ועדת הכלכלה אישרה את רפורמת היבוא: "כוללת 90% ממוצרי הצריכה"

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה בדיון לילי לקדם את הרפורמה בתקינה ("מה שטוב לאירופה טוב לישראל") ולהביא אותה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. הרפורמה אמורה לפשט תהליכי יבוא תוך הקלות נרחבות בתקינה, לעודד כניסת יבואנים מקבילים לשוק שיתחרו ביבואנים הבלעדיים ולהוריד את יוקר המחיה.

לפי משרד הכלכלה, יישום הרפורמה יביא לחיסכון שנתי של כ-6,000 שקל במשק בית ממוצע, כ-500 שקל בחודש, יעד שגם אם יושג, לא ישנה את מצוקת יוקר המחיה בישראל.

לפי שר הכלכלה ניר ברקת מדובר בבשורה, שכן "הרפורמה תפתח את השוק הישראלי לתחרות אמיתית אחרי עשרות שנים של ריכוזיות ושליטת המונופולים, הקרטלים והיבואנים הבלעדיים שנהנו מהגנה בדמות תקינה ישראלית ייחודית שמנעה יבוא של מגוון רב של מוצרים אותם צורכים מאות מיליונים אירופה וברחבי העולם".

רפורמה ברוח דומה הושקה לפני כשנתיים בידי שרת הכלכלה לשעבר אורנה ברביבאי, שביקשה גם כן להרחיב את היבוא באמצעות הכרה בתקינה של מעבדות בחו"ל באופן שיסיר את חסמי מכון התקנים ויאפשר כניסת שחקנים חדשים בשוק.

לפי משרד הכלכלה, הרפורמה הנוכחית עמוקה, נרחבת ומוגדרת יותר מהקודמת, ותאפשר יבוא של אלפי מוצרים מכל העולם בהתאם לכללי התקינה הנהוגים באירופה, מה שיוביל לירידת מחירים לצרכן. עוד אמרו שם כי כבר בשלב הראשון המיידי היא כוללת כ-90% ממוצרי הצריכה ובהם חומרי ניקוי, מזון, טואלטיקה, מוצרי חשמל, אופניים חשמליים, צעצועים, כלי בית ועוד.

במסגרת יישום הרפורמה משרד הכלכלה מתכוון להתקשר עם גוף יעוץ בינלאומי שילווה את הטמעת עקרונות המהלך בפעילויות השוטפות של גופים רגולטוריים במשק ובמשרדי הממשלה שמעורבים ביישום הרפורמה, הפיקוח על המוצרים בשווקים והאכיפה.

במקביל, הבוקר אישרה הבוקר ועדת הבריאות את פרק המזון ברפורמת היבוא. זאת, בנוסף להשלמת החקיקה בפרק התמרוקים. במסגרת הרפורמה ייפתחו מסלולי ייבוא מזון העומד ברגולציה האירופית, על בסיס הצהרה של שיווק כדין באירופה. בבסיס השינוי, העברת האחריות לתקינות ובטיחות המוצרים ליבואן לצד אכיפה בשוק במקומי.

במסגרת הרפורמה, תבוטל חובת הקשר הישיר של היבואן עם היצרן, ומנגד תוטל חובת ביצוע תהליכי ניהול סיכונים ובקרת איכות על ידי היבואן והמשווק.

לדברי מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: "הרפורמה במזון כמו הרפורמה בתמרוקים, הן חלק מהאסטרטגיה של המשרד לטייב את הרגולציה, לייצר הלימה בין הרגולציה הישראלית לאירופית, ולהוריד את הנטל הבירוקרטי לצד המשך שמירה על בטיחות ובריאות הציבור, בהתאם למחויבות הציבורית שלנו"