בלימת ההתייקרות בלחם היא מסך עשן

הזינוק במחירי הדיור והדלק, שחלחל להתייקרות מוצרים ושירותים רבים, כבר הוביל את הצרכנים לצמצם את כמות המוצרים בסל הקניות. למרות זאת, במקום לנסות להתמודד עם שורש הבעיה עוד לפני פיזור הכנסת, כשעוד היתה בידה היכולת לבצע תיקוני חקיקה נדרשים, בחרה הממשלה למקד, באיחור ניכר, את האנרגיות בסעיף השולי והסימבולי ביותר: התייקרות הלחם המפוקח.

הממשלה ביקשה מהקמעונאיות לספוג את ההתייקרות, בצעד שעל פניו נראה שהניב לה באופן מיידי את הקרדיט הרצוי לה. ראש הממשלה יאיר לפיד התגאה בישיבת הממשלה: "מי שנכנס לאחד הסניפים של רוב רשתות השיווק גילה שמחירי הלחם האחיד לא עלו. זה היה כרוך בפעולה מהירה, יחד עם שר החקלאות עודד פורר ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי".

האחרונה, שהיתה מודעת להתייקרות הצפויה כבר לפני שבועות ארוכים, בחרה להצהיר בתקיפות שלא תיתן ידה להתייקרות, אך ברגע האמת הרימה ידיים וחתמה על צו עדכון המחירים שמאשר למאפיות להעלות את מחיר הלחם בכ־36%.

במקום לרתום את תקציב המדינה לבלימת ההתייקרות, בחרה השרה עם הרקורד הצבאי לקרוא לקמעונאים לספוג את ההתייקרות, כאילו מדובר באיסוף תרומות לחיילים באמצעות השירותרום. גם שם משרד הביטחון מקושש מהציבור במקום להעביר את הסכום מתקציבו העצום.

הקמעונאים מצדם זיהו הזדמנות כפולה: גם מהלך שיווקי בעלות שולית של סבסוד הלחם המפוקח, המהווה כחצי אחוז בלבד ממכירות שוק המזון ומוצרי הצריכה; וגם היענות לשרה האחראית על הענף, אשר בידיה מפתחות למהלכים שברצונם לקדם, כמו ביטול חובת סימון מחירים על מוצרים. הגדילו לעשות רמי לוי, שהתחייב שלא יעלה את מחירי הלחם המפוקח עד ספטמבר, וקמעונאי נוסף שהרים קמפיין ללחם בשקל. ספק אם יש מישהו חושב שהצרכנים לא ישלמו על כך במוצרים אחרים.

הלחם שהממשלה אישרה את התייקרותו ומתגאה כעת בבלימתה, הוא לא יותר ממסך עשן. הוא מאפשר לה ולקמעונאים להסיט את המבט מהבעיה המרכזית של יוקר המחיה המאמיר. לכן גם אם תמצא הממשלה פתרון קסם שיבטל את התייקרות הלחם, זה חסר משמעות כמעט. יוקר המחיה, שניכר בסעיפי הוצאה משמעותיים הרבה יותר כמו דיור ודלק, לא ייעלם. והנטל על הציבור לא ישתנה אם מחיר הלחם המפוקח יוקפא.

רגע לפני שיגיע גל נוסף מכיוון המחלבות, כדאי להתחיל לחשוב על כלי שייתן מענה להתייקרות שעליה המליצה ועדת המחירים בחודש שעבר. שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר הצהירו אז על הבנות עם ראשי ענף החלב, שלפיהן יתייקרו מוצרי החלב שבפיקוח ב־4.9%, והחל מעוד שנה כלל לא תידרש הסכמת השרים לעדכוני המחיר שיהפכו אוטומטיים. ההסכם לא קיבל אישור משפטי, בגלל המעבר למנגנון אוטומטי שניתן כצ'ופר למחלבות.

אבל בדומה למאפיות, אפשר להעריך שגם המחלבות לא ימתינו עוד הרבה זמן בטרם יעלו את מחירי מוצריהן שאינם בפיקוח, או יעתרו לבג"ץ בדרישה לקיים את המלצת ועדת המחירים. לכן, כדי לא להיות שוב תלויים בחסדי הקמעונאים, כדאי שהדיון שזימן לפיד בעניין הלחם יורחב גם לענף החלב, ובעיקר למהלך כולל להתמודדות עם העלויות הגדלות שכולנו משלמים.