות שהושגו בין גורמי המקצוע משקפות איזון בין הצורך החיוני בקיצוצים תקציביים בעת הנוכחית, ובין יכולתה של הרשות השופטת להמשיך לתת שירות לציבור.
אולם, למרות ההסכמות בין גורמי המקצוע, כותב עמית, לוין עדכן, שעות ספורות לפני אישור התקציב את מנהל בתי המשפט צחי עוזיאל כי הוא אינו מקבל את הסיכום התקציבי שהושג, "וחלף עמדת גורמי המקצוע באוצר, הורית לא רק כי לא יתווספו תקני שיפוט, אלא כי אף יבוטלו כל תקני השיפוט שאינם מאוישים בעת הזו".
עמית מדגיש כי אותם תקנים לא מאוישים, "בחלקם הגדול, נוכח סירובך לכנס את הוועדה לבחירת שופטים". הוא נותן לדוגמא את החוסר של חמישה שופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים אל מול התקן, שפוגע קשות בשירות לציבור, וכותב: "קשה להלום, בלשון המעטה, כי תקנים אלה יבוטלו, שעה שיש צורך אף להגדיל את תקני השיפוט הקיימים לנוכח העומס הרב המוטל על בית משפט זה".
בסיום מכתבו עמית קורא ללוין "להשאיר את הסיכום התקציבי על כנו, כפי שהוחלט על ידי גורמי המקצוע וכפי שהיה נהוג מאז ומתמיד, ולהימנע מפגיעה חמורה בציבור".
לוין דורש מהאוצר לבטל תקני שיפוט
במקביל, פנה לוין במכתב לראש אגף התקציבים במשרד האוצר יוגב גרדוס, ודרש לתקן את הצעת התקציב, כך שיינתן דגש למחסור הקיים בשירותי המבחן למבוגרים ולנוער, למשל בתקנים הדרושים למניעת אלימות במשפחה ולטיפול בשורדי טבח מסיבת הנובה. זאת על חשבון תקני שופטים.
לוין ציין כי בשירותי המבחן למבוגרים יש מחסור של 40 תקנים ובשירותי המבחן לנוער של 30 תקנים, והדבר "יוצר קושי עצום ועיכובים ניכרים בקבלת תסקירי שירות המבחן", מה שבין השאר גורם לעומס על מערכת בתי המשפט ולעיכוב הליכים.
עוד כתב כי"נדהמתי לגלות שאגף התקציבים מתנגד להקצאת התקנים הדרושים לשירותי המבחן, ובה בעת מציע להקצות במקומם עוד כ-20 תקנים של שופטים, בתוספת תקנים לעוזריהם" - דבר שעלותו גבוהה ביחס לתקנים לשירותי המבחן, שלדבריו, "תאפשר לפתור את מרבית מצוקת כוח האדם, שכן עלות כל תקן בשירות המבחן היא נמוכה בהרבה".
על כן כתב לוין כי הוא מתפלא על "התעדוף התקציבי לטובת תקני שופטים נוספים על חשבון צרכים דחופים בהרבה של המערכת המשפטית עצמה. בעוד שהצרכים הדחופים נענים בסירוב, הצרכים שהם דווקא פחות דחופים, מתקבלים משום מה ללא קושי".
לוין הזכיר כי בתקציבי 2023-2024 ניתנו תוספות משמעותיות לתקני השופטים, "ואף בשנת 2024 אוישו קרוב ל-200 תקנים - היקף מינויים חסר תקדים".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שלח מכתב תגובה לעמית בו כתב כי הוא "דוחה מכל וכל את ניסיונך להתערב בסדרי העדיפויות התקציביים, וקורא לך להתגייס למאמץ התקציבי הכולל, כפי שנדרשים ועושים כלל משרדי הממשלה. נדהמתי למקרא מכתבך, שנשלח לשר המשפטים לוין, בדבר תקני שופטים בהנהלת בתי המשפט. בכל הכבוד לרפרנט במשרד האוצר ולמנהל בתי המשפט, הסמכות לקביעת התקציב היא של שר האוצר. הוא שמאשר את המסגרת והוא שמגיש אותו לאישור הממשלה והכנסת. ככל שכבודו מבקש לקבל תקציבים נוספים למערכת המשפט, הדרך היא או לשכנע את שר האוצר, או לגייס תמיכה ציבורית, לגייס רוב בכנסת ולהיבחר לתפקיד שר האוצר".