אף מבצע נועז לא יטשטש את התנהלות נתניהו

במידה ומבצע הביפרים אכן בוצע על ידי כוחות הביטחון הישראלים, כפי שטוענים בחיזבאללה, בממשלת לבנון ובתקשורת הזרה, אז מדובר בתצוגת תכלית של היכולות המתקדמות ביותר שיש למערכת הביטחון הישראלית להציע – כאשר באופן סימולטני נפגעו אלפי פעילי חיזבאללה, ביניהם בכירים (ושותפים בכירים שלהם כמו שגריר איראן בלבנון), וחלק מהם אף נהרגו. הפעולה הכמעט דמיונית הזו הצטיירה לרגע כמו מכת הפתיחה המושלמת למתקפת מנע ישראלית בלבנון: אלפי מחבלים אושפזו בבית החולים ונזקקו לטיפול מציל חיים, מערכות התקשורת הפנימית בארגון התפוצצו וכאוס ובלבול אחזו במדינת הארזים. קשה לחשוב על תזמון טוב יותר להפצצה מאסיבית של תשתיות חיזבאללה או לאותו תמרון מוגבל בצפון שהבטיחו בממשלה לתושבי הצפון שרובם עדיין מפונים מבתיהם.

נכון לכתיבת שורות אלו זה לא קרה, גם לא לאחר גל הפיצוצים השני שהרעיד אתמול את לבנון. בתקשורת הזרה דיווחו כי המבצע "נכפה" על ישראל מפני שבחיזבאללה החלו לחשוד והיה צריך להפעיל את היכולות לפני שיתגלו. גם אם זה באמת מה שהתרחש, ניתן היה לנצל את ההזדמנות ולבצע את אותה פעולה בלבנון ששר הביטחון יואב גלנט הגדיר כ"דרך היחידה שנותרה להחזרת תושבי הצפון לביתם" – מטרה שרק השבוע נוספה למלחמה על ידי הקבינט. אי־ביצוע הפעולה משקף כמה הממשלה הנוכחית בראשות בנימין נתניהו נמנעת בכל מחיר מהכרעה בגזרה הלבנונית, וכמה הפער בין הרטוריקה לפרקטיקה הוא עצום.

אמבולנס בביירות. התוכנית למיגון הצפון כלל לא בוצעה | צילום: Anwar AMRO / AFP

לזה יש להוסיף שהפעילות הנוכחית כמעט ומחייבת את חיזבאללה להגיב בעוצמה כנגד ישראל, ומפני שיכולות השיגור של הארגון ככל הנראה לא נפגעו – סביר להניח שהפעולה רק תרחיב את ההסלמה בגזרה הצפונית ואת הפגיעה הצפויה בעורף, כל זאת מבלי להגיע להכרעה או הסדר מדיני.

באופן ביזארי, הראשונים שדיווחו כי על היערכות ביטחונית חריגה הם הכתבים הפוליטיים, שעסקו בסערה של החלפת גלנט בגדעון סער, ורגעים ספורים לפני המבצע בלבנון פורסמו דיווחים כי גורמים בסביבת נתניהו טוענים כי יש להקפיא את המגעים להדחת גלנט בעקבות "התפתחויות דרמטיות" ו"דיון ביטחוני רגיש", וכי ראש המוסד "נפגש ארוכות" עם נתניהו. קשה להפריז בחוסר האחריות של סביבת נתניהו, שמדליפה פרטים סביב ובהקשר של אירועים חריגים. ואם עוד למישהו היה ספק בכך, יועצו הבכיר של יו"ר הליכוד טופז לוק צייץ ברשת X ציוץ שעורר סערה ברשתות החברתיות ומיד מחק אותו. בלשכת נתניהו הכחישו כי לוק נמצא במעגל ההתייעצויות הקרוב של ראש הממשלה, אך בכאן 11 דיווחו לאחר מכן כי לוק שהה בקריה עם נתניהו בלילה שלפני הפעילות.

קוקטייל רעיל של פוליטיקה וביטחון

קשה שלא לקבוע כי נתניהו מרגיש יותר ויותר בנוח לערבב בין פוליטיקה לביטחון ישראל וחיי אדם, כשנראה שברור מה חשוב לו יותר. מי שלא השתכנע שהוא פועל באופן פוליטי וציני להחריד בהתעקשות שלו להחזיק בציר פילדלפי, כדי לטרפד את עסקת החטופים שהיתה מפרקת לו את הקואליציה, אולי ישתכנע כעת כשפוליטיקה פנים־חרדית הובילה לסחרור פוליטי שעלול לעלות בחיי אדם.

חוק ההשתמטות שנתניהו מקדם צפוי להוביל רק לתוספת מזערית של מתגייסים חרדים, שלא תמלא את התקנים החסרים בצה"ל

הרמז המטרים לסערה הפוליטית–ביטחונית שחווינו ב־72 השעות האחרונות פורסם בביטאון החסידי של אגודת ישראל "המודיע" בשבוע שעבר. שם נכתב כי נתניהו סיכם עם יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף על האצת השלמת חוק ההשתמטות "בימים הקרובים", לאחר אולטימטום שהושמע מכיוון הסיעה החרדית על כך שלא יתמכו בתקציב המדינה הבא – כלומר, פירוק הקואליציה ויציאה לבחירות. הפתרון של נתניהו לאיום על המשך שלטונו נועד להרוג שתי ציפורים במכה אחת – מצד אחד הוא ייפטר משר הביטחון גלנט שמתנגד לקידום חוק ההשתמטות, מצד שני ירפד את הקואליציה שלו בעוד ארבע אצבעות שיעזרו לו לצלוח את ההצבעות על התקציב. ווין–ווין.

הבעיה היחידה עם התסריט הזה היא המציאות שנמצאת מחוץ לספרה הפוליטית. החלפתו של שר ביטחון בעל רקע צבאי עשיר כמו גלנט באדם שלא מכיר את המערכת הצבאית רגע לפני הסלמה נוספת, כשישראל מתמודדת עם שבע חזיתות, היא הפקרות מוחלטת. חמור מכך, הכפפת האינטרס הביטחוני לפוליטי יחד עם הכוונה לתת פטור המוני מגיוס לעשרות אלפי חרדים תוביל לפגיעה קשה מאוד במוטיבציה ובאמון החיילים בהנהגה, ובעיקר תשפיע על אנשי המילואים השחוקים באופן שעלול להוביל לסרבנות אפורה בהיקפים שהצבא טרם הכיר. הניתוק של נתניהו, שלא נחשף לאף אדם שלא עבר את המסננת של מאבטחיו ועדר לקקניו, מוביל אותו לחשוב שגם את המשבר הזה הוא יצליח לעבור באמצעות רטוריקה פומפוזית ומכונת תעמולה משומנת. הפעם בכלל לא בטוח שהוא צודק.

הימור מסוכן על חשבון הצבא

בכלל לא בטוח שההימור של נתניהו ישתלם. גם אם יכניס את סער והימין הממלכתי לממשלה, הוא עדיין יתקשה להעביר את חוק ההשתמטות שהחרדים משתוקקים לו, עקב התנגדות של ח"כים נוספים בקואליציה, ובראשם יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין שהדיונים על החוק מתרחשים אצלו בוועדה. אדלשטיין הכריז ביוני האחרון כי "החוק יעבור בהסכמה רחבה או שלא יעבור בכלל" ולכלכליסט נודע כי הוא אינו מתכוון לשנות את עמדתו בעקבות המשא ומתן של נתניהו עם סער. גם בסיעות החרדיות לא משדרים אופטימיות גדולה, ושר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש אמר שלשום כי "אסור להשלות את עצמנו ואת הציבור שכביכול יש יכולת לקדם כרגע חוק להסדרת מעמד בני הישיבות שאנחנו ביהדות החרדית יכולים לחיות איתו".

חוק ההשתמטות שנתניהו מקדם צפוי להוביל לתוספת מזערית של מתגייסים חרדים, שלא יצליחו למלא את התקנים החסרים בצה"ל ולא יתקרבו למצב בו יש שוויון בין המגזרים השונים במדינה. לצה"ל חסרים אלפי חיילים בעקבות נפילתם של 709 חיילי צה"ל ופציעתם של כ־10,000 במהלך המלחמה. כמו כן, בצבא פועלים להגדיל את סדר הכוחות באופן משמעותי בכדי להתמודד עם המציאות הביטחונית החדשה שנוצרה לאחר 7 באוקטובר, וללא גיוס של חרדים הדבר יוביל להכבדה נוספת בנטל שנושאים על גבם חיילי הסדיר והמילואימניקים.