הבנקים מצמצמים אשראי לדואר בעקבות התעקשות קרעי על הדחת היו"ר

חברת הדואר מתחילה לשלם מחיר על ניסיונות הפגיעה של שר התקשורת שלמה קרעי בהנהלת החברה. אתמול הודיע שר התקשורת שלמה קרעי כי הוא מתחיל בהליך שימוע לקראת פיטורי יו"ר הדואר מישאל וקנין וזאת בניגוד לדעת הדרג המקצועי באוצר. ההודעה נכללה במכתב ששלח קרעי לראש אגף התקציבים יוגב גרדוס, מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר והחשב הכללי יהלי רוטנברג, בתגובה לאזהרתם מתחילת השבוע כי "הדחת יו"ר הדואר תערער את החברה ותסכן את ההפרטה". בבנקים הגדולים לא חיכו הרבה זמן אחרי המכתב של קרעי והודיעו לדואר על כוונתם לעצור את מתן האשראי לחברה.

ל"כלכליסט" נודע כי במכתב ששלחה אמש סמנכ״לית הכספים של הדואר, קרן אצלאן, למשרד האוצר, לרשות החברות ולדירקטוריון הודיעה כי המערכת הבנקאית מצמצמת את קווי האשראי של החברה בעקבות מלחמתו של שר התקשורת בהנהלת החברה.

בנק לאומי הודיע אתמול כי הוא מפסיק להעניק לחברה אשראי וכי מסגרת האשראי של החברה בבנק, בסך של 25 מיליון שקל, תיסגר בסוף החודש. הבנק, כך אצלאן, נימק את הצעד בעיכובים שנוקט שר התקשורת בהענקת אישורים לחברת הדואר לשעבד נכסי נדל״ן שבבעלותה וכן באי הוודאות סביב היציבות בצמרת החברה, כשגם מעמדו של המנכ"ל דוד לרון אינו ברור אחרי שהצהיר כי יתפטר מתפקידו במידה ויודח וקנין.

גם בנק הפועלים הודיע אתמול לחברה כי ״לאור החשש שעולה מהפרסומים בתקשורת, הבנק, כמממן העיקרי של החברה, רואה חשיבות לשמירה על יציבות בהנהלת החברה ובפעילותה העיסקית והמקצועית, במיוחד בעיצומו של יישום תוכנית ההבראה, אשר מתחילה לשאת פרי״. בנק הפועלים הוא המלווה הגדול ביותר של החברה עם אשראי בהיקף 250 מיליון שקל.

הודעת הבנקים לדואר באה בהמשך לאזהרת בכירי האוצר ואיום ההתפטרות של המנכ"ל לרון. בתשובה לאיומו של לרון כתב קרעי אתמול כי "מדובר במנכ"ל המועל בתפקידו, שנמצא לכאורה בנאמנות אישית ליו"ר דירקטוריון החברה, נאמנות הגוברת על השליחות שקיבל על עצמו ועל חובת הנאמנות שלו כלפי החברה, ומשכך עשה, הרי שמלכתחילה איננו ראוי כלל וכלל לתפקידו".

לטענת קרעי, רמת השירות בדואר, שנמצא בשלבי הפרטה מתקדמים, נמצאת בשפל מאז תחילת שנת 2022. לכן, לדבריו, אף שהוא תומך בהפרטת הדואר – יש לבדוק שאינה פוגעת בציבור בפריפריה.

אתמול אמר קרעי בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת כי יפעל לכך שכל סגירת סניף של הדואר תהיה באישורו. לדבריו, "שר התקשורת הוא השר האחראי על החברה, לפני הפרטתה, במהלך ההפרטה וגם לאחריה. אילולא תקעתם מקלות בגלגלי תהליך השימוע במשך כמה חודשים, היינו יכולים כבר להיות בעיצומו של תהליך ההפרטה, לשביעות רצון כל הצדדים".

לטענת קרעי, התוצאות החיוביות של הדואר ברבעון הראשון של השנה, בו עבר לרווחיות לאחר שנים של הפסדים, נבעו בעיקר מעליית הריבית של בנק ישראל. כך, בעוד שהרווח הנקי של הדואר הסתכם ב־23 מיליון שקל ברבעון הראשון, לטענת קרעי עליות הריבית השנה העלו את הכנסות הדואר בכ־35 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

עוד ציין קרעי כי בתחום המסחר המקוון (כלומר משלוחי החבילות) הציג הדואר ירידה של כ־3% בפעילות – על אף התרחבות התחום בעולם, הרגולציה המקלה על הדואר לעומת תחומי פעילות אחרים והיתרונות של דואר ישראל כגון מידע מפורט על כל הכתובות בישראל.

במכתב ששלחו בתחילת השבוע בכירי האוצר לקרעי, בו התרו בשר התקשורת לא להמשיך עם הליכי ההדחה של וקנין, הם ציינו כי ישקלו מחדש העברה של 400 מיליון שקל מקופת המדינה לטובת פרישה מוקדמת של עובדי הדואר כחלק מתוכנית ההבראה וההפרטה של החברה. קרעי ציין אתמול בתגובה כי מדובר בהפרה של התחייבות חתומה של הבכירים.

במהלך השבועות הקרובים צפוי להתפרסם המכרז להפרטת דואר ישראל – לאחר שבשלוש השנים האחרונות צברה החברה הפסדי עתק בגובה של 1.9 מיליארד שקל. בשל כך החליטו במדינה על תוכנית הבראה לדואר שבסיומה 100% ממניות החברה יופרטו. כחלק מהתוכנית נסגרו עד היום 105 סניפים, דבר שהתאפשר בין היתר על ידי הקלת התנאים ברישיון הדואר למרחק המינימלי הנדרש מבתי לקוחות. תוכנית ההבראה כוללת גם צמצום של כוח האדם בחברה – שמנה ברבעון הראשון של 2022 5,000 עובדים. מאז צומצם כוח האדם בדואר לכ־4,250 משרות.

החשש שעלה בשוק הוא שהדחת יו"ר החברה בסמוך להפרטה תעכב ואף תכשיל את המהלך. זו הסיבה גם למכתב ששלחו בכירי האוצר בתחילת השבוע. לעמדת הבכירים, "לא נפל פגם בהתנהלות הנהלת החברה המצדיק את החלפתם של מי מנושאי המשרה בה בעת הזו". עם פרסום הדו"חות הרבעוניים של הדואר ציין היו"ר וקנין כי החלו שיחות של נציגי הדואר ורשות החברות עם גורמים בשוק הפרטי לקידום ההפרטה. במידה שלא יהיו עיכובים בהליך, הצפי הוא שכבר בתחילת השנה הבאה יוכרז הזוכה במכרז להפרטת הדואר.

ביולי האחרון סיכמו שרי התקשורת והאוצר לשעבר יועז הנדל ואביגדור ליברמן כי מכירת הדואר תתבצע בפעימה אחת לרוכש אחד בהתאם לעמדת רשות החברות. זאת בניגוד לעמדת מנכ"ל משרד האוצר בזמן ליברמן, רם בלינקוב, וראש אגף התקציבים יוגב גרדוס, שטענו שיש למכור 60% ממניות הדואר למשקיע פרטי ולהנפיק 40% בבורסה.

במקביל להליך הפרטת הדואר – הציג אתמול שר התקשורת את תוכניתו לשוק התקשורת. במסגרת השינויים הצפויים: סגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין והקמת גוף אחד שיפקח על התוכן בעולם השידורים, בעל סמכויות מצומצמות. כמו כן, הודיע השר כי לא יאפשר לשידור הציבורי לשדר פרסומות כך שכספי הפרסום יתמקדו בשידורים המסחריים (בתאגיד "כאן" אין פרסומות, אבל יש בתחנות הרדיו). נכון לשנת 2019, ההכנסות מפרסומות של תאגיד השידור עמדו על כ־77 מיליון שקל, כ־9% מהכנסותיו.

שינוי משמעותי בשוק התקשורת שמתכנן קרעי הוא החלת חובת ההשקעות בהפקות מקור לכל גופי השידור – בעוד כיום החובה חלה אך ורק על שידורים בכבלים ובלוויין, ולא על ספקיות טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט (למשל פרטנר וסלקום) או חברות סטרימינג כמו נטפליקס. קרעי מנסה לקדם חוק, שאותו ניסו לקדם כבר כמה שנים, שיחיל את חובת ההשקעה בהפקות מקור לכל השידורים.