דו"ח הרשות השופטת: יותר תיקים נסגרו מאשר נפתחו במחוזיים; 28% מהם נגררים יותר מארבע שנים

בבתי המשפט בישראל נסגרו בשנה החולפת יותר תיקים קיימים, כ-868 אלף, מאשר תיקים חדשים שנפתחו – כ-840 אלף, וישנם כיום "במלאי" כ-451 אלף תיקים. כך עולה מהדו"ח השנתי של הרשות השופטת לשנת 2021. בעקבות זאת בהנהלת בתי המשפט התגאו היום (א') במה שהם מכנים "שיפור במדד קצב שמיעת התיקים", שהוא מדד המשקף את היחס שבין מספר התיקים שנסגרו בשנה לעומת מספר התיקים שנפתחו באותה שנה.

ב-2021 מדד קצב שמיעת התיקים עמד על 103.4%, לעומת 95.8% בשנת 2020. מדובר בתוצאה הטובה ביותר במדד בשמונה השנים האחרונות. את המגמה הובילו בעיקר בתי המשפט המחוזיים (קצב סגירה של 123.3%), ולאחר מכן בסדר יורד בית המשפט העליון (104.4%), בתי הדין לעבודה (102.2%) ובתי משפט השלום (102.1%).

מנגד, לפי הדו"ח, יותר מרבע מהתיקים שמתנהלים בבתי המשפט המחוזיים (28%), נכון לשנת 2021, נמצאים "במלאי" יותר מארבע שנים ומוגדרים כ"תיקים ישנים" – כאלה שההליכים בהם נגררים ונמשכים זמן רב. מדובר בשיעור "תיקים ישנים" גבוה משמעותית לעומת זה של השנתיים הקודמות.

הדו"ח של הרשות השופטת מאפשר בין השאר הצצה אל אורך חיי התיקים בבתי המשפט השונים. ממוצע אורך חיי תיק בבית המשפט העליון עמד ב-2021 על 10.2 חודשים, כאשר תיקי בג"ץ הסתיימו בממוצע בקצב המהיר ביותר – בתוך 6.8 חודשים, בעוד ערעורים אזרחיים התנהלו באופן הממושך ביותר בעליון - 17.3 חודשים בממוצע. בסך הכל כיום יש "במלאי" של העליון 2,960 תיקים.

בבתי המשפט המחוזיים אורך חיי תיק עמד על 12.4 חודשים בממוצע, כאשר בתיק מעצרים, באופן טבעי, אורך חיי התיק היו הקצרים ביותר – 0.4 חודשים. זאת לעומת תיקי פירוקים ופשיטות רגל, שהיו ההליכים הממושכים ביותר – ונמשכו 43.7 חודשים בממוצע. סוגי תיקים נוספים שמשכם היה ארוך היו תיקים בעניינים כלכליים – 25 חודשים בממוצע, ותיקים אזרחיים – 20.2 חודשים בממוצע.

עוד ניתן לראות מנתוני הדו"ח בנוגע למחוזיים שבעוד בהליכים פליליים יותר תיקים נפתחו מאשר נסגרו, בהליכים אזרחיים המגמה הפוכה באופן בולט – ויותר תיקים נסגרו מאשר נפתחו. בסך הכל נכון לשנת 2021 במלאי של בתי המשפט המחוזיים כ-54 אלף תיקים, מתוכם כ-47 אלף תיקים אזרחיים.

נתון בולט נוסף הוא התיקים במחוזיים שמתנהלים יותר מחמש שנים – 8,104 תיקים המוגדרים ככאלה ש"שוהים מעל לחמש שנים במלאי" – 15% מכלל התיקים במלאי. מגמה זו בולטת בעיקר במחוזות צפון (20.4% מהמלאי), חיפה (18.8%) ודרום (19.6%), כאשר מחוז ירושלים בולט לטובה (9.1%). בנוסף, 13% מהתיקים "במלאי" – 6,999 תיקים - הם כאלה שמתנהלים בין ארבע לחמש שנים. בשורה התחתונה, כאשר מסכמים את שתי קבוצות תיקים אלה, ניתן לראות עלייה חדה במספר ה"תיקים הישנים" בבתי המשפט המחוזיים – 15,103 (28%) בשנת 2021 לעומת 12,511 (19%) בשנת 2020 ולעומת 9,488 תיקים (12.2%) בשנת 2019.

בבתי משפט השלום ברחבי הארץ אורך "חיי" תיק עמד בממוצע על 8.3 חודשים. גם כאן, באופן טבעי, תיקי מעצרים הסתיימו בזמן הקצר ביותר - 0.1 חודשים - לעומת תיקי ועדות ערר (גופים שונים שהוקמו על פי חוק ואשר דנים בהשגות על החלטות מנהליות של גופים כמו ביטוח לאומי, משרד הביטחון וכדומה) שאורך חייהם עמד על 19.2 חודשים בממוצע בשנת 2021. לאחר מכן בסדר יורד מבחינת משך חיי התיק – תיקי חדלות פירעון (14 חודשים בממוצע), ועדות שחרורים (13.3 חודשים), תיקים אזרחיים (11.4 חודשים) ותיקים פליליים (10.3 חודשים).

בסך הכל ב"מלאי" של בתי משפט השלום, נכון לשנת 2021, היו כ-353 אלף תיקים, כשני שלישים מהם תיקים אזרחיים וכשליש פליליים. 2,139 תיקים (0.6%) מתוך כל התיקים שבמלאי בבתי משפט השלום נמשכים כבר יותר מחמש שנים, 3,165 תיקים (0.9%) בין ארבע לחמש שנים, ו-8,942 תיקים (2.5%) שמתנהלים בין שלוש לארבע שנים. בסך הכל מוגדרים בבתי משפט השלום קבוצות תיקים אלה כ"תיקים ישנים", ושיעורם עמד בשנת 2021 על 4% מהמלאי – עלייה לעומת 2020 (3.6%), אך ירידה לעומת 2019 (4.3%).

עוד נתון מעניין שניתן לראות בדו"ח הוא עלייה בסכומי התביעות האזרחיות שהוגשו לבתי המשפט המחוזיים – עלייה הדרגתית לאורך העשור האחרון, גם בניכוי עליית המדד. בשנת 2021 סכום התביעה הכספית הממוצעת שהוגשה לבתי המשפט המחוזיים עמדה על 9.93 מיליון שקל – לעומת 8.25 מיליון שקל בשנת 2020 ולעומת 4.37 מיליון שקל בשנת 2010. לעומת זאת, ניתן לראות ירידה בסכום התביעות הממוצע בבתי משפט השלום בשנים האחרונות. גובה התביעה הממוצע בשנת 2021 עמד על כ-80 אלף שקל, לעומת 90.6 אלף שקל בשנת 2020 ו-87.7 אלף שקל בשנת 2010.

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, מסרה בנוגע לממצאי הדו"ח כי "מגמת השיפור העקבית במדד קצב שמיעת התיקים בכל הערכאות משקפת את האיכות והיעילות של השירות שניתן לציבור על ידי הרשות השופטת. המדד ממחיש את הפעילות המאומצת שנעשתה בשנה זו, חרף אתגרי הקורונה, על ידי כלל השופטים, הרשמים ועובדי הרשות השופטת, והוא מסייע למערכת לבחון באילו דרכים ניתן להמשיך ולשפר את השירות הניתן לציבור".

מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, הוסיף כי "הדו"ח השנתי מספק תמונת מצב על היקפי הפעילות בבתי המשפט בערכאות השונות ובסוגי ההליכים המגוונים, והוא משקף את העומס הרב שבו נתונה הרשות השופטת. הדו"ח מהווה כלי ניהולי המאפשר לנו להשתפר כל העת".