אחרי התקציב, גלגלי ההפיכה חוזרים לנוע

לראש הממשלה בנימין נתניהו שחגג בשבוע שעבר את אישור תקציב המדינה ל־2023-4 ומיהר להכריז ש"ממשיכים ל־4 שנים טובות", מצפים חודשיים עמוסים במכשולים פוליטיים וכלכליים עד לסיום כנס הקיץ של הכנסת. כל הנושאים הנפיצים שהוקפאו עד לאישור התקציב חוזרים אל שולחן הכנסת ובראשם חוקי ההפיכה המשטרית, בחירת נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים, חוק הגיוס, חוק דרעי 2 וגם חוק המתנות. נתניהו מבין שאלה עלולים לטלטל את הקואליציה ולכן שואף לדחותם בחצי שנה, עד לכנס החורף שייפתח אחרי חגי תשרי. זאת בתקווה שהמחאה תדעך עד אז, בעת שתגיע לשבוע ה־42 מאז החלה.

הדחייה אינה פשוטה כי השעון מתקתק אצל השותפים הקואליציוניים, ח"כים בליכוד, ואפילו בג"ץ. אם יתפוצצו השיחות בבית הנשיא לא מן הנמנע שלוח הזמנים ישתנה. "כלכליסט" מיפה את הנושאים המרכזיים שיסעירו את הכנסת:

1. ההפיכה המשטרית

ביום רביעי בבוקר, לאחר אישור התקציב, הכריז נתניהו בזחיחות בתשובה לשאלת עיתונאים כי "הרפורמה המשפטית תחזור". הדברים הללו עוררו סערה פוליטית: יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ הגיב: "אם ההפיכה המשטרית תחזור לשולחן נרעיד את המדינה ונעצור אותה". יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד (יש עתיד) איים: "גמרנו להיות פרייארים של נתניהו". בעקבות דברי נתניהו והאיומים סביב משבר עם איראן, הדולר זינק ביום רביעי ל־3.73 שקלים.

נתניהו, החושש ממשבר כלכלי, מיהר בשעות הערב ביום רביעי לשחרר סרטון שבו עידן את דבריו: "אנו כמובן נמשיך במאמצים שלנו להגיע להסכמה רחבה ככל האפשר בנושא הרפורמה המשפטית. אני מאמין שעם רצון טוב ורצון אמיתי, אפשר להגיע לדברים מוסכמים שישרתו את כל אזרחי ישראל". באותו הסרטון הבטיח נתניהו להתרכז בשיפור המצב הכלכלי: "עכשיו אנחנו יכולים לפנות את כל המאמצים להוריד את יוקר המחיה". ולא בכדי: בקרב בוחרי ליכוד יש זעם על רה"מ שהעדיף את הרפורמה המשפטית וזנח את יוקר המחיה.

נתניהו חושש שקידום מהלכי ההפיכה המשטרית בלא הסכמה רחבה עלול לדרדר את המצב הכלכלי עקב הורדת דירוג האשראי של ישראל. הכרזתו על הרצון להסכמה לא נועדה רק לאוזניהם של גנץ, לפיד והחברות הבינלאומיות לדירוג אשראי, אלא גם לאוזניו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שמסרב 5 חודשים לאחר כינון הממשלה להזמין אותו לבית הלבן. בימים הקרובים ייצאו השר לעניינים אסטרטגים רון דרמר (שהוא גם נציגו של רה"מ בשיחות בבית הנשיא) וראש המל"ל צחי הנגבי לשיחות בארה"ב שנועדו בעיקר להכשיר את הזמנתו של נתניהו לביידן באמצעות הרגעה שמהלכי ההפיכה יקודמו בהסכמה. אלא שהשיחות במשכן הנשיא מתקדמות צעד קדימה ושניים אחורה, ללא אמון בין הצדדים.

המוקש הראשון מבחינת העיתוי הוא בחירת נציגי הכנסת על ידי מליאת הכנסת לוועדה לבחירת שופטים עד 15 ביוני. במרץ, בטרם הוקפאה הרפורמה, דחתה הקואליציה במליאה את המועד לבחירת נציגי הכנסת לוועדה עד לאמצע יוני, מתוך שאיפה לשנות את הרכב הוועדה.

באופוזיציה מתעקשים על הסכמה שלפיה ייבחרו ח"כ מהקואליציה וח"כ מהאופוזיציה, בניגוד לכוונותיה המקוריות של הראשונה לבחור שני נציגי קואליציה מקרב הח"כים. באופוזיציה מבהירים שאם ייבחרו שני נציגי קואליציה לוועדה "תם הטקס" מבחינת השיחות בבית הנשיא. ההערכה היא שנציג הקואליציה יהיה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), יו"ר ועדת החוקה שכיהן בוועדה בקדנציה הקודמת כנציג האופוזיציה. יש עתיד תציג את מועמדותה של ח"כ קארין אלהרר.

במחנה הממלכתי שוקלים להציג מועמד מטעמה. הח"כ מהמפלגה, שר המשפטים לשעבר גדעון סער, לא יהיה מועמד. בחלק מסיעות האופוזיציה קיים חשש שהליכוד יעשה דיל עם המחנה הממלכתי לבחירת נציג ימני מטעם האחרונה לוועדה.

בקואליציה דורשים שבתמורה לכך שלוועדה ייבחר גם ח"כ מהאופוזיציה, תסכים האחרונה לשינוי חוק היועמש"ים (היועצים המשפטיים). לפיו, הממשלה תוכל לייצג את עצמה בערכאות משפטיות בייצוג פרטי (בניגוד למצב כיום שבו באופן אוטומטי הממשלה מיוצגת על ידי היועצת המשפטית לממשלה אלא במקרים חריגים ובהתאם להסכמתה). ההצעה המתגבשת תחול רק על החלטות של הממשלה, ולא על החלטות פרטניות של השרים. אם לבסוף תושג הסכמה בין הצדדים על שתי הסוגיות, יכנס שר המשפטים יריב לוין את הוועדה לבחירת שופטים. קודם לכן ינסה לוין להגיע להסכמה עם נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות על בחירת שני שופטים חדשים לעליון, במקומה של חיות וענת ברון שפורשות באוקטובר.

מוקשים אחרים שנדונים בבית הנשיא מתייחסים לחקיקת חוק יסוד החקיקה – בעניין שינוי חוקי היסוד. האופוזיציה דורשת למנוע שינויים בחוקי יסוד על ידי הממשלה אלא ברוב מיוחד העולה על 61 ח"כים.

מוקש נוסף הוא עיתוי החקיקה כולה וסיום המו"מ בכנס החורף שייפתח בסוף אוקטובר 2023. באופוזיציה דורשים "עסקת חבילה" לחקיקת כל ההסכמות בחוק אחד בכנס החורף תוך התחייבות של הממשלה והקואליציה לא להגיש הצעות חוק דומות נוספות עד לסוף הקדנציה, ואילו בקואליציה דורשים לבצע זאת ב"שיטת הסלמי": לחוקק תחילה את הסעיפים המוסכמים, למשל "חוק היועמש"ים", עד לסוף יולי – מועד יציאת הכנסת לפגרת הקיץ. בינתיים נתניהו מחד, גנץ ולפיד מאידך, "יהלכו על חבל דק" – אף אחד מהם לא רוצה להצטייר כמי שהכשיל את המו"מ. אלא שהשתהות ארוכה בחקיקה תיצור לנתניהו לחץ מקרב מפלגות הימין בקואליציה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ח"כים בליכוד, וגם ביהדות התורה וש"ס התובעות לחוקק את חוק הגיוס. ביהדות התורה דורשים גם לחוקק את חוק פסקת ההתגברות וחוק יסוד לימוד התורה שימנעו מבג"ץ לבטל את חוק הגיוס.

2. יתגייסו לדחייה?

ב־31 ביולי יפוג בפעם המי יודע כמה תוקפו של חוק הגיוס: הממשלה צפויה לבקש ארכה נוספת מבג"ץ עד לכנס החורף. נתניהו כבר הסביר לפני כמה שבועות ליצחק גולדקנופף, משה גפני ואריה דרעי שחקיקת חוק הגיוס כעת לפי דרישת החרדים תצית את המחאה הציבורית מחדש. לפיד כבר דרש לכלול את חוק הגיוס בדיונים בבית הנשיא. באופוזיציה מאיימים לנטוש את הדיונים אם החוק יחוקק כעת.

יהדות התורה נאלצה ברגע האחרון לוותר על דרישתה בהסכם הקואליציוני לחוקקו לפני אישור התקציב. הפוליטיקאים החרדים יתקשו לבלוע שוב את "גלולת הדחייה" של החוק, אבל אין להם הרבה ברירות. לכל היותר יוכלו להסביר לאדמו"רים שבתמורה לדחייה כבר קיבלו הגדלה של מכסת הכספים הקואליציוניים – 250 מיליון שקל – שיועברו באמצעות שינויים בתקציב דרך ועדת הכספים בראשותו של גפני ואולי על הדרך יקבלו עוד כספים כדי להמתיק את הדחייה.

3. דרעי והמתנות יחכו

חקיקת חוקים השנויים במחלוקת, חוק דרעי 2 וחוק המתנות, צפויה להידחות אף היא לכנס החורף. מדובר בחוק שיאפשר את חזרתו לממשלה של יו"ר ש"ס אריה דרעי בניגוד לעמדת בג"ץ, וחוק שיאפשר גיוס כספים עבור מימון הוצאות משפטיות של נתניהו, רעייתו שרה ובנו יאיר. אשתקד, ביוזמתו של ינון מגל, גויסו 4 מיליון שקלים עבור נתניהו אבל הכסף לא הועבר. בינתיים, לפני חודש נתניהו החזיר כמיליון שקלים שקיבל מבן דודו נתן מילקובסקי. חקיקת החוק תאפשר את העברת הכספים לנתניהו. בקואליציה חוששים שחקיקתם בכנס הקיץ עלולה לעורר את המחאה הציבורית ולסתום את הגולל על השיחות בבית הנשיא.

4. החיבוק של נתניהו לאמסלם

בשבוע שעבר הודיע רה"מ על מינויו של דודי אמסלם כשר האחראי על האנרגיה האטומית. זאת, בנוסף לתפקידו כשר במשרד המשפטים ושר המקשר בין הממשלה לכנסת. הוועדה לאנרגיה אטומית אחראית על פעילותה הגרעינית של ישראל ועל המרכז הגרעיני. האחריות על הוועדה נמצאת תחת רה"מ. אמסלם אינו חבר בקבינט הביטחוני ולמרות זאת נתניהו העניק לו את האחריות על הוועדה.

בהופיעו בסיעת הליכוד ביום שלישי, שעה קלה לפני תחילת ההצבעות על התקציב, החמיא נתניהו ראשון לאמסלם ולאחר מכן ליו"ר הקואליציה אופיר כץ ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. מדוע? בליכוד מסבירים כי נתניהו מעניק חיבוק דוב לאמסלם, רוצה אותו "צמוד לחזה" כדי שלא יעשה בעיות, במיוחד לנוכח דחיית החקיקה של חוקי ההפיכה המשטרית. נתניהו רוצה שאמסלם יהיה בצד שלו, ולא יטה לצידו של שר המשפטים לוין אם זה יממש את איומו להתפטר מהממשלה אם ההפיכה המשטרית לא תחוקק כבר בכנס הקיץ. לא מן הנמנע שבקרוב ינסה נתניהו "למכור" את תיק שיתוף הפעולה האיזורי לח"כ דני דנון (ליכוד) שאף הוא תבע לחוקק את חוקי ההפיכה המשטרית, כדי שלא יחבור ללוין. לאחר הבחירות סירב נתניהו לדרישת דנון להתמנות ליו"ר הכנסת, ומאז הוא נחשב כ"אופוזיציה" בתוך הקואליציה.

5. כסף לריצוי מעוז

נתניהו ממשיך לחזק את הקואליציה: הממשלה תאשר היום את מינויו של ח"כ אבי מעוז (נעם) כסגן שר במשרד רה"מ, ובכך יחזור בעצם לתפקיד ממנו התפטר לפני שלושה חודשים. בהתאם להסכם הקואליציוני החדש, תוקם רשות לזהות יהודית (כפי שהובטח למעוז בהסכם הקואליציוני הראשון) והתקציב שיועמד לרשותה יהיה 285 מיליון שקל שיופנו לחיזוק זהות יהודית בין היתר באמצעות תמיכות, מחקרים, מלגות, מיזמים משותפים ופעולות בקרב ציבורים שונים ובכללם בני נוער, מבוגרים, בעלי צרכים מיוחדים ועוד. כמו כן, ינתן תקציב לפיתוח שקיפות על תוכניות חיצוניות שתהיה בנפרד ממשרד החינוך. יוקצה גם תקציב סיוע למוסדות חינוך בתחום הזהות היהודית, בתיאום עם שר החינוך יואב קיש.

6. הליכוד עוקף את סמוטריץ'

הממשלה תאשר היום העברת 42.5 מיליון שקל לגרעינים תורניים, לשנים 2023-4. הכסף יועבר ממשרדים בראשות שרי הליכוד: חינוך 10 מיליון שקל, ביטחון 5 מיליון שקל, משפטים, חוץ, שיתוף פעולה איזורי, הגנת הסביבה, ותיירות 4 מיליון שקל כל אחד, תרבות וספורט, מודיעין ותקשורת 2 מיליון שקל כל אחד, ואנרגיה חצי מיליון שקל. מדובר בניסיון מובהק של הליכוד לעקוף את סמוטריץ' תוך רצון לקרב את הציבור הדתי הסרוג בחזרה אל המפלגה.