הבדואים מתנגדים לרובע החדש של רמ"י במזרח דימונה - דורשים להיות חלק מהעיר

קשה להפריז בפוטנציאל של תוכנית רובע רותם החדש (607-0703421) במזרח העיר דימונה לעתידה של העיר. הרובע מיועד לקום על שטח של כ-8,800 דונם ויהיו בו כ-10,000 יח"ד. לצורך קנה המידה-בדימונה יש כעת רק כ-20,000 יח"ד בנויות. עוד מציעה תוכנית הרובע 400,000 מ"ר של שטחי תעסוקה ועוד 43,000 מ"ר מסחר. לתוכנית שאושרה להפקדה ב-7.7.24 הוגשו אמנם רק 9 התנגדויות, אך בחלקן ע"י עמותות וארגונים בקנה מידה ארצי-מה שמעיד על החשיבות הרבה של התוכנית.

תוכנית הרובע החדש, שהיא יוזמה של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) וחתום עליה האדריכל עמוס ברנדייס, מציעה תמהיל מגוון של דירות בבניינים בגובה שנע בין שלוש לתשע קומות. בין היתר התוכנית מציעה בנייה של 792 דירות בבנייה צמודת קרקע על מגרשים בגדלים שונים, התוכנית מביאה איתה תמריץ לבניית חניות תת-קרקעיות - תוספת של 20% זכויות בנייה. התוכנית לקחה בחשבון את סוגיית ההתאמה לאקלים המדברי.

נקודת המוצא של התנגדות החברה להגנת הטבע, שעליה חתום שי טחנאי, היא שהתוכנית קודמה על שטח שהוגדר ע"י תוכנית המתאר הארצית תמ"א 35, כ"מצוי במרקם כפרי ובאזור בעל רגישות נופית סביבתית גבוהה". לטענת החברה, "שטח התוכנית מאופיין בשפע פרטי צומח ובע"ח ועושר מינים נדיר. חלקו הצפוני של השטח, בו משתלבים הנחלים אשלון ודימונה, מתפקד כמסדרון אקולוגי פעיל בין שני הנחלים. השטח מאופיין בסלעי גיר ודולומיט מחשופים (יחידות סלע חשופות לעין) קשים היוצרים מצוקים ומשטחי סלע.

חלקו הדרומי של השטח שבו עובר נחל ממשית, מאופיין גם הוא בסלעי גיר ודולומיט, בעל ערכיות מירבית עם מגוון צומח ועושר מינים גדול; חלק זה מהווה בית גידול נדיר לנרקיסים. במרכז התוכנית מאגורות מתקופות היסטוריות (בורות מים) האוספות ומשמרות מי נגר, ועוד אתרי מורשת וארכיאולוגיה".

בחברה להגנת הטבע סבורים שהתוכנית אינה בשלה לאישור ואף לא להפקדה, וכי יש לבצע בה תיקונים רבים ונדרשים, ביניהם הכנת תסקיר השפעה על הסביבה, בחינת האפשרות לנצל את חומרי הגלם שבשטח התוכנית ובעיקר, בחינה אמיתית של הצורך התכנוני בהקמת השכונה.

ברקע התוכנית להקמת הרובע החדש עומד פינוי הכפר הבדואי הלא מוכר ראס ג'ראבה. בחודש יוני 2023 קבע בית משפט השלום בבאר שבע כי תושבי הכפר ייאלצו לפנות את בתיהם. בפסק הדין אישר השופט מנחם שח"ק את הממצאים העובדתיים המעידים כי משפחות הנתבעים מתגוררות במרחב דימונה במשך עשרות שנים, אך קבע שאין בכך כדי להקים לתושבים זכויות במקרקעין או לחייב את הרשויות לשקול את שילובם בתכנון השטח.

ההתנגדות של עמותת "במקום-תכנון וזכויות אדם", ו"עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל", יחד עם עוד 105 תושבים בדואים, נוגעת לסוגיית פינוי 500 תושבי הכפר והריסת בתיהם. מתוך ההתנגדות: "תושבי ראס ג'ראבה סובלים ממצוקה קשה בתנאי הדיור. בתיהם בנויים בדלות ומחומרים פשוטים כגון בלוקים חשופים וחומרי בנייה ממוחזרים, עם קירוי מלוחות פח. היעדר ההכרה ותוכניות המסדירות את הבנייה בו גורמות לכך שאין באפשרות התושבים להקים בתים חדשים עבור זוגות צעירים או אפילו לשפץ את אלה הקיימים, כדי לשפר תנאים סניטריים בסיסיים או כדי להתגונן מפני פגעי מזג אוויר או סיכונים ביטחוניים. התושבים רואים בדימונה - אשר כאמור הוקמה אף היא על הקרקעות ההיסטוריות של שבט אלהואשלה – את מרכז ה חיים האורבני שלהם והם רואים את עצמם כחלק מהמארג האנושי של העיר. חלק גדול מתושבי הכפר עובדים בדימונה. הם מטופלים בקופות החולים של העיר, מקבלים שירותי דיוור ובנקאות בעיר, עושים קניות בעיר ועוד". בקיצור, תושבי הכפר הבדואי, מבקשים שהכפר יהיה חלק אינטגרלי מהתוכנית.

הטענה של המתנגדים היא שלאורך השנים קלטה דימונה קהילות רבות ומגוונות, המאפיינות את הרבגוניות של העיר. כך קהילת בני ישראל מהודו, עולים מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר, וכן קהילת העבריים. דרישתם להשאר במקומם מקורה במחשבה ש"מתן המענה הראוי למאפיינים הייחודים של כל קהילה באמצעות כלים תכנוניים רק מעשיר את אותו פסיפס תרבותי ותורם לייחודיות של העיר".

מתוך ההתנגדות: "הפיכתה של דימונה לעיר בעלת פוטנציאל אכלוס עבור למעלה מ 133,000- תושבים, מוקד משני משמעותי במטרופולין באר שבע, יוצרת תשתית תכנונית איתנה לשילובם של תושבי ראס ג'ראבה במסגרת של שכונה ייחודית להם בתוך עיר גדולה המאכלסת כבר היום מגוון קהילות. העיר דימונה ממוקמת במרחב בו מתגורר אחוז משמעותי של האוכלוסייה הבדואית בנגב, לכן מן הראוי שהיא תציע גם פתרונות מגורים ייחודיים עבור תושבי ראס ג'ראבה המתגוררים כבר היום בשטח שיפוט העיר ובשטח התוכנית".