הממשלה מבטיחה להגדיל את מספר העובדים הזרים ל-330 אלף

בדרך למהפכה בענף העובדים הזרים? הצעת החלטה שלא היתה כלולה בסדר היום צפויה לעלות היום באופן מפתיע לאישור הממשלה, ולפיה יוגדל פי שניים מספר מהגרי העבודה בכל ענפי משק ל־330 אלף איש. נתניהו מנצל את סמכותו על פי חוק להעלות הצעת החלטה באופן שגופים שלא היו מעורבים בגיבושה ולא מכירים אותה לא יוכלו להציג הסתייגויות. להחלטה שותפים המטה החברתי־כלכלי במשרד ראש הממשלה, משרד השיכון, משרד המשפטים, משרד הפנים ורשות האוכלוסין, שבניגוד לעבר הגיעו הפעם להסכמות. הצעת ההחלטה כוללת הוספת 482 תקנים לרשות האוכלוסין, משרד העבודה ומשרד החוץ שיפקחו על מתן הזכויות לעובדים הזרים. עלות הוספת התקנים היא 147 מיליון שקל בשנה, והיא תדרוש קיצוץ רוחבי של 0.11% בתקציב 2025 של כל משרדי הממשלה.

הרפורמה המוצעת כעת מבטלת את המכסות הענפיות, וקובעת מכסה כללית של עובדים זרים לכל המשק בשיעור של 3.3% מהאוכלוסייה. קביעת המכסות הענפיות תעבור מהממשלה לוועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ויהיו חברים בה מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, מנכ"לי משרדי העבודה, החוץ והמשפטים, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי־חוקתי) והממונה על התקציבים באוצר. הצעת ההחלטה מאפשרת לחברות כוח האדם להביא עד 20 אלף עובדים ממדינות שלא חתומות עם ישראל על הסכם בילטרלי. לוועדה שבראשות מנכ"ל משרד רה"מ תהיה סמכות להרחיב את כניסת העובדים במסלול הפרטי, אך רק אם יוכח כי מוצו כל האפשרויות להבאת עובדים במסלול בילטרלי. המתווה המתגבש הוא שאחרי 120-90 יום שמהגר העבודה נמצא בישראל הוא יעבור לעבוד בחברת כוח אדם. ייאסר להביא עובדים ממדינות שנמצאות בקבוצת הדירוג השלישית הנמוכה ביותר של מחלקת המדינה האמריקאית משום שאינן עומדות ברף המינימלי למאבק בסחר בבני אדם.

בנוסף הוועדה תגבש המלצות להפחתת האגרות שמוטלות על חברות כוח האדם, שמסתכמות היום ב־600 מילון שקל בשנה, ועם העלייה הצפויה במספר העובדים זרים, על פי התעריפים היום, הן יניבו למדינה הכנסות שנתיות של 3 מיליארד שקל. אם האבטלה במשק תהיה גבוה מ־6%, תוכל הוועדה להמליץ לממשלה להפחית את מכסת העובדים הזרים. בנוסף, כדי למנוע החלפה של עובדים ישראלים בעובדים זרים, הוועדה תוכל להגדיר שכר מינימום לענף מסוים.

כיום חיים בישראל כ־10 מיליון תושבים, כך שתתאפשר כניסת 330 אלף עובדים זרים. ערב המלחמה עבדו כאן כ־310 אלף זרים, 156 אלף מהם פלסטינים. עם פרוץ המלחמה אושרה כניסתם של 10,000 פלסטינים בלבד שהוגדרו כחיוניים. כך שהיום נמצאים בארץ כ־160 אלף זרים בלבד.

מאז פרצה המלחמה נאסר על פלסטינים לעבוד בישראל, ובענף הבנייה חסרים כ־100 אלף עובדים. בניגוד להמלצת מערכת הביטחון, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתנגד להחזרתם גם תחת פיקוח הדוק, והפתרון שהמדינה מנסה לקדם כבר חצי שנה הוא הבאת עובדים בעיקר מהודו וסרי לנקה.

האירוע הזה תפס את רשות האוכלוסין לא מוכנה, משום שפקידים, שהוסטו לטיפול במשבר הנפקת הדרכונים, חסרים היום בהליך הפקת האישורים למהגרי העבודה. בינתיים בקשות לאישור רשות האוכלוסין של כ־2,000 עובדים חדשים ממתינות בתור, ו־18 אלף הודים שכבר אושרו על ידי משרד השיכון והשיגו את כל המסמכים הנחוצים מחכים שמישהו יביא אותם לישראל. בהצעת ההחלטה אין פתרון לצוואר הבקבוק הזה, שכן עניינה רק בשיפור המנגנונים לאיתור וגיוס עובדים, בלי תוכנית מעשית להבאת במהירותם הנדרשת.

טיוטת הצעת החוק, שהגיעה ל"כלכליסט", חושפת את ממדי הנזק למשק. ערב המלחמה ענף הבנייה היווה כ־6% מהתוצר במשק, שהם כ־112 מיליארד שקל. על פי הערכת בנק ישראל, בגלל המחסור בעובדים הפעילות בענף הבניין ברבעון הרביעי של 2023 צנחה בכ־50%, שהם כ־3% תוצר ברבעון ו־0.75% מהתוצר במונחים שנתיים.

אבל הנזק חמור יותר משום שהוא זולג לענפים קשורים כמו ענף חומרי הגלם לבנייה, והמשמעות היא ירידת תוצר נוספת של כ־2.4% במונחים רבעוניים ו־0.6% מהתוצר במונחים שנתיים. אם הירידה בביקושים מצד חברות הבנייה תעמיק, הירידה השנתית בתוצר תגיע ל־1.5%.