הסניגוריה הציבורית מזהירה: "הפשרת השימוש ברוגלות - פגיעה חמורה בזכויות הפרט"

"הצעת החוק שתאפשר למשטרה להתקין באופן סמוי רוגלות ותכלול אפשרות לשימוש במצלמות ומיקרופונים ושליפת מידע שנשמר במכשיר, ללא הגבלה על משך הזמן שניתן להפעיל את האמצעי כלפי אדם ומבלי שנקבע מנגנון פיקוח שיפקח על פעילות המשטרה מהווה סכנה חמורה לפגיעה בזכויות חוקתיות".

כך כתבה היום (א') עו"ד ענת מיסד-כנען, הסניגורית הציבורית הארצית, לוועדת השרים לענייני חקיקה, בהתנגדות להצעת חוק המשטרה (חדירה לחומר מחשב), שמעניקה למשטרה סמכות לחדירה סמויה מרחוק למחשבים ולמכשירים סלולאריים של אזרחים ללא ידיעתם, בדרך של התחברות מרחוק, העתקת חומרים והתקנת רוגלות.

אם תאושר ותגיע לקו הסיום, משמעות הצעת החוק הפרטית, שהגיש חבר הכנסת צביקה פוגל (עוצמה יהודית) היא להפשיר את השימוש ברוגלות, כדוגמת פגסוס של NSO, שהשימוש בהן הוקפא לפני כשלוש שנים בעקבות תחקיר "כלכליסט" שחשף שימוש לא חוקי, ללא סמכות וללא פיקוח בכלי הסייבר ההתקפי על אזרחים.

בעקבות מסקנות צוות מררי שהוקם ואישר את הכשלים שחשף התחקיר, הודיעה לאחרונה המדינה לבג"ץ, לאחר עתירה של האגודה לזכויות האזרח בה היא דרשה צו קבוע שלא יאפשר את הפשרת השימוש ברוגלות ללא הליך חקיקה, כי היא עובדת על תיקון לחוק שיאפשר לה לעשות שימוש ברוגלות. תיקון, לדבריה, שתקוע בעקבות מחלוקת פנים ממשלתית. עם זאת, כך מסתבר, חבר הכנסת פוגל החליט במקביל להגיש הצעת חוק פרטית שאמורה לעלות הערב בוועדת השרים לחקיקה, ולמעשה לעקוף את ההליך הממשלתי.

הצעת החוק של פוגל מאפשרת למשטרה לבצע חדירה סמויה, אשר כוללת שימוש במצלמה ובמיקרופון של המכשיר בלא ידיעת המשתמש, תיעוד בלתי מוגבל, שליפת מידע שנאגר במכשיר והפקת תוצרים טכנולוגיים מתקדמים נוספים.

הסניגוריה הציבורית טוענת בנייר העמדה כי האפשרות לחדירה סמויה לחומר מחשב וחיפוש במידע האגור בו, כמו גם התקנה סמויה של רוגלות על מכשירים סלולאריים של אזרחים מפירה באופן קיצוני את הזכות החוקתית לפרטיות, ולמעשה תאפשר לרשות גישה בלתי מוגבלת לכל סודות חייו של האזרח. זאת, נוכח היקף המידע האגור במכשירים סלולאריים חכמים, רגישות המידע והיותו מכיל תכנים רבים הנוגעים לצנעת הפרט, והעובדה שהמידע האגור במכשירים אלה כולל היקף עצום של מידע הנוגע לצדדים שלישיים המצויים בקשר עם המחזיק במכשיר.

עוד טוענת הסניגוריה הציבורית טוענת כי ההצעה אינה קובעת הגבלות זמן, אינה כוללת הגדרה ברורה של סוגי הטכנולוגיות המותרות ואף אינה מציבה מנגנון אפקטיבי לפיקוח חיצוני.

"לאור מורכבות הסוגייה והסכנות הטמונות בהצעת החוק הסניגוריה הציבורית סבורה כי הסדרת השימוש באמצעים אלו תיעשה בדרך של עבודת מטה מסודרת במסגרת הצעת חוק ממשלתית, בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים וכן גורמי מקצוע מתחום הפרטיות וזכויות הפרט, שתתן מענה למכלול הרחב של האיזונים הרגישים הנדרשים", נכתב בעמדת הסנגוריה.

"ההצעה שעל הפרק נעדרת מערך בלמים ואיזונים חיוניים באופן החותר תחת עקרונות היסוד של שיטת המשטר הדמוקרטי ושל הדין הפלילי בישראל", הוסיפה עו"ד מיסד-כנען. "החשש מפגיעה חמורה בצנעת הפרט של חלקים נרחבים בציבור הישראלי הוא אדיר. גם אם יוחלט לקדם שימוש בכלים פוגעניים כגון רוגלות יש לעמוד על כך שהדבר ייעשה רק לאחר עבודת מטה מסודרת שתשקול את כל הסכנות ותמנע פגיעה חמורה בפרטיותם של אזרחים שלא לצורך".

עו"ד גיל גן מור, מנהל היחידה לזכויות אזרחיות וחברתיות באגודה לזכויות האזרח: "מדובר בהצעת חוק מסוכנת, שמקודמת בתקופה שבה אמון הציבור במשטרה בשפל חסר תקדים, שהמשטרה עוברת פוליטיזציה נוראית ורודפת את מתנגדי הממשלה, ואשר היועץ המשפטי שבה מודח, והמפכ"ל מסרב בהתרסה להקשיב להנחיות היועצת המשפטית לממשלה.

"מתן סמכות למשטרה לפרוץ לטלפונים של אזרחים באמצעות רוגלה ולהתחיל לחטט בהם היא שינוי קיצוני ביחסים בין המשטרה לאזרחים, ופגיעה קיצונית בפרטיות. יש לזכור כי לחשוד עומדת חזקת החפות וכי רוב החקירות מסתיימות בלי העמדה לדין".

אם תאושר ההצעה בוועדת השרים לחקיקה, מי שעשוי לנהל את המשך הדיונים בה הוא לא אחר ממגיש ההצעה צביקה פוגל, המשמש כיו"ר הוועדה לביטחון לאומי.