שיעור משקי הבית החיים באי-ביטחון תזונתי בשנת 2021 עמד על 16.2% | צילום: דורון גולן
העלות הבריאותית הנוספת של חוסר ביטחון תזונתי – 5.2 מיליארד שקל
הדו"ח השנתי של "לקט ישראל" חישב לראשונה את תוספת הוצאות הבריאות על אנשים בחוסר ביטחון תזונתי בישראל, שעומדת על 3,700 שקל לנפש נכון ל-2022. כ-37% מהמזון המיוצר בישראל - אבוד; 30% משטחי החקלאות בישראל חשופים למלחמה - דבר שכנראה הוביל לעלייה גדולה באובדן המזון ב-2023. הרשויות לא נוקטות צעדים לצמצום הפגיעה
העלות הבריאותית העודפת למשק מאי-ביטחון תזונתי בישראל בשנת 2022 עומדת על 5.2 מיליארד שקל, אשר הינם כ-5% מהוצאות הבריאות הלאומיות. כך עולה מדו"ח השנתי של ארגון "לקט ישראל" על אובדן מזון בישראל. עורכי הדו"ח חישבו לראשונה את עלויות הבריאות של חוסר הביטחון התזונתי. הדו"ח צופה גם עלייה דרמטית באובדן המזון בישראל בשל העובדה ש-30% משטחי החקלאות בישראל חשופים למלחמה.
על פי נתוני הביטוח הלאומי, שיעור משקי הבית החיים באי-ביטחון תזונתי בשנת 2021 עמד על 16.2% - כ-8.2% נמצאים במצב של אי-ביטחון תזונתי חמור וכ-8% באי-ביטחון תזונתי מתון או קל. זה ממקם את ישראל במקום האחרון בהשוואה של כחצי ממדינות ה-OECD. המצב בישראל גרוע בהרבה מאשר במדינות שידעו בשנים האחרונות משברים כלכליים קשים כמון יוון, ספרד ופורטוגל.
מנגד, לפי הדו"ח, מדי שנה זורק משק בית ישראלי הישר לפח האשפה כ-4,000 שקל, שהם כ-14% מההוצאה הממוצעת שלו על מזון. אובדן המזון נאמד בשנת 2022 בשווי של כ-23.1 מיליארד שקל בשנה - כ-1.4% מהתוצר הלאומי וכ-37% מהיקף ייצור המזון בארץ.
הדו"ח מעריך שב-2023, שלגביה אין עדיין נתונים, היתה עלייה גדולה באובדן המזון בשל המלחמה. זאת בשל אובדן תוצרת משטחים חקלאיים אליהם לא ניתן היה להגיע, מחסור בידיים עובדות וכן קטיף יעיל פחות שבוצע על ידי מתנדבים ועובדים לא מיומנים. 30% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי הקו הראשון של המלחמה: בעוטף עזה, הנחשב ל"אסם התבואה של ישראל", נמצאים כ-20% מכלל שטחי החקלאות; באזור קו העימות בצפון נמצאים כ-10% נוספים משטחי החקלאות בישראל.
למרות שמדובר בבעיה מוכרת היטב, בשנת 2022 דווקא נרשמה עלייה של כ-1.5% באובדן מזון בהשוואה לממצאי הדו"ח לשנת 2021. במונחים כספיים מדובר בעלייה של 8% באובדן ביחס לשנה קודמת (בשל הגידול הכמותי באובדן מזון והתייקרות מחירי הפירות והירקות).
הרגולטורים, ובראשם המשרד להגנת הסביבה השותף לדוח מזה ארבע שנים, מסתפקים בסקירת הנתונים ובכתיבת ההמלצות אך לא נוקטים כלל בצעדים רגולטוריים לצמצום המפגע. כך, משנה לשנה המצב בישראל מחמיר, והמלצות שניתנו בעבר נותרו על הנייר: עד היום טרם גובשה אסטרטגיה לאומית מקיפה שתכליתה צמצום אובדן מזון בדומה למדינות רבות בעולם. בזמן שלישראל אין כלל יעדים בנושא, מדינות רבות ובהן ארה״ב, קנדה ומרבית מדינות אירופה הכריזו על יעד לצמצום אובדן מזון ב-50% עד שנת 2030.
"מקבלי ההחלטות במדינה חייבים לגבש תוכניות ולתקצב בדחיפות תשתיות להצלת מזון שיאפשרו בשנים הבאות להציל ולחלק את כל עודפי המזון, ובכך גם לבסס את הביטחון התזונתי במדינת ישראל", אמר מנכ"ל לקט ישראל, גידי כרוך.
לבזבוז ואובדן מזון יש השלכות נוספות. בין היתר, הוא תורם למחירי מזון גבוהים, שכן הם מגלמים בתוכם את הבזבוז הרב. בנוסף, הפגיעה בסביבה היא משמעותית: מבזבוז משאבי הטבע ובהם שטחים לגידול מזון שלבסוף ייזרק, עד פליטות גזי חממה לאורך כל ההליך.
בזמן שישראל נאבקת להפחית את פליטות גזי החממה שלה, מדי שנה מזון מבוזבז אחראי לכ-6% מפליטות גזי החממה. העלות הסביבתית של אובדן המזון ב-2022 נאמדת בכ-3.9 מיליארד שקל, כאשר משאבים רבים נצרכים לשווא ולבסוף הופכים לפסולת.
בעוד שההתמודדות עם בעיות סביבתיות שונות כמו הפחתה משמעותית של השימוש בדלקים מזהמים מורכבת בהרבה, לבעיית בזבוז המזון ישנם פתרונות רבים ומגוונים והיא נחשבת לבעיה קלה משמעותית לפתרון. כך למשל, בעולם ישנם פתרונות להארכת תוקף של מוצרים שאינם מתקלקלים במהירות או לתמחור דינאמי ברשתות השיווק של מוצרים שמתקרבים לתאריך התפוגה שלהם. בישראל, היקף האובדן במקטע קמעונאות והפצה כולו עומד על כ-460 אלף טונות מזון, בשווי של כ-5.5 מיליארד שקל - שווה ערך לכ-5.5% מכלל המכירות הקמעונאיות של מזון. אחת הסיבות לכך היא תוקף קצר של מוצרים רבים.