הפגנה הפלג הירושלמי נגד גיוס חרדים מול בית המשפט העליון ירושלים 2.6.24 2 | צילום: אלכס קולומויסקי
נערכים לפסיקה דרמטית: בג"ץ יפרסם ב-11:00 את החלטתו לגבי חוק ההשתמטות
הרכב מורחב של 9 שופטים יפרסם את החלטתו לגבי החוק שמעניק פטור מגיוס לחרדים. העדה החרדית והפלג הירושלמי הודיעו כי בימים הקרובים יקיימו עצרות מחאה. יו"ר ועדת הכספים משה גפני: "מעולם לא פסקו לטובת החרדים"
כשלושה שבועות וחצי לאחר הדיון בבג"ץ, שנמשך 7.5 שעות, יפרסם היום ב-11 ההרכב המורחב של תשעה שופטי בית המשפט העליון את הכרעתו הדרמטית בנוגע לעתירות הדורשות לחייב לגייס את תלמידי הישיבות ובבקשה שלא להעניק תמיכות למוסדות שבהם הם לומדים כל עוד לא חוקק חוק גיוס חדש.
לקראת הפסיקה אמר הבוקר יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "מעולם לא היה פסק דין של בית המשפט העליון לטובת בני הישיבות ולטובת הציבור החרדי. אין שם אף שופט שמבין בערך של לימוד התורה והתרומה שלהם לעם ישראל בכל הדורות".
תגובתו של גפני, ופירסומה עוד בטרם היוודע פסק הדין, משקפים את הלך הרוח בסיעות החרדיות יהדות התורה וש"ס לפיה הם ימתחו ביקורת על בג"ץ.
עוד לפני שנודע כי החלטת בג"ץ תפורסם היום, תוכננו לימים הקרובים עצרות מחאה גדולות של הפלג הירושלמי והעדה החרדית. לפי הערכות, ההכרעה היום צפויה להגביר את המחאות בנושא.
ב-2017 פסל בג"ץ את שני החוקים שאפשרו אז לא לגייס את בחורי הישיבות. מאז נתן לכנסת בסבלנות אין קץ אורכות להעברת חוק חדש עד סוף יוני אשתקד, אז פקעה סבלנותו. החל מה-1.7.2023 אין חוק שמאפשר את מתן דחיית השירות לבחורי הישיבות. הממשלה קיבלה החלטה שמורה לצה"ל לא לגייס את בחורי הישיבות עד ה-31.3 השנה.
נגד ההחלטה הוגשו חמש עתירות. שלוש עתירות של התנועה לאיכות השילטון, אחים לנשק ואימהות בחזית טוענות שהחלטת הממשלה אינה חוקית ויש לגייס לאלתר את בחור הישיבות. שתי עתירות של התנועה הדמוקרטית האזרחית ופורום איילון לזכויות האדם, דורשות לעצור את המימון לתלמיד הישיבות. ב-31.3 פג תוקף החילטת הממשלה וממילא אין חוק שמאפשר דחיית שירות.
בג"ץ הוציא בתחילת אפריל צווי ביניים שעצרו את ההקצבות ל-56,500 תלמידי ישיבות שאיבדו את מעמדם. היקף ההקצבות שנחסמו מוערך ב-400 מיליון שקל בשנה ויש מחלוקת האם מותר לממשלה לחלק את הכסף הזה מחדש עבור תלמידי ישיבות אחרים.
תשובת המדינה לעתירות נחלקה לשתי עמדות. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קבעה שעם פקיעת תוקפו של חוק הפטור, על מערכת הביטחון לפעול לגיוסם של בני הישיבות לפי דין. לדבריה, העברת תמיכות בגין מי שאינו מתגייס אינה חוקית. עם זאת בהרבה מיארה קיבלה את עמדת צה"ל שיכולתו להיערך לגיוס חרדים מוגבלת. על פי עמדת היועצת המשפטית צה"ל מסוגל לגייס 3,000 חרדים בשנת הגיוס שממתחיל ביוני הקרוב ותסתיים ביוני 2023.
לעומת זאת עמדת הממשלה שקיבלה ייעוץ משפטי נפרד היתה שאין חובה לפעול לגייס חרדים וכן שאין להטיל על הישיבות קנסות. על פי עמדה זו על בג"צ להמשיך לאפשר לכנסת לדון בהצעות לחוקי השתמטות עד שאחת מהן תעבור.
במקביל החילה הכנסת דין רציפות על הצעת חוק השתמטות מתקופת ממשלת לפיד-בנט. ועדת החוץ והביטחון החלה להכין את ההצעה לקריאה שניה ושלישית. אם ההצעה תכלול יעדי גיוס וסנקציות אמיתיים, סביר שהחרדים לא יסכימו לה. אם הכנסת תאשר הצעה שתכלול יעדים וסנקציות נמוכים ולא מחייבים כמו בגרסה שעליה הוחל דין רציפות יוגשו מייד עתירות לבג"צ והשאלה תהיה האם הוא יוציא צווי בינים נגד יישום החוק. היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה סבורה שהצעת החוק פגומה מהיסוד כיוון שגובשה ללא התחשבות בצורכי מערכת הביטחון לאחר שהחלה המלחמה ולאור ההחרפה הרבה שגרמה המלחמה לפגיעה בשוויון.