שטחי אחסון ומטעים שרופים בגליל העליון. נזקים גדולים בעקבות ירי חיזבאללה | צילום: עמית כהן, מטע מלכיה
כ-10,000 דונם של שטחי מרעה נשרפו: "אובדן עצום לחקלאות"
השריפות המשתוללות בצפון הן מכה נוספת לחקלאים שמתמודדים מתחילת המלחמה עם מגבלות הצבא להיכנס למטעים ולשדות ומחסור חמור בידיים עובדות
השריפות שהתפשטו בעקבות מתקפת הטילים על אזור הצפון אומנם לא גרמו לאבדן חיי אדם, אבל יצרו נזקים אדירים לחקלאות. בשל הימשכות הדליקות, וחסימת חלק מהכבישים באזור, לא התאפשר לחקלאים להגיע לכל השטחים ולאמוד את הנזק, אך כבר כעת ידוע כי נגרמה פגיעה עצומה למטעי הפירות, לכרמי ענבים, ללולי הביצים ולשטחי מרעה. זאת בנוסף לאתגרים שעמם נאלצים החקלאים להתמודד מתחילת המלחמה, בהם איסור להיכנס למטעים שהוכרזו שטח צבאי סגור על ידי צה"ל, ומחסור חמור בידיים עובדות.
לדברי אילן ליבר, מנהל המטעים בקיבוץ יפתח בגליל העליון, שריפות הענק שהשתוללו בלילה שבין שני לשלישי, כילו מעל ל־220 דונם של מטעי אגס, נקטרינה וכרם יין בקיבוץ. "לצערנו, אנו יודעים כי צפויים אירועי ירי נוספים ובעקבותיהם גם שריפות ולכן על כלל הגורמים להיערך לכך כנדרש". עמית כהן, חקלאי ומנהל המטעים בקיבוץ מלכיה בגליל העליון, מסר כי "השבוע חזינו בשריפות הגדולות ביותר מתחילת המלחמה, שהביאו לאובדן עצום לחקלאות ופגיעה קשה בטבע הגלילי. רק בקיבוץ מלכיה נשרפו 30 דונם של מטעי תפוח שכבר לא ייקטפו ו־30 דונם של כרם יין ומעל 4,000 דונם שטחי מרעה לבקר".
על פי נתוני משרד החקלאות, באזור רמת הגולן נשרפו 10,000 דונם של שטחי מרעה, באזור שמורת יהודייה ונחל זוויתן. נזקים אלו מתווספים לשריפות מהשבוע שעבר באזור שמורת המשושים. באזור מבואות חרמון, ביישוב רמות נפתלי נשרפו 30 דונם אגס, ואילו באזור הגליל העליון נשרפו 280 דונם של אגס, אגס נאשי, נקטרינה וכרמי ענבים בקיבוץ יפתח. בכפר גלעדי נשרפו 5 דונמים של מטעי אבוקדו ועוד 5 דונמים של שזיף. ביראון נשרפו 10 דונמים של מטעי אבוקדו ממערב לכביש 90. בקיבוץ מלכיה נשרפו 35 דונם כרמי ענבים, בקיבוץ משגב עם נשרפו 35 דונם כרמי ענבים ו־60 דונם נוספים של כרמי ענבים נשרפו ביקב הרי גליל. בקיבוץ מנרה נשרפו 40 דונם קיווי ותפוח. בכפר יובל נשרפו 101 דונם של אבוקדו, שזיף, נקטרינה, אפרסק, אגס וזית ובנוסף 2 דונמים מנגו. הפגיעה לא עצרה במטעים ומבדיקה ראשונית, נפגעו גם כ־20 לולים במרום גולן, מבואות החרמון ומעלה יוסף. לא ידוע על פגיעה ברפתות.
שריפת מטעי הפרי לא תפגע רק בתוצרת הטרייה, אלא גם בייצור הדבש. על פי נתוני מועצת הדבש וארגון מגדלי הדבורים בישראל, השריפות בגליל העליון וברמת הגולן כילו עשרות אלפי דונם של מרעה, חורש ומטעי פרי המהווים מקור צוף (מזון) לדבורה. בנוסף, ההערכה היא כי עשרות כוורות נשרפו כליל. הדבוראים השתתפו בכיבוי השריפות וטרם הצליחו להגיע לכל הכוורות ולאמוד את הנזק. הדבוראי תלם גלילי ממכוורת איילת השחר מסר כי "מאחר שאנו הדבוראים הראשונים שנמצאים בשטחים החקלאיים, הצטיידנו זה זמן רב במפוחים אישיים לכיבוי שריפות ואנו מסייעים בכיבוי השריפות והכוונת הכוחות".
בנוסף, השריפות שעדיין נמשכות בצפון הארץ מכלות שטחים גדולים של טבע. בעקבות ירי מלבנון לאזור קצרין, עלו באש כ־10,000 דונם של שטחים פתוחים ושמורות, חלקם במסלולי טיולים מוכרים. שריפות מתרחשות בשטחים פתוחים ומיוערים מדי שנה בישראל, אולם השנה הנסיבות מורכבות במיוחד, בשל הקושי של וחות הכיבוי להגיע לכל פינה במהירות.
יותר מכך, בשעות הערב של יום שני פעלו בשטח כ־30 צוותי כיבוי בלבד. לשם השוואה, בזמן השריפה בהרי ירושלים ב־2021, שבה פשטה האש על 11 אלף דונם, פעלו יותר מ־200 צוותי כיבוי, בהם גם חיילים. לפי קק״ל, מתחילת המלחמה יערות רבים בצפון ספגו מכה קשה יותר בהשוואה למלחמת לבנון ב־2006. מדובר על נזק משמעותי של כ־14 אלף דונם לעומת 7 אלף דונם.
"מגיעים לשטח עם ציוד מגן ומנסים לסיים את העבודה הכי מהר"
בתוך כך, תקופת הקיץ מחייבת את חברת מקורות, האחראית על הולכת קווי המים ממתקני ההתפלה לכניסה לערים, להיות בכוננות גבוהה בשל צריכת המים הגבוהה. בכל הנוגע לאזור הצפון במקורות מפעילים את כלל המערכת במצב חירום שמשמעותה שמירה על איגומים גבוהים ויכולת אספקת מים שלא תמיד אופיינית לעונה, על מנת להמשיך לספק מים לצרכני הקצה. מרבית מי השתייה בישראל היום (כ-70%) מגיעים ממתקני ההתפלה, אך גם התשתית של המוביל הארצי עדיין קיימת.
מבחינת הפגיעות בתשתיות יש לציין שבניגוד לרשתות החשמל או למערכות התחבורה, חלק מרשתות ההולכה של המים הינן מוטמנות ולכן פחות חשופות לפגיעות לעומת תשתיות אחרות. האירועים בצפון רשמו שיבושים נקודתיים בחלק מהאזורים, אך יתירות גבוהה במערכת הולכת המים איפשרה לטפל בבעיות באופן מהיר, או לכל הפחות למצוא פתרון חלופי. במקביל, מקורות סיעה לכוחות הביטחון השונים עם חיבורי חשמל ומים למקומות בהם נולד צורך אולם לא הייתה קיימת תשתית בפועל.
מאז תחילת המלחמה, צוותי השטח של חברת החשמל עובדים באופן רציף בסמוך לגבולות על מנת לתקן את הפגיעות, הכמעט יומיומיות, בתשתיות החשמל באזור. ועובדי החברה אף הותקפו בעבר על ידי חיזבאללה, ומספר עובדים שילמו על כך בחייהם.
אייל ביזי, מנהל מחלקת תפעול ואחזקה מרחב גליל גולן בחברת החשמל, זה שהאחראי על פעילות צוותי השטח ברוב המרחב הצפוני, מתאר את הסכנה שבעבודה על מנופים בסמוך לגבול, שהתגבר עם הנזק מהשריפות באזור "מאז השביעי באוקטובר היו באזור מאות בודדות של פגיעות באתרי החברה ובתשתיות. בימים האחרונים השריפות הובילו לנזק נוסף ופגיעה בעמודים – מה שמגביר את העבודה לתיקון תשתיות החשמל באזור, למרות הסיכון".
ביזי מתאר שמאז שהחלה המלחמה בצוותי השטח של החברה עובדים באופן רצוף – והוא בעצמו טוען כי: "את שלוש השבתות האחרונות העברתי ליד הגבול, כשיום עבודה בתקופה הזאת נע בין 14-18 שעות". לא מדובר באתגר פשוט. מבלי להיכנס לפרטי המיקומים בהם החברה פועלת – אין ספק שהסכנה הרבה במצב הבטחוני הנוכחי מחייבת את החברה להיערכות מחדש: "אנחנו מגיעים לשטח עם ציוד מגן, ובכמות העובדים המינימאלית האפשרית ומנסים לסיים את העבודה כמה שיותר מהר או לפחות למצוא פתרון זמני שיאפשר את המשך אספקת החשמל". אספקת החשמל כאמור, היא הרבה מעבר "למותרות". תשתיות התקשורת תלויות בחלקן בהמשך אספקת החשמל ובמידה מסוימת גם אספקת המים לגידולים חקלאיים באזור הצפון.
עדיאל איתן מוסטקי השתתף בהכנת הכתבה