הנקמה הדורסנית של בן גביר עוד תזמן לשבתאי סיום מכובד

לשר איתמר בן גביר יש את הכוח לדרוס (מתבקש ה"תרתי משמע"), אבל גם את הכוח לרומם. המפכ"ל קובי שבתאי התקבל אתמול בתשואות רמות בכנס לשכת עורכי הדין באילת. שבתאי, שמעטים בכלל ראו בו מועמד ראוי ומפכ"ל קביל, הפך בצוק העתים לגיבור. הגבורה מול בן גביר לא היתה אחידה לאורך שנת כהונתם המשותפת, אבל סיום הקדנציה שלו היא כתם, עוד כתם על כהונתו הנוראה של השר הממונה.

שבתאי אמור לסיים את כהונתו ב־17 ביולי ובכל זאת בער לשר להשפיל אותו בזימון לשימוע לפני פיטורים משל היה סגן מנהל מחלקת המים בזרנוגה (בהמשך תעתע שוב והודיע על ביטולו). וכל כך למה? לנקום בו על שפנה ליועצת המשפטית לממשלה להתריע על התערבותו הישירה של השר בהנחיה למפקד מג"ב. אהה, אמר השר, הלשנת עליי? אני זורק אותך.

בן גביר פעל בניגוד לפסיקת בג"ץ שאוסרת עליו להתערב ישירות בעבודת המשטרה. עכשיו, כשרצה לפטר את המפכ"ל, הוא נענה בעמדת היועמ"שית שהפיטורים נגועים בשיקולים זרים. "מתעורר חשש כבד כי במסווה של טענות עקרוניות כביכול נגד המפכ"ל אתה מבקש למעשה 'להענישו' על כך שביקש למנוע ממך להתערב באופן פסול בעבודת המשטרה", כתבה היועמ"שית לבן גביר, "וכל זאת שעה שאתה פועל לכאורה בניגוד להחלטה מפורשת של בג"ץ. כן מתעורר חשש כבד שאתה מבקש להעביר מסר לכל שרשרת הפיקוד במשטרה, למען יראו וייראו".

המפכ"ל מבקש לאכוף את שלטון החוק על השר הממונה עליו וזו, בעיניה, לא עילה לפיטורים. אבל יש כאן עוד משהו שציין בצדק ח"כ גדעון סער. מדובר בלוחם שהקדיש את כל חייו למלחמה להגנת העם והמדינה, אז מה כל כך דחוף לשר בן גביר להשפיל אותו כך חודש לפני סיום כהונתו? זו הצצה נוספת לנבכי מוחו הילדותי, הפרובוקטיבי, הכוחני של שר שמוטה לבייס שלו ולאג'נדות הקיצוניות והמסוכנות שמנהלות אותו. אותו ואת כולנו.

נאום שבתאי אתמול בכנס היה נאום פרידה וסיכום. נמנו האתגרים, הקשיים, ההישגים. ההתרסה מול השר היתה ברורה: "נשמור על משטרה חפה מכל סממן פוליטי. נשמור אותה אוטונומית ועצמאית, מנותקת מכל גחמה פוליטית. נעמוד כחומה בצורה מול הניסיונות להכניס שיקולים כאלה למשטרת ישראל, אחרת אבדה זכות קיומנו".

דברים כדורבנות, חזקים אפילו יותר מציטוטי המקורבים שנשלחו שלשום על "עדות מהדהדת להתנהלות פסולה וביריונית של שר שלא מקבל על עצמו את החוק וממשיך בדרכו הפסולה בניסיון להטיל מורא על שומרי הסף". הדברים האלה, קשים ככל שיהיו, יכולים בהחלט להתקבל כמחמאה בלשכת השר. הם גם אמת וגם ממסגרים את בן גביר בדיוק בדמות שאליה הוא שואף להיות: רומס את שומרי הסף ואת שלטון החוק. על זה בדיוק הוא מקבל את מחיאות הכפיים מתומכיו ובוחריו.

רק במקום אחד ספג המפכ"ל מעורכי הדין. זה היה כשעו"ד נדב ויסמן קם ומחה בקול על מעצרי שווא של מפגינים. "איך זה", שאל, "שהשופטים משחררים את כל מי שאתם מבקשים לעצור?" שבתאי השיב שהוא אינו שופט והסביר את מדיניות המשטרה לאזן בין חופש הביטוי לבין "מרקם חיים תקין" שזה אומר בעיקר צירי תנועה פתוחים. הוא הסביר ש"להט המוחים מכניס את השוטרים למתח". נו באמת, הצטברו כבר אינספור ראיות להתנגשות בין ה"להט" ל"מתח" שכמעט תמיד דופק מכות רצח ל"להט" ואפילו מתגמל את השוטרים שעושים זאת בהפגנות ה"נכונות". רמז: לא בהפגנות החרדים במירון שם השוטרים המכים דווקא צפויים לסנקציות.

ואגב המירון – סגירת מעגל – ועדת החקירה המליצה על פיטורי שבתאי בשל אחריותו לאסון, אבל המלחמה דחתה את המועד והעלימה את המחדל וההמלצה. בן גביר זימן לשבתאי כיסא מפלט "מכובד" יותר.

וזה הסיפור הגדול של כהונת שבתאי. בזמנו, החלה זליגת המשטרה לידי הממשלה, וגרוע מזה - הפיכתה למיליציית אכיפה של שר, עבריין לשעבר ופירומן מסוכן בהווה. זה לא בהכרח באשמת שבתאי. בן גביר יזם את תיקון פקודת המשטרה, שבג"ץ אמור היה להכריע בחוקתיותו בהקדם ולא לגרור את הזמן שמאפשר את ההשתלטות השר.

שבתאי התקשה גם לעמוד מול שר שממנה ומתגמל את מקורביו. חוסר המעצורים של השר הוא אתגר שכל אחד היה מתקשה מולו, ומשבתאי לא היו מלכתחילה ציפיות גבוהות. הוא עשה את המיטב וזכה לאקורד צורם משפיל שאולי יהפוך לחותם חיובי במורשתו. ולו בגלל שההיסטוריה תשפוט לטובה את כל מי שבן גביר התעמת עמו.