דמרי שב להתמודד על שדה דב: הגיע להסכמות לפי שווי של 1.1 מיליארד שקל

על רקע השלבים הסופיים והטכניים לאישור ההסדר של חברת חנן מור בבית המשפט חוזרת לתמונת המשא ומתן הקרקע בשדה דב - הנכס המרכזי של החברה, שהופקע לטובת נושיה. הקרקע נרכשה ב־2021 תמורת 1.6 מיליארד שקל, מהם 1.3 מיליארד שקל בהלוואה של קונסורציום שכלל את הבנקים לאומי ודיסקונט, את חברת הביטוח הפניקס ואת בית ההשקעות מיטב. על הקרקע אמורות להיבנות 450 דירות.

לכלכליסט נודע כי יגאל דמרי שוב מתקדם לרכישת הקרקע. חברת י.ח דמרי כבר הגיעה להסכמות עקרוניות על רכישתה תמורת 1.1 מיליארד שקל מול הבנקים לאומי ודיסקונט. לפי ההסכמות, מחצית מהתמורה תהיה במזומן ומחציתה בתשלום נדחה לעוד שנתיים לערך.

המכשול המרכזי שעומד בפני הוצאת ההסכם לפועל הוא הפניקס ומיטב. לכלכליסט נודע כי שתי החברות קיבלו זכות וטו על מכירת הקרקע אם סכום המכירה יהיה נמוך מ־1.1 מיליארד שקל. על פניו, הדבר לא אמור להוות מכשול בפני המכירה לדמרי, אולם משום שמחצית מהתמורה עתידה להתקבל רק בעתיד, הרי שלפי גישת הפניקס ומיטב פירוש הדבר הוא שהסכום נמוך מ־1.1 מיליארד שקל, וזאת בשל הצורך להוון תשלומים ובשל שחיקת הכסף נוכח האינפלציה.

הקרקע בשדה דב משועבדת לקונסורציום המלווים, שהעמידו לחנן מור אשראי של 1.26 מיליארד שקל ב־2021 עבור רכישת הקרקע. בראשות הקונסורציום עומד בנק דיסקונט, שהעמיד אשראי של 412 מיליון שקל. לאומי העמיד אשראי של 412 מיליון שקל, הפניקס העמידה סכום של 253 מיליון שקל ובית ההשקעות מיטב העמיד 185 מיליון שקל.

מתעניינים אחרים בקרקע הם יצחק תשובה, בעל השליטה בחברת דלק באמצעות קבוצת אלעד הפרטית, וכן חברת בסר של נחשון קיויתי יחד עם חברת ישראל קנדה של ברק רוזן ואסי טוכמאייר. מבחינת המוכרים, תשובה לא הגיע עד כה לפסים מעשיים, וההצעה שלו היא יותר באוויר, ואף שהסכום הנקוב בה גבוה משמעותית, היא מדברת על תשלומים עתידיים. גם ההצעה השנייה במצב דומה, בעיקר לאחר שישראל קנדה זכתה במכרז גדול לרכישת קרקע ברחוב דובנוב בתל אביב. למעשה, דמרי הוא המתמודד היחיד שמוכן להעמיד מזומן בהיקף משמעותי בעסקה — נתון חשוב מבחינת הבנקים.

הקונסורציום אמור לקבל 41% ממניות שדה דב החדשה, והחלוקה שלהן מתפרסמת כאן לראשונה: לאומי 32.5%, דיסקונט 32.5%, הפניקס 20% ומיטב 15%. כך יחזיקו לאומי ודיסקונט ב־13.33% כל אחד ממניות חברת חנן מור החדשה, הפניקס ב־8.2% ומיטב ב־6.2%.

היתר הם מחזיקי סדרת האג"ח י"ג שיחזיקו ב־18%, מחזיקי אג"ח י"ד ב־13%, הראל ב־12%, קרן ריאליטי ב־7% ומיטב ב־1% נוסף.

חנן מור נקלעה להסדר חוב בדצמבר, האחרון לאחר שקרסה תחת נטל חובות של כ־2.9 מיליארד שקל. במסגרת הסדר החוב המתגבש יקבלו נושי החברה את מרבית מניותיה, למעט 1% שיישאר בידי חנן מור עצמו ושותפו אבי מאור.

כוונת הנושים היא למכור את שדה דב, ולהשאיר בחברת חנן מור הציבורית רק את פעילות בניית הדירות. החברה בונה בימים אלה כ־1,100 דירות.

במקביל פורסמו דו"חות של חנן מור לרבעון הראשון של השנה, ומהם עולה כי החברה הפסידה בו 103 מיליון שקל לאחר מס לעומת רווח של 13 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2023, לפני שהגיעה להליכי הסדר חוב. ההון העצמי בסוף הרבעון היה שלילי, 230 מיליון שקל. הכנסות החברה ירדו ל־72 מיליון שקל לעומת 120 מיליון שקל ברבעון המקביל. את 2023 סיימה החברה בהפסד עתק של 860 מיליון שקל, בעיקר בעקבות שיערוכים שליליים.

עם סיום הסדר החוב הודיעה חנן מור על הפסקת עבודתם של המייסדים חנן מור כיו"ר ואבי מאור כמנכ"ל ודירקטור.

בדו"חות לרבעון הראשון דיווחה חנן מור כי 1,111 דירות שלה נמצאות בשלבי הקמה שונים, ומתוכן 145 דירות טרם נמכרו. 83 מהדירות שלא נמכרו הן בחריש. לעומת זאת, כל הדירות בפרויקטי מחיר למשתכן בחריש ובאור עקיבא נמכרו.

בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסדר החוב ובכך הוא אושר. כעת מבצעים המנהל המיוחד אהוד גינדס ומנהל העסקים הראשי דודו זבידה פעולות השלמה — בתיאום עם הבורסה — להקצאת המניות לנושים, ולצורך זה יוגדל ההון הרשום של החברה.

בנוסף: יוחזרו למסחר אג״ח ט' ו־ט"ו, יעודכנו שטרות של אג״ח י"ב, ט', ט"ו, ויירשמו שעבודים לטובת אג״ח ט' וט"ו. הפעולות יסתיימו בתוך חודש.

עוד נודע לכלכליסט כי שם החברה ישונה ולא יהיה חנן מור.