הקברניט
האם ה-F16 הוא ברכה לאוקראינה וקללה לרוסיה - או להיפך?
לאחר מאמצים אדירים מצד הנשיא זלינסקי ועמו, אישרה ארה"ב העברת F16 לחיל האוויר האוקראיני; איך ישפיע המטוס המיוחל על המלחמה, למה אושרה מסירתו רק עכשיו, והאם יתכן שדווקא פוטין ירוויח מהעניין?
שלום, כאן הקברניט; השבוע פרצה הילולה גדולה באוקראינה - לא חג דתי, חקלאי או מסורתי, חג חדש שכונה בטוויטר "יום ה-F16". מתחילת הפלישה הרוסית ביקשה המדינה לקבל מטוסי קרב מערביים, בראשם ה-F16, וסורבה פעם אחר פעם בידי ארצות הברית. לפעמים בהתעלמות ולפעמים באופן ישיר, לפעמים בהצהרה ולפעמים בהדלפה, לפעמים בפיד ולפעמים במהדורת הערב. F16, אמרו האמריקאים, לא תקבלו.
לטורי "הקברניט" הקודמים:
האוקראינים באמת התאמצו פה; קמפיינים ברשת רצו במשך יותר משנה, כולל גיוס כספים להרחבת ההפגנות ורכישת שלטים, ופעילים נסעו אחרי נשיא ארה"ב ביידן ברחבי העולם עם שלטים כמו שאתם רואים פה למטה.
הבקשה היתה מאוד הגיונית: אחרי שקיבלו טילים וטנקים, מטוסי קרב היו הדרישה הכי דחופה. חיל האוויר האוקראיני נשען על מטוסים שיוצרו במקור ברוסיה והועברו בימים בהם שתי המדינות היו חלק מאותו גוש קומוניסטי. המטוסים האלה שרדו את מכות האש הראשונות של הפלישה רק בזכות נטישת הבסיסים והעברתם אל מנחתים נטושים וכבישים נידחים שהרוסים לא מצליחים למצוא.
פעם אחר פעם הצליחו טייסי אוקראינה האמיצים לחולל קסמים עם המיגים והסוחוי שלהם, אבל כל גיחה מקרבת אותם אל הקץ; השלדות נשחקות ונשברות, החלפים הולכים ונגמרים, והמלחמה נמשכת. ועתה, צפויים הלוחמים של זלינסקי לקבל F16 - כך נמסר רשמית מארה"ב ובריטניה במהלך כנס ועידת G7 בשבוע שעבר.
כישראלים, ברור לנו שה-F16 הוא מוצר נהדר: בעזרתו הצליח צה"ל לחסל את הכור העיראקי ב-1981, לחסל עשרות מטוסי אויב במלחמת לבנון ולהפגיש אינטימית הרבה מאוד מחבלים עם הרבה מאוד פצצות. אנחנו גם יודעים כמה קשוח המטוס הזה; ב-2018 אחד חטף פגיעה ישירה של טיל מגודל והצוות שרד ונטש בשלום.
אבל מלחמת אוקראינה היא מלחמה מוזרה, בה חלוץ של נבחרת אחרת עלול לתקוע גול עצמי: בכלל לא בטוח שה-F16 המיוחל מתאים לאוקראינים, ושיש פה סיבה למסיבה. יתכן שדווקא הרוסים הם שצריכים לשמוח.
אבל למה להיות שלילי? אתחיל במה שה-F16 מביא איתו. כיום נשען מערך הקרב האוקראיני על ארבעה סוגים של כלים: הראשון הוא המיג 29 המוצלח, שמשמש בתפקידי קרב ותפקידו להפיל כטב"מים וטילי שיוט, ולחסל סוללות נ"מ ומכ"מים ארטילריים באמצעות טילים שמתבייתים על שידורי האנטנות שלהם.
השני הוא הסוחוי 27, חזק, מהיר ובעל טווח ארוך משל המיג, המשמש ליירוט ומבצעים מיוחדים. למשל, ביכולתו לשאת מל"ט הטעיה שימשוך אש, כדי לגלות ולחשוף סוללות אויב למתקפות. לאוקראינה נותרו ממש בודדים כאלה.
השלישי הוא הסוחוי 25, מטוס תקיפה איטי אם כי זריז, אותו שולחים האוקראנים בתור ארטילריה מעופפת עם רקטות כבדות, ולמשימות סיוע קרוב לכוחות לוחמים. גם כאלה לא נשארו הרבה, והם התגלו כפגיעים מאוד לטילי כתף.
והרביעי הוא הסוחוי 24, מטוס תקיפה והפצצה ארוך טווח ומהיר, שנשלח אל מטרות תשתית הרחק מהחזית, לשיבוש הלוגיסטיקה הרוסית בשטח הכבוש. סיפרתי לכם עליו פעם, גם לאיראנים יש כאלה. לאחרונה קיבלו הסוחוי 24 טילי שיוט בריטיים-צרפתיים בשם Storm Shadow, מדויקים וקטלניים לטווח של 250 ק"מ.
עקרונית, ה-F16 מסוגל להחליף את כולם בצורה מעולה וכמעט בלי פשרות; בתפקידי קרב אוויר הוא מהטובים ביותר ויצוד את המל"טים כמו כל מיג; במבצעי הטעיה ודיכוי נ"מ הוא ישתלב בקלות, ואף יוסיף יכולות חדשות.
הטייס האוטומטי שלו משובח וביכולתו לטוס מאוד נמוך ולהשתתף במבצעי חדירה כמו שעושים מטוסי הסוחוי 24; ובגובה נמוך הוא פחות זריז מהסוחוי 25, אך יש לו כוונת טובה בהרבה וביכולתו לשאת חימוש מצרר מעולה.
בכלל, אחת הסיבות לבחירה ב-F16 היא סוגיית החימוש. אין כמעט אף נשק אווירי מערבי שהמטוס לא יכול להפעיל. ולא רק: מחסני התחמושת בכל מדינות המערב מלאים בפצצות חכמות מדורות קודמים שקרובות מאוד למועד התפוגה.
אורך החיים של חימוש כזה עומד על בין 20 ל-25 שנה, וזה לא קרטון חלב שאפשר להריח, לקחת שלוק ולהגיד "הממ, זה עוד בסדר". פצצה שמגיעה לקצה דרכה חייבים לשלוח לפירוק.
באירופה לא היתה מלחמה גדולה כבר 24 שנה, כך שלא מעט מהנשק במחסנים כבר נמצא על הקצה - ולתת את הפצצות האלה לאוקראינים יהיה יותר זול עבור המדינות מאשר להעביר אותן לפירוק מסודר. ה-F16 יכול לשאת כל פצצה כזאת, עם אפס התאמות.
עוד יתרון של ה-F16 הוא תמיכה במערכות תצפית מודרניות שמגיעות בפודים חיצוניים. אוקראינה תוכל לקנות אחד או שניים, ופשוט להעביר אותם בין המטוסים כשצריך. זו תהיה קפיצת מדרגה ביכולות חיל האוויר האוקראיני, וחתיכת מיגרנה עבור פוטין.
וגולת הכותרת של ה-F16: יש המון ממנו, ובכל מקום. מדובר במטוס הקרב המערבי הכי נפוץ בעולם כיום, והאמריקאים היו שמחים לראות מדינות נפטרות ממנו ומזמינות במקומו F35. לא יהיה קשה למצוא מי שיכול למכור או למסור מטוסים כאלה לאוקראינים - כרגע המועמדות המובילות הן הולנד ודנמרק, ובהדרכת הטייסים ישתתפו גם נורבגיה ופולין.
אז קל לראות למה אוקראינה בחרה דווקא ב-F16; זה באמת מטוס רב משימתי נהדר, הטייסים שלו מאוהבים בו ובצדק, וביכולתו לספק ערך רב.
מדוע רק עכשיו אושרה העברת ה-F16 לאוקראיניה? במשך חודשים ארוכים לא היו בטוחים האמריקאים שהפסד וכיבוש המדינה בידי פוטין אינם בלתי-נמנעים. ובמקרה כזה, היו נופלים המטוס ומערכותיו בידי רוסיה, מהונדסים לאחור ומסבכים את המלחמות הבאות.
עם הזמן התהפכה התמונה ונראה שהפסד רוסי הוא בלתי נמנע, והמטוס יוכל להאיץ אותו ולהחזיר את אירופה לנורמליות. גורם מעכב נוסף היה החשש שאוקראינה תשתמש במטוס החדש כדי להוציא מבצעים נרחבים בשטח רוסיה, מה שיסלים ויאריך את המלחמה.
אך הניסיון בשטח הוכיח שהאוקראינים משתמשים בכוחם בצורה מאוד מדודה ומאוזנת, ואפשר לסמוך עליהם עם ציוד ומגבלות הפעלה שסוכמו מראש. עכשיו כשהתקבלה ההחלטה, החל תהליך הדרכה של צוותים אוקראינים בארה"ב. נשלחו כבר שני טייסים, ובקרוב יגיעו עוד עשרה - לקורס מאוד מקיף ומאוד קשה.
הרבה יותר קשה ללמוד מטוס קרב חדש מאשר טנק חדש; טייס מיג 29 יכול לעבור הסמכת בזק על F16 גם תוך חודש-חודשיים, אבל יש הבדל גדול בין הטסה של F16 ולחימה באמצעות F16, ואנחנו מדברים על זירה בה טילים עפים כל הזמן. כל מטוס שנפגע הוא טייס שאבד, וטייסים אי אפשר להכשיר במהירות.
ואלה לא רק הטייסים: הרבה יותר אנשים צריכים ללמוד איך לטפל במטוס חדש מאשר בטנק חדש. מדובר במערכות אחרות לגמרי משל המיגים והסוחוי שהאוקראינים מכירים, והן עוצבו לדיוק ולא לעמידות.
יש מרווח טעות מאוד בעייתי, והסמכות שמכונאים, טכנאים, מהנדסים, מנוענים, חשמלאים, מתכנתים וחמשים יצטרכו לעשות ממש מאפס. והרגישות עצומה; טנק עם תקלה לא נופל מהשמיים.
אין לי ספק שזה יהיה בסדר, כן? לאוקראינים יש מוטיבציה עצומה, וכבר הצליחו להטמיע מערכות נשק מאוד מסובכות בזמן שיא. אבל אבל גם הכל יסתדר, ל-F16 יש חיסרון אחד מפלצתי - חיסרון שעלול לעשות צרות גדולת לאוקראינה: כונס אוויר ענקי בגחון.
באוויר הוא נפלא, מתאים בול למנוע ומבנה הגוף, עושה אותו צר וזריז. גם על הקרקע הוא נהדר, כי הגוף קרוב יותר לרצפה, ונוח לתיקונים וטיפולים. הבעיה היא במעבר בין הקרקע והאוויר: כונס כזה גדול וכזה נמוך - רק מטר מהרצפה - יבלע גופים זרים על המסלול כמו שואב אבק.
מה הסיכוי שזה יקרה? בחיל אוויר רגיל ובמלחמה רגילה, זעום. אבל חיל האוויר האוקראיני מוסתר כולו בחורשות, ממריא מכבישים שבורים נסתרים, מסלולים נידחים והציוד שלו מחובר לעצים.
המטוסים הנוכחיים שלו מסתדרים נהדר עם התנאים האלה. למשל, המיג 29 תוכנן מראשיתו לעבודה ממנחתים מאולתרים. וזה לא רק גלגל עם מגן בוץ; כשהמטוס מופעל משדה משובש, כונסי האוויר נאטמים חלקית לפני ההמראה והאוויר נשאב מפתחים על גב המטוס. כך מצטמצם הסיכוי שגופים זרים יישאבו למנוע ויגרמו לכשל בהמראה.
גופים כאלה יכולים להיות אצטרובל, אבנים קטנות, ענף שעף ברוח, פחית - מה שתרצו; מנועי סילון הם מכונות רגישות, שמסובבות טורבינות עם להבי טיטניום ב-12,000 סל"ד. להב שנפגע ונשבר יתחיל לעוף בחלל הטורבינה והמנוע יגרוס את עצמו.
אבל ה-F16 הוא לא מיג. ונועד לעבוד מבסיסים נקיים ומסודרים עם מדשאות מטופחות בין מסלולים עם אספלט כל כך נקי שלא רק שאפשר לטגן עליו חביתה, גם כדאי. עכשיו, כמה סטרילי לדעתכם כביש המיגים של זלינסקי? וכמה מסוכן להמריא ממנו, כשאתה במטוס שחדש לך?
מספיק שאבן אחת תיבלע ומטוס מלא דלק עלול להתרסק. ומאוחר יותר באותו יום יסתכל קצין פיענוח רוסי על תמונת הלוויין וישאל "וסילי, הכתם הבוער על המנחת הנטוש ההוא, לא נראה לך קצת כמו מטוס"? וכל המחנה יהיה בסכנה.
כך שגם אם האוקראינים יתאמנו על F16, יטיסו F16, ישלטו במטוס ויעשו איתו כל מה שעשה ג'ייסון גדריק ב"נשר הברזל" - עדיין תיפגע יכולת קריטית שלהם: לטוס בבטחה מבסיסים נסתרים. זה אומר שיהיה על הכוחות לדלג בין מנחתים, מה שיגדיל שחיקה ויצמצם את היכולת של חיל האוויר להשתלב במבצעי הצבא.
ויש עוד: הציוד הנדרש לתחזוקת F16 לא נועד להיות קשור לעץ אשוחית עם כיסוי ברזנט בשלג. וגם אם יוקשח - הוא לא נמצא בבסיסים המוסתרים. ואם עכשיו יבוצע שינוע גדול של משאיות לאזור הבסיס, לווייני רוסיה יוכלו לראות. בכך, תהיה סכנה לחיל האוויר כולו.
יכול להיות שאוקראינה מתכננת לעשות שינוי גדול: יתכן שהחליטה שהיא מספיק טובה בליירט את טילי השיוט של פוטין, עד שכבר אפשר להחזיר את כל המטוסים שלה לבסיסים שלהם - ואז יש הרבה היגיון בלהביא F16. אחרת, זה הימור ענקי, אחד שלא חכם לקחת לפני הרחבה משמעותית של מערך הנ"מ.
אבל אתם יודעים מה? יכול להיות שעד שהמטוסים יגיעו לאוקראינה זה כבר יקרה. כנראה שרק לקראת סוף השנה יקבל זלינסקי את ראשוני ה-F16, ויקח זמן עד שיהיו מבצעיים.
ישנו צרור של גורמים מעכבים, שאפילו לא קשורים להכשרות הצוותים. למשל, ארה"ב אמנם אישרה העברת מטוסים לאוקראינה, אך לא הולכת לשלוח כאלה מהמלאי האישי שלה; בכלל לא ברור מי יספק את המטוסים האלה.
גם לא ברור אילו מטוסים הם יהיו; ה-F16 נכנס לשירות עוד לפני המיג 29, והשנה יחגוג 45. יש לו הרבה מאוד דגמים וגרסאות, ביניהן הבדלים גדולים במכ"מ, במערכות ההגנה, בתוכנה ובציוד הנדרש. אם אוקראינה לא תקבל מטוסים מאותו הסוג, מאוד תסתבך עם התחזוקה שלהם.
ולקינוח, לכל הסיפור מחכה מוקש פוליטי: ב-2024 ייערכו בארה"ב בחירות ולמרות כל מעלליו בעבר הלא-רחוק, יתכן שהנשיא שוב יהיה דונלד טראמפ - חבר יקר של פוטין, שיכול לבטל את האישור ולעכב את כל הפרויקט.
אבל לעצור אותו כבר אי אפשר; ואף על פי שיתמהמה, ה-F16 בוא יבוא: האירופים והאמריקאים רוצים את אוקראינה חזקה ומצוידת, בתור מדינת חיץ - חומה אנושית בפני המגלומניה הרוסית.
בשורה התחתונה, כל עוד יזכרו האוקראינים שה-F16 הוא לא מיג שאוהב לישון בבוץ ויפעילו אותו רק במסגרת המגבלות שלו גם כשהן לא מתיישרות עם הצרכים שלהם - יוכל המטוס לספק ערך עצום ולסייע רבות בהכרעת המלחמה. טיסה נעימה!
34 תגובות לכתיבת תגובה