נתוני הכיסוי הסלולרי שמוסרות החברות לא תואמים את המציאות

על אף שרשת הסלולר בישראל מדורגת במקום ה-64 בעולם בלבד, במשרד התקשורת מסתמכים על תחזיות של החברות בניתוח איכות והיקפי הכיסוי הסלולרי. בסקר שביצע מבקר המדינה נראה פער משמעותי בין ההצהרות של החברות עליהן מסתמך המשרד, לבין תוצאות סקר שביצע מבקר המדינה. חברות התקשורת מחויבות בכיסוי של 99% מהשטח שבו מתגוררת אוכלוסייה, 95% משטח כל יישוב וכיסוי של 80%-95% מהכבישים. בפועל, כך לפי המבקר, החברות שולחות נתונים על היקף כיסוי שאינו בהכרח תואם את הבדיקות של משרד התקשורת.

"המידע שבידי משרד התקשורת, המבוסס על תחזיות חברות תשתית הסלולר, אינו מאפשר להסיק מסקנות בדבר מידת עמידתן בפועל של חברות תשתית הסלולר בחובות הקבועות ברישיונותיהן בעניין הכיסוי הסלולרי ואיכות הרשת הסלולרית". עוד מוסיפים בדוח כי ביותר ממחצית (53%) מהיישובים הערבים בישראל עם יותר מ-10,000 תושבים אין כלל תשתית דור 5.

המבקר מציין גם כי עד אמצע 2023 לא הוטלו קנסות על החברות על אי עמידה ביעדי הכיסוי. עם זאת, במהלך השנה האחרונה ולאחר מועד בדיקת הדו"ח, המשרד הטיל קנסות על חלק מהחברות.

הדו"ח אף חושף מחדל משמעותי הנוגע לבריאות הציבור, בחסות משרדי הגנת הסביבה והבריאות. נושא הקרינה המייננת מצוי באחריותו של המשרד להגנת הסביבה. אולם הוא התרשל בתפקידו, וכבר יותר מ-17 שנים לא טורחים שרי הגנת הסביבה המתחלפים להתקין תקנות בדבר רמות החשיפה המרביות לקרינה ממתקני שידור סלולריים, ובכך מפרים את החוק. במקום לעשות זאת, קבע המשרד להגנת הסביבה ״כללים לרמת החשיפה המותרת״, ללא התייעצות עם משרד הבריאות. משרד הבריאות, מצידו, לא פעל לגיבוש מידע מקצועי בדבר השפעות הקרינה הבלתי מייננת על בריאות הציבור.

מרכז ידע שהקימה הממשלה בנושא קרינה הפסיק את פעילותו, וגם משרד הבריאות נותר ללא מקור מידע. הגם שמשרד הבריאות בדעה כי לא קיים ידע מספק על אודות השלכות הקרינה ממתקני שידור בטכנולוגיית דור 5 על בריאות הציבור, ולפיכך קיים קושי להעריך את ההשפעות הבריאותית של החשיפה לקרינה, הוא לא נטל חלק בגיבוש ההחלטות שהתקבלו בדבר סיכונים בריאותיים בפריסת תשתיות תקשורת סלולרית.

בנוסף לכך, בידי המשרד להגנת הסביבה נמצאים נתונים בדבר עוצמת הקרינה בפועל של מתקני השידור, אולם הוא לא מפרסם אותם לציבור בהתאם לחוק. כך, לא יכול הציבור להעריך את רמות החשיפה הצפויות לקרינה, גם כשאלו נמוכות ויכולות למעשה להפחית התנגדות וחששות בקרב הציבור. המשרד השיב למבקר כי "הדוחות נשלחו בדואר האלקטרוני לכל אדם שביקש זאת". המבקר קבע כי על המשרד להג"ס לקיים את החוק כלשונו, ולפרסם לציבור את הנתונים שברשותו על תוצאות מדידות הקרינה ועל בדיקת מקורות הקרינה.

למרות התנגדויות הציבור להצבה של מתקני שידור סלולריים, אשר הוספתם דווקא עשויה להפחית את רמות החשיפה לקרינה, משרדי הממשלה כמעט וכלל לא מבצעים הסברה בעניין. לפי הדו"ח, ״משרדי הממשלה הנוגעים בעניין - משרד התקשורת, המשרד להג"ס ומשרד הבריאות - אינם רואים עצמם אחראיים לביצועה, וכמו כן, לא קבעו מה נדרש לבצע במסגרת פעולות ההסברה. מממצאי השאלון שנשלח על ידי משרד מבקר המדינה לרשויות המקומיות עולה כי ב-91% מהרשויות המקומיות שהשיבו על השאלון לא נערכו פעולות הסברה בנושא זה בשנים 2019 - 2023. באותה עת קיבלו 35% מהרשויות שהשיבו על השאלון פניות מהציבור בנוגע לקרינה ממתקני שידור סלולריים״.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: ״ספי החשיפה נקבעים בתנאי היתר ההקמה וההפעלה של כל מתקן, בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת – המינימום הנחוץ ולא מעל הסף שנקבע. המשרד לא מאשר הקמת מתקנים היכולים לגרום, אפילו בתנאי שידור בהספק מרבי, רמות חשיפה לקרינה העולות על עשירית (10%) ביחס למה שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי כחשיפה בלתי מזיקה ובטוחה גם עבור ציבור הרגיש ביותר, כמו תינוקות, ילדים ובעלי מערכת חיסונית לא תקינה או חלשה. באשר לקרינה אלקטרומגנטית, נציין כי החל משנת 2010 פועלת מערכת ייחודית בכל העולם שמפקחת באופן מלא ורציף על השידורים של האנטנות שבשימוש התקשורת הסלולרית״.