החוק להקמת הרשות למאבק בעוני אושר לקריאה ראשונה: "תהיה כפופה לשרים"

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה היום (ג') לקריאה ראשונה את הצעת החוק להקמת הרשות הלאומית למאבק בעוני. מדובר באיחוד של מספר הצעות חוק שיזמו כמה חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, ביניהם ינון אזולאי (ש"ס), נעמה לזימי (העבודה) ועאידה תומא סולימאן (חד"ש-תע"ל). אולם, סעיפים שהוכנסו בהצעה עוררו אף את התנגדותן של שתי האחרונות, שנאלצו להימנע בהצבעה עליה.

לפי החוק, לרשות יהיו סמכויות להוביל ולתאם מדיניות ממשלתית, בין משרדית ובין מגזרית למיגור בעיית העוני בישראל. היא תגבש תוכניות שנתיות ורב-שנתיות למאבק בעוני, תייעץ לממשלה בתחומי המאבק בעוני ותתאם בין משרדי הממשלה השונים ובינם לבין הרשויות המקומיות בכל הנוגע למאבק בעוני. כמו כן היא תכלול מרכז לאומי למידע ולמחקר בתחום העוני והמאבק בעוני.

הוועדה קבעה כי מועצת הרשות, שתמנה 27 חברים, תכלול בין היתר 8 נציגי ציבור, בהם נציג אחד לפחות מקרב אנשים החיים בעוני ו-3 נציגים של עמותות הפועלות בתחום ועובד סוציאלי, נציג חרדי ונציג ערבי. המספר הנמוך של נציגי ציבור מעורר חשש כבד לפוליטיזציה של הרשות.

יו"ר המועצה לביטחון תזונתי, פרופ' רוני סטריאר, אמר בדיון: "לאור הכישלונות של המועצה לביטחון לאומי והמועצה הלאומית לכלכלה להתריע על המצב הביטחוני והכלכלי, חשוב לשמר את האוטונומיה של הרשות למלחמה בעוני. היא צריכה להיות קול עצמאי שתוכל למתוח ביקורת על מדיניות הממשלה". לדבריו, ההרכב שיש בו רוב לפקידים יגרום לכך ש"האוטונומיה של הרשות לא מבוטחת. כולם יהיו כפופים לשרים".

הביקורת העיקרית שהושמעה נגד החוק עוסקת בכוונה לבטל את המועצה הלאומית לביטחון תזונתי ולהקים במקומה ועדה לביטחון תזונתי ברשות. צעד זה עלול לפגוע בעצמאות המועצה ולמזער את נושא הביטחון התזונתי רק להקשר של מאבק בעוני תוך התעלמות מהיבטים נוספים כגון ביטחון, בריאות וסביבה. "זה מזעזע. יצא שנאלצנו להימנע על החוק שלנו", אמרה ח"כ לזימי. "למה תמיד ממנים אנשים מטעם? ממה מפחדים? אני רוצה אנשי מקצוע עצמאים, לא לפי מידת הקרבה לגורם פוליטי. רוני סטריאר אחד האנשים הכי מומחים בעוני. הוא נכס ולא מנצלים את הידע שלו". סטריאר עצמו אמר ש"זו פגיעה אנושה באוטונומיה של המועצה לביטחון תזונתי כשומר סף. אני קורא לממשלה לשקול את עמדתה מחדש".

סעיפים נוספים ששולבו בחוק הופכים את הרשות לגוף מתקצב של עמותות שמחלקות מזון. "למה הרשות צריכה לעסוק בחלוקת מזון? היא אמורה להיות רשות למאבק בעוני, שתעסוק במחקר, ניירות עמדה וחקיקה, ולא גמ"ח", אמרה לזימי. "חלוקת מזון זה לא תפקיד הרשות אלא משרד הרווחה". עו"ד בקי כהן-קשת מהפורום למאבק בעוני אמרה ש"התכלית של הקמת הרשות היא לעבוד כגוף מתכלל וכקובע מדיניות, ולא רשות שתעסוק במיקרו. מדובר בתעודת כשרות להפרטה של נושא העוני, והסעיפים האלו יכולים להפוך את הרשות המתוכננת לחלשה. זה אבסורד וחוסר הבנה".

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, אמר ש"הרשות כפי שהיא מוקמת מיועדת לשימור העוני ולא למיגור שלו. זו הרשות למאבק ברוני (סטריאר - ש"א)". לדבריו, " ביטול המועצה יפגע במוכנות ישראל למצבי חירום, יחמיר את מצבם של הרעבים, ויקל על פוליטיזציה והכנסת שיקולים זרים לתחום התזונה. אין לזה קשר לקידום המבורך של רשות לאומית למאבק בעוני".

יו"ר הוועדה, ח"כ ישראל אייכלר, אמר: "מדובר בצעד חשוב למימוש אחריות המדינה על אזרחיה. אם רוצים שהרשות אכן תתרום למאבק בעוני, חשוב שיינתנו לה הכלים והסמכויות לכך, ולא להשאיר אותה בגדר גוף שעוסק רק בתיאוריה ובירוקרטיה". מנכ"ל משרד הרווחה ינון אהרוני אמר שהרשות תהיה "גוף שרואה את התמונה הכוללת, בוחן את הפעולות הממשלתיות ומתווה מדיניות".

מלשכת שר הרווחה יעקב מרגי (ש"ס) נמסר: "הרשות למאבק בעוני לא תחלק תקציבים. הסעיפים האלה ירדו מהצעת החוק". בנושא המועצה לביטחון תזונתי טוענים בשלכת השר כי "עצמאות המועצה תישמר במסגרת הרשות למאבק בעוני".