בוויז חלמו על הנפקת ענק, אבל בעלי המניות רוצים מזומן

קשה להתאכזב מסכום דמיוני של 23 מיליארד דולר שאותו מוכנה גוגל לשלם עבור וויז (WIZ) הישראלית בת הארבע בלבד, אבל היו אתמול מי שבכל זאת שידרו חמיצות מפתיעה. טוב מאוד, אבל לא מצוין. מעבר לכך שאילו חברת הסייבר המצליחה היתה רשומה בישראל העסקה היתה מניבה לקופת המדינה הכנסות גבוהות יותר, השיח היה על ההנפקה שכבר לא תהיה וענקית ישראלית שכבר לא תצמח פה.

אלא שבמצבה הנוכחי, ישראל לא היתה יכולה לחלום על אירוע משמח ומכונן יותר עבור כלכלת ההייטק שלה מאשר האקזיט של וויז. גם אם הקניין הרוחני של וויז רשום בארה"ב וגם אם היא כבר לא תנפיק ותהיה חברת ענק וגם אם היא ממוצבת מחוץ לגבולות ישראל כחברה אמריקאית לכל דבר ועניין, וויז היא סיפור הצלחה ישראלי פנומנלי.

המחיר אותו מוכנה לשלם גוגל עבור וויז קובע רף חדש של מכפילי הכנסות, ומספיק להסתכל על רמות המכפילים שבהם נסחרות הענקיות הישראליות של ענף הסייבר מצ׳ק פוינט ועד פאלו אלטו. מכירה כזו גם מעלה שוב את ישראל על המפה וזאת תוך קפיצה דרמטית שמאותתת על כך שיש כאן לא רק חדי־קרן על הנייר, אלא גם חברות ענק של ממש. היא תעמיק את הנוכחות והמחויבות של גוגל לישראל ובהמשך היא תייצר גם דור חדש של יזמים שייצאו מוויז ויקימו את הדור הבא של הסטארט־אפים. ויש כמובן גם את המשמעות הכספית המיידית. נכון שהיא יכלה להיות גדולה יותר, אבל גם מה שיש הוא לא מעט וצפוי לעמוד על כ־2 מיליארד דולר לפחות שיגיעו מתשלום מס של המייסדים ועובדיה הישראלים של וויז על מכירת המניות שלהם לגוגל.

על פי הערכות, ארבעת המייסדים מחזיקים כל אחד בכ־10% ממניות וויז ומאות העובדים הישראלים מגיעים יחד לעוד אחוזים בודדים. וכאן, אגב, יש מסר גם למדינת ישראל שהחלה לאבד בזמן האחרון את הסטארט־אפים שלה לטובת רישום בארה"ב - אם המדינה רוצה ליהנות יותר מאקזיטים, היא צריכה להתאמץ ולשמר את ההייטקיסטים כאן.

למרבה האירוניה, מייסדי וויז מייצגים את כל מה שהממשלה הנוכחית סולדת ממנו - צעירים ליברלים מהמרכז שהתנגדו בחריפות להפיכה המשטרית ולא חששו להביע את התנגדותם, שירתו שירות משמעותי בצה"ל, גם אם לא קרבי, ובקיצור "סמולנים". אסף רפפורט, רועי רזניק, ינון קוסטיקה ועמי לוטבק הם ארבעה "חנונים" בני 40 שנפגשו לפני קצת יותר מ־20 שנה בשירותם הצבאי ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל. הם הקימו את אדאלום שנמכרה למיקרוסופט ב־320 מיליון דולר ושעליה מיקרוסופט בנתה את חטיבת הסייבר שלה. אחרי האקזיט הראשון, חמושים בניסיון ובאמון המשקיעים הגדולים והנחשבים ביותר בעולם שזיהו את האיכויות של הצוות, הם המשיכו להקמה של וויז, שהיא התגלמות הסטארט־אפ ניישן על סטרואידים - הכל מהר וגדול.

כעת גם האקזיט מגיע מהר מאוד ובסכום שלרוב לא עולה אפילו ליד שמות של חברות בתחילת דרכן עם הכנסות של מאות מיליוני דולרים בודדים. בוויז לא בדיוק חלמו על האקזיט מהסוג הזה, אלא דיברו בכל הזדמנות על הנפקה. רפפורט ושותפיו רואים ביזמים כמו גיל שויד, מנכ"ל וממייסדי צ'ק פוינט, וניר צוק, מייסד פאלו אלטו, את הדמויות לחיקוי.

המשקיעים הגדולים קובעים את הטון

אלא שאם נוברים מעט יותר לעומק אפשר לראות מי בדיוק דמיין את העסקה הנרקמת כעת וכנראה גם דוחף לסגירתה, בין היתר באמצעות הדלפה ל"וול סטריט ג'ורנל" שחשף את המגעים בין גוגל לוויז ביום ראשון בערב. אלה הן הקרנות המושקעות בוויז. דמויות שבקיאות בנעשה בסיליקון ואלי וגם בוול סטריט מצביעות על הכניסה המפתיעה של קרן אנדריסן־הורוביץ להשקעה בוויז בסבב האחרון שנעשה לפי שווי של 12 מיליארד דולר רק לפני חודשיים. אנדריסן, שנחשבת לאחת מקרנות ההון סיכון הגדולות והמצליחות בעולם, הובילה את הסבב שבו גייסה החברה הישראלית קרוב למיליארד דולר, מה שלכאורה אמור היה לספק לה אורך נשימה וגם אמצעים למימוש אסטרטגיית ההתרחבות שלה.

זו היתה השקעה חריגה עבור אנדריסן־הורוביץ בשני מישורים - הראשונה שלה בישראל ובין הבודדות שנעשו בשלב כל כך מוקדם בחיי החברה. הקרן אוהבת לקבל נתחים בחברות בשלבים הרבה יותר מוקדמים. כשאתה נכנס לראשונה להשקעה לפי שווי של 12 מיליארד דולר, אתה מצפה להחזר מהיר וגדול. לפני חודשיים היה קשה לדמיין אותו, שכן הנפקות לא קורות בקבועי זמן כאלה, והשאלה שעולה כעת היא מה ידעו בקרן או על איזו תוכנית פעולה חשבו כשקיבלו את ההחלטה להשקיע בוויז. לא מן הנמנע כי ההדלפה ל"וול סטריט ג'ורנל" נעשתה, בין היתר, כדי ללחוץ על מייסדי וויז להסכים למכירה לגוגל כאן ועכשיו ולא להתעקש על הנפקה עתידית. כאן נחשפו רפפורט ושותפיו לראשונה לצד השני של המטבע - כשיש לך משקיעים גדולים ומפורסמים, הם אלה שקובעים את הטון. במקרה של וויז מדובר בכל הקרנות הגדולות והחזקות של העולם: סקויה קפיטל, אינדקס, לייטספיד, אינסייט ובלקסטון.

מדוע בעצם הקרנות לא רוצות להמתין להנפקה? הן מבינות מניסיונן העשיר את מה שמייסדי וויז, גאונים ככל שיהיו מבינים פחות, איך הדברים עובדים בוול סטריט. אפשר להגיע רחוק על הסטרואידים של סיליקון ואלי, אבל בוול סטריט מתקיים המפגש הראשון עם הכסף האמיתי. זהו גם כסף של הציבור האמריקאי שמשקיע ישירות ולא כ"כסף של אנשים אחרים" (OPM) כפי שנהוג בחוף המערבי, וגם אם מדובר במשקיעים מוסדיים, הפיקוח על ההשקעות שלהם הדוק הרבה יותר. מספיק להיזכר בניסיון ההנפקה הכושל של WeWork כדי להפנים את הפער בין שני סוגי הכסף.

וויז היא כמובן לא WeWork - יש לה מוצר נהדר, מותג חזק ואין לה חוב, אבל היא עדיין רחוקה מלהיות בשלה להנפקה. כדי להגיע לרמת השווי שהיא מקבלת כעת מגוגל, היתה צריכה להמתין עוד כמה שנים. בוויז הבינו את זה ומכאן שורה של פרסומים על ניסיונות לרכוש חברות גדולות יחסית כגון סנטינל וואן הישראלית או לייסוורק. הרעיון היה לעבות את הפתרון הטכנולוגי ולייצר רגליים בתחומים נוספים. בסופו של דבר הסתפקה וויז ברכישות קטנות יותר ובראשן GEM הישראלית ב־300 מיליון דולר לפני כמה חודשים.

מחירי רצפה עם הנחות של 97%

לפי הנתונים שהיא מפרסמת וויז צומחת מהר מאוד ותגיע השנה לקצב הכנסות שנתי (ARR) של 500 מיליון דולר, אלא שאין מדובר כאן בהכנסות חשבונאיות ואלה בפועל נמוכות הרבה יותר. בשוק הסייבר יודעים לספר שאף שוויז צימצמה משמעותית את ההפסדים, היא עדיין מפסידה כחצי דולר על כל דולר של מכירות וזה בהחלט סביר עבור חברה צעירה שרוצה לכבוש נתחי שוק ומוכנה לספוג מחירי חדירה. היו מכרזים שבהם וויז הציעה מחירי ריצפה עם הנחות שמגיעות ל-97% מול מתחרים שגם הם אמנם נותנים הנחות עמוקות, אך כאלה שמגיעות לכ-80%-85% "בלבד". לצורכי הנפקה בוול סטריט, בעיקר בעידן הנוכחי שבו הכסף כבר לא חינמי, זה פער גדול מדי בין הכנסות להיעדר רווחיות. בוויז כמובן מבינים זאת ורוצים לשפר את מדדי הרווחיות, אך זה אירוע מורכב מאוד. מעניין לציין בהקשר זה כי בחברה אפילו אין עדיין פונקציה של סמנכ"ל כספים.

קשה לדמיין זאת לנוכח התמחור של וויז בעסקה המסתמנת עם גוגל, אך היא מוכרת את מוצריה רק כשנתיים ולכן בימים אלה היא מגיעה לראשונה בחייה לשלב של חידוש חוזים, שבו היא רוצה להעלות את המחירים. למשימה זו, בין היתר, הובא בתחילת השנה כשחקן חיזוק דאלי ראג'ק, לתפקיד נשיא וסמנכ"ל תפעול, שכיהן בעבר כמנכ"ל זיסקיילר, חברת סייבר אמריקאית מצליחה. גם זיסקיילר היא סוג של מודל לחיקוי עבור וויז, משום שמדובר בחברת ענן שהונפקה ב־2018 והגיעה לשווי של 50 מיליארד דולר בשיא ב־2021. אלא שמאז היא נפלה כמו כולם ונסחרת היום בשווי של 30 מיליארד דולר "בלבד", כבר לא רחוק מהשווי שאותו מקבלת וויז בעסקה עם גוגל.

וישנה משקולת נוספת שרובצת מעל ראשה של וויז - המשפט שמנהלת מולה היריבה הישראלית אורקה, שהוקמה על ידי יוצאי צ'ק פוינט. אורקה טענה בתביעה שהוגשה לפני כשנה שוויז העתיקה את הטכנולוגיה ממנה. וויז ניסתה לפעול למחיקת התביעה, אך בית המשפט בארה"ב סירב והודיע לפני חודש כי הנושא יעבור להכרעת בית המשפט בדיון עם מושבעים שיחל ב־7 בדצמבר 2025. תביעה מהסוג הזה היא אירוע שמשקיעים לא אוהבים לראות בתשקיפים של הנפקה ראשונה, אך הוא בהחלט משהו שענקית כמו גוגל יכולה להתמודד איתו.