ביהמ"ש הכריע פה אחד: דניאל קידר רצח את יזם הנדל"ן אלדד פרי

הרכב של שלושה שופטי בית המשפט המחוזי מרכז בלוד הרשיע היום (ב') פה אחד את דניאל קידר (65) מראשל"צ ברצח של יזם הנדל"ן אלדד פרי.

על פי תמצית הכרעת הדין שפורסמה, בבוקר יום שישי ב-15.10 ב-2021, כהרגלו מידי יום, פרי ז"ל הגיע אל בית הכנסת שבחווה החקלאית ברחובות. בשעה 06:17 החנה את רכבו ודקות לאחר מכן נמצא על ידי מתפללי בית הכנסת כשהוא מוטל מת בחניה, ירוי בראשו ובגופו.

החקירה, כך לפי הכרעת הדין, הוטלה על צוות חקירה בראשות רפ"ק דוד בנו. כבר ביום הרצח התברר לחוקרים כי פרי הינו יזם נדל"ן שנקלע לחובות ופרויקטים רבים של חברות בראשן עמד לא הושלמו.

עו"ד לירון זילברמן

אנשים שהיו בסביבת הזירה סמוך לפני הרצח, הבחינו באופנוע שעמד בצורה חשודה בקרבת זירת הרצח. צפייה במצלמות עין הנץ הראתה נסיעה של אופנוע ברחוב ויצמן הסמוך לזירה, דקות ספורות אחרי הרצח.

לוחית הזיהוי של האופנוע היתה מכוסה באמצעות איזולירבנד. בהעדר קצה חוט, מידע מודיעיני או כיוון חקירה אחר, בחרו החוקרים להתמקד באופנוע כעוגן מרכזי. עוד עלה כי מומחה זיהה את האופנוע כאופנוע מסוג קוואסקי נינג'ה z1000sx וכן כי המנוח נורה מאקדח מסוג גלוק ככל הנראה דור 4, והיורה הותיר בזירה 7 תרמילים.

צוות החקירה ערך הצלבות בין רוכשי הדירות, בעלי האופנוע מהדגם האמור, בעלי אקדח גלוק ובמקביל ערכו בדיקה סיגינטית. לאחר 13 ימי חקירה אותר חשוד בודד, דניאל קידר, אשר החזיק באופנוע מהדגם הרלוונטי, בעל רישיון לאקדח גלוק ומי שרכש שתי דירות בפרויקט שיזם פרי, תוך תשלום מראש של מלוא התמורה.

בשל הליכי חדלות הפירעון נאלץ קידר להוסיף כ-1.4 מיליון שקלים. בשלב זה נמשכה החקירה כחקירה סמויה, התקבלו נתונים מחברת איתורן והתגלה כי רכבו של הנאשם היה בזירת הרצח מספר פעמים - בין היתר 3 ימים קודם לרצח וכן מספר רב של פעמים ליד ביתו של המנוח.

עו"ד סתיו סער | צילום: טל גבעוני

"לאחר שמיעת העדים, הנאשם, עיון בפרוטוקול ובמוצגים ובחינת הראיות – שוכנענו כי הוכחו מעבר לספק סביר עובדות כתב האישום ולאורן יש להרשיע את הנאשם בעבירת הרצח בנסיבות מחמירות, המיוחסת לו", כתבו שופטי ההרכב: הנשיאה רות לורך, סגן הנשיאה עמי קובו והשופטת דבורה עטר.

"ההכרעה מבוססת על צבר ראיות נסיבתיות שהוכחו. גם אם כל אחת מהראיות בנפרד הינה מחשידה בלבד בעוצמה כזו או אחרת, הרי שמדובר בראיות מגוונות, משתלבות זו עם זו ומתחברות עד כדי תמונה כוללת, אשר מאפשרת הסקת מסקנה הגיונית אחת בלבד, לפיה הנאשם הוא שביצע את הרצח".

תמצית הכרעת הדין מפרטת את הראיות המרכזית. צבר הראיות כלל:

1. המניע של הנאשם לביצוע הרצח - הנאשם כי חש כעס על המנוח וראה בו כמי שרימה אותו ומנע ממנו את הרווח הגדול לו ציפה מעסקאות הנדל"ן שביצע.

2. המעקבים של הנאשם שנועדו ללמוד את שגרת יומו של המנוח – הוא הגיע 13 פעמים במשך 7 חודשים שקדמו לרצח לשכונת מגוריו של המנוח וגם לזירת הרצח. הנאשם נמנע מלספר על כך בחקירותיו במשטרה ואף כבש את הסבריו לכך עד עדותו בביהמ"ש, שם מסר כי עשה כן על מנת להתעמת עם הנאשם אך בפועל לא התעמת איתו אף לא פעם אחת.

3. "החזרה הגנרלית" שביצע הנאשם 3 ימים קודם לרצח – בחינת נתוני האיתורן של הרכב בו נסע הנאשם ביום זה, מלמדת כי הוא יצא את ביתו והגיע לזירת הרצח בסמיכות זמנים ולמשך זמן דומה עד כמעט זהה לזמנים המשוערים של יום הרצח.

4. הראיות ביחס ליום הרצח עצמו מביאות יחד למסקנה כי האופנוע שנצפה בזירה הוא אופנועו של הנאשם הנמצא בשימושו הבלעדי.

5. בעניין הנשק, הוכחה ההתאמה הסוגית בין נשקו של הנאשם לנשק שירה את התרמילים שאותרו בזירה, מסוג גלוק דור 4. השופטים הוסיפו לעניין זה כי: "כי לא נדרשת בענייננו הכרעה בשאלת ההתאמה הייחודית בין התרמילים שבזירה לבין נשקו של הנאשם, כאשר ההגנה העלתה טיעונים רבים ומשמעותיים ביחס לתקפות השיטה. אין משמעות הדבר שהשיטה לפיה פועלת מעבדת מז"פ (מחלקה לזיהוי פלילי) בישראל אינה ראויה או תקפה. אלא שנוכח הקשיים שעלו בעבודת המעבדה בענייננו, לא ניתן ליתן משקל משמעותי לקביעה בחוות הדעת בדבר התאמה ייחודית בין נשקו של הנאשם לתרמילים שבזירה, מה עוד שמימלא קיימות ראיות נסיבתיות רבות ומשמעותיות, גם ללא ראייה זו".

6. השופטים הוסיפו כי: "לכך מצטרפים שקריו המהותיים של הנאשם בחקירתו ובעדותו בביהמ"ש העולים כדי סיוע. התנהלותו בחקירה, גרסאותיו הכבושות, הסתירות הרבות שהתגלו בעדותו בביהמ"ש וטענת האליבי השקרית שמסר – כל אלה מלמדים על חוסר מהימנותו. השקרים נועדו לסכל את החקירה ולהרחיקו מהעבירה שאותה ביצע. הם הופרכו באמצעות ראיות עצמאיות ולא ניתן להם כל הסבר מספק. הדעת נותנת כי אדם שטוען לחפותו וזו חקירתו הראשונה במשטרה, ישאף לשתף פעולה ולמסור גרסתו המלאה להוכחת חפותו. התנהלותו של הנאשם בחקירה היתה רחוקה מכך ונמשכה גם במהלך חקירתו הנגדית בביהמ"ש עת ביהירות ובהתנשאות נמנע מלהשיב עניינית על השאלות הנוקבות שהוטחו בו".

"אל מול צבר הראיות שפורט לעיל המבסס את המסקנה המרשיעה", סיכמו השופטים, "לא נמצא תרחיש חלופי ואף ההגנה, אשר עשתה בתיק זה מלאכה מקצועית ביותר ולא הותירה אבן אחת במקומה, לא העלתה באופן מפורש תרחיש חלופי אחר המתיישב עם צבר הראיות הללו".

את המדינה ייצגו עוה"ד גל רוזנצוויג ודניאל איקן.

את קידר ייצגו עוה"ד לירן זילברמן וסתיו סער. הם מסרו בתגובה: "אנו מאוכזבים מהכרעת הדין. ציפינו שהתיק יסתיים בזיכוי. נלמד את הכרעת הדין ונשקול האפשרות להגשת ערעור על הממצאים שבהכרעת הדין. חשוב לציין שבצד ההרשעה בית המשפט קבע לראשונה באופן תקדימי שחוות הדעת של המטה הארצי אשר קובעת התאמה בין תרמילים שנמצאו בזירה ובין נשקו של הנאשם נעדרת משקל ממשי תוך שהוא מקבל את כלל טענות ההגנה בנוגע לעבודת המעבדה. ביחס לשיטת ההשוואה נקבע כי זו לא הוכחה כנדרש".