תשלומי הורים: הגיע הזמן להשוואה כלפי מעלה

בצל הוויכוח על שינוי עילת הסבירות והאירועים המטלטלים הנלווים חומקות מהרדאר כותרות אחרות, אף שהסיפור שהן מספרות משפיע לרעה על אזרחים מן השורה והשלכותיו החברתיות והלאומיות לא בהכרח דרמטיות פחות משינויים במערכת המשפט, מבלי להפחית במשמעות האחרונים.

למשל החלטת ועדת החינוך של הכנסת באמצע יולי לאשר למשרד החינוך העלאה בתשלומי הורים לשנת הלימודים הבאה, בניגוד להתחייבות המשרד לפני שנים אחדות להפחית את התשלומים ולהסדירם. להחלטה הזו השפעה כספית ישירה על מאות אלפי הורים, בהם כאלו שמתקשים לעמוד בנטל שיכול להסתכם באלפי שקלים בשנה. חלק מההורים מביטים בעיניים כלות כיצד הורים אחרים מבוססים מהם מצליחים במסגרת מערכת החינוך הממלכתית לאפשר לילדיהם לימודים איכותיים יותר בשיטות הוראה מתקדמות. בעיקר שבה ומעידה ההחלטה על היעדר הכיסוי למחויבות המדינה לספק שוויון הזדמנויות אמיתי לכלל תלמידי ישראל. פעם לפחות זו היתה היומרה המוצהרת.

מי שרוצה אגב יכול גם למצוא קשר ישיר לעילת הסבירות. פסק דין של בג"ץ מ-2019 נתן הכשר גורף לתשלומי הורים, לרבות תשלום נוסף עבור תל"ן (תכנית לימודים נוספת) ומקצועות בחירה מוגברים ומה שמכונה "רכישת שירותים מרצון" – שם קוד, בין היתר, למימון עוד תכני העשרה ואמצעי למידה טכנולוגיים. השופט יצחק עמית כתב בפסק הדין כי "תשלומי ההורים אכן טומנים בחובם סיכון לאי שוויון ולפגיעה בתלמידים מרקע חברתי־כלכלי נמוך. עם זאת, אין מקום להתערב באיזון שהתווה משרד החינוך בין הזכות לשוויון לבין זכותם של ההורים להשפיע על החינוך הניתן לילדיהם".

תהא הדעה האישית לגבי עילת הסבירות אשר תהא, עובדה היא שהשופטים עמית, דוד מינץ ואלכס שטיין מיאנו לעשות בה שימוש בנושא שלדעת רבים לא רק "טומן בחובו סיכון" אלא מגלם ממש אי שוויון מובהק, לא סביר בעליל.

תשלום החובה היחיד שמוטל חוקית על ההורים הוא ביטוח, שעלותו לתלמיד בשנת הלימודים האחרונה עמדה על 69 שקל. בפועל נדרשים ההורים גם לממן הוצאות נוספות – תרבות, טיולים, מסיבות סיום ועוד. עלות התשלומים האלה ב-2022 הגיעה ל-1.77 מיליארד שקל. התוספת שאישרה ועדת החינוך לשנה הבאה עומדת על 20 שקל לתלמיד. לכאורה די מינורית, אם כי המשרד לא התחייב שלא להמשיך ולייקר את התשלום בשנים הבאות. אבל זה רק החלק הקטן של הבעיה המהותית.

תשלומי תל"ן למיניהם ועוד הוצאות מגוונות בבתי ספר מבוססים כמעט שילשו את הסכום הבסיסי של תשלומי ההורים בשנה החולפת: סך תשלומי ההורים המדווחים ב-2022 הסתכם ב-4.9 מיליארד שקל. הסכום הגבוה הזה ממחיש היטב את מלוא העיוות. נניח רגע, לא שצריך להניח, לתופעות מחפירות שעדיין קורות לעתים, בניגוד מוחלט לתקנות המשרד, של הורדת ילדים מאוטובוס רגע לפני יציאה לטיול כי הוריהם לא שילמו או מניעת השתתפותם בפעילויות אחרות בית-ספריות - תשלומי ההורים יוצרים שני מעמדות מובחנים בתוך מערכת חינוך ממלכתית אחת: אלו שמקבלים "חינוך חינם" בסיסי ומוגבל, ואלו שבזכות היכולות של הוריהם ובברכת המערכת זוכים לחינוך מועשר, מוגבר במגמות לימוד ייחודיות ואיכותיות, צוותי הוראה מיומנים ועזרי הוראה חדשניים.

האוטונומיה ההורית לחינוך שגם בג"ץ כה נזהר מלפגוע בה היא אכן זכות חשובה. הבעיה היא שבפועל נפגעת האוטונומיה של חלק ארי מההורים, או כפי שניסח זאת בזמנו באופן קולע עו"ד הרן רייכמן מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה, מיד לאחר דחיית העתירות נגד תשלומי ההורים, "יש פה אוטונומיה רק למי שיש לו כסף". תשלומי ההורים יוצרים עיוות על עיוות – גם הפכו לדרך מעשית למיון תלמידים ולבניית ומיסוד בתי ספר לעשירים, וגם דוחפים בתי ספר אחרים להכריז על עצמם ברשות ובסמכות כ"ייחודיים" כדי לגבות תשלומי תל"ן, שלא כל ההורים יכולים להרשות לעצמם.

יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב (ש"ס) לא אהב את הנתונים שהוצגו בפני הוועדה והציע לבחון מעבר לתשלומי הורים דיפרנציאליים, לפי מבחן הכנסה. הכוונה טובה, אבל בפועל מהלך כזה רק יקבע ויחמיר את המצב הקיים – מי שיש לו יותר ימשיך לשלם יותר ולקבל יותר.

כדי להבין איפה טמון הפתרון צריך קודם כל לזכור ולהזכיר שאי-שוויון אינהרנטי במערכת החינוך מוביל בהמשך בהכרח לאי-שוויון בצבא, באקדמיה ולבסוף בשוק העבודה. הפערים האלה מקוממים עוד יותר לנוכח הגידול החד בתקציב החינוך, שיעמוד ב-2024 על 85 מיליארד שקל – הנתון הגבוה ביותר אי פעם. חלק ניכר מהגידול ישמש את החינוך החרדי. כבר נכתב בעבר על ידי הח"מ – העין לא צרה במגזר זה, שיש לו צרכים חינוכיים לגיטימיים. אבל אי אפשר מצד אחד לממן בנדיבות קבוצה חברתית אחת שפוסחת ככלל על לימודי ליבה, להסתמך מצד שני על שכבה דקה של הורים מבוססים ובתווך להותיר המוני תלמידים עם לימודים סוג ב'. זה לא חכם, לא מוסרי, והנתונים המספריים היבשים מעידים שגם לא מחויב המציאות.

תשלומי ההורים – מחולל יסוד של אי-שוויון חינוכי וחברתי – צריכים לעבור מן העולם. שופטי בג"ץ נחרדו בפסק דינם מהאפשרות של "השוואה כלפי מטה", דהיינו שלילת יתרונות חינוכיים מתלמידים בעלי אמצעים מפני שתלמידים אחרים אינם יכולים לממנם. מה שנכון נכון. הגיע הזמן שמשרד החינוך יממן "השוואה כלפי מעלה" – השקעה נטו לעתיד ישראל.

תומר סמרקנדי מנכ"ל "דרך כפר יוזמות חינוך", הפועלת לשינוי פני החברה באמצעות חינוך מעצים ומשייך. העמותה מלווה ומנחה עשרות קהילות, תוכניות פיתוח מנהיגות ומכינות קד"צ בפריפריה החברתית והגיאוגרפית