דורון הרמן, ממקימי חברת האד-טק (טכנולוגיית חינוך) סייף-סקול (Safe School) | באדיבות סייף סקול
"העומס של חיפוש תוכן הפך לנחלת העבר ועתה הפוקוס מופנה למגע אישי עם התלמידים". הטכנולוגיה של סייף-סקול באה למורים "בול בזמן"
למחרת ה-7 באוקטובר נדרשה סייף סקול לייצור מאסיבי בזמן אפס של מאות מערכי שיעור מותאמים בנושאי אקטואליה, חוסן רגשי ועוד. איך הפכה חברת ההזנק הישראלית לאהובת המורים, עד כדי פרסום פוסט תודה מרגש? הצצה לטכנולוגיה שמשגעת את המורים והתלמידים
הימים הקשים והכואבים שתלמידי ישראל עוברים בחודשים האחרונים מלווים בהתמודדות נפשית מורכבת. השגרה השתנתה, והתלמידים, שחלקם כבר בוגרי "משבר הקורונה", צריכים להתמודד עם תקופה נוספת של חוסר וודאות. בטח ובטח כאשר מדובר במורים ותלמידים שעונים להגדרה של "מפונים", שעל פי הערכות עומדים על כ-50 אלף.
אי שם, בשנת 2020 הרחוקה, בשיא תקופת הקורונה, הקים העיתונאי לשעבר דורון הרמן, את חברת האד-טק (טכנולוגיית חינוך) סייף-סקול (Safe School), שהפכה למובילת התחום בישראל, ומתעתדת לשנות את החינוך במדינה מקצה לקצה, באמצעות פתרונות טכנולוגיים שיקלו וייעלו את חיי המורים מחד, ויאפשרו לדייק את התוכן החינוכי, כיום בכל התוכן המשלים המועבר לתלמידים, ובעתיד גם תוכן לימודי.
עד מהרה גייס הרמן משאבים מהמשקיעים הרציניים ביותר בישראל, כמו נשיא WIX ניר זוהר ומנכ"ל החברה אבישי אברהמי, מנכ"ל משרד החינוך לשעבר עמית אדרי, ואפילו הכוכבות הישראליות הגדולות ביותר, גל גדות ובעלה ירון ורסנו, ורותם סלע ובעלה היזם אריאל רוטר.
כלים משני משחק למורים
המערכת שפיתח העיתונאי, מאפשרת להעביר מערכי שיעור דיגיטליים עדכניים, במהירות האור למיליוני תלמידים במדינה. עתה, כל שנותר זה שהתוכן יהיה מעניין כדי שהתלמידים יצרכו אותו, ופה למעשה נכנסת המומחיות של החברה, שבראשה, מלבד גורמי חינוך, עומדים גם אנשי תוכן.
אז האם המערכת עומדת בהבטחה? בפוסט הערכה שפרסם לאחרונה ביה"ס אליאנס בת"א בעמוד הפייסבוק הרשמי שלו, נכתב:
"תשפ"ד תהיה כנראה אחת השנים הכי מאתגרות שמערכת החינוך ידעה מאז הקמת המדינה. היא מורכבת בכל כך הרבה היבטים שכולנו חיים ביום יום כמנהלים, מורים, הורים ותלמידים. לצד כל אלה, דווקא בעת הזו בולטת לטובה חברת הזנק ישראלית צעירה, שעשתה את חיי המורים הרבה יותר טובים, ובעיקר יעילים. המערכת של סייף סקול העניקה למורים שלנו טכנולוגיה שמאפשרת להם לראשונה להתרכז במה שחשוב, כמו גם לעסוק ללא חיכוך בנושאים הכי מורכבים: מיניות, אלימות, התנהגויות סיכון, לכידות חברתית, מלחמה, שכול והרבה מעבר".
עוד ממשיך הפוסט: "הודות להם, כל העומס המטורף של חיפוש תוכן, בדיקתו והתאמתו לשכבות הגיל הרלוונטיות, הפך לנחלת העבר. זה, הפך להיות עבודה שלהם, ועתה הפוקוס שלנו מופנה לאיפה שחייבים מגע אדם, וזה בשיח המשמעותי בכיתות, ההתמקדות בכל תלמיד ותלמיד, האפשרות להקשיב לתלמידים ואפילו לזהות בעיות, או פוטנציאל עצום".
לדברי הרמן "המערכת נמצאת כיום במעל 1,200 בתי ספר (יסודיים ותיכוניים) ברחבי הארץ ומאפשרת ל-40 אלף מורים ומנהלים לנהל את התחום המורכב ביותר איתם מתמודדים אנשי חינוך בעולם – התחום הרגשי חברתי. השילוב בין יצירת התכנים הדיגיטליים, המשלבים סקרים, מדידה והערכה של עמדות התלמידים, מאפשרים ניהול וטיפול מדויקים יותר עבור הצוות החינוכי בבתי הספר, בטח בתקופה זו. בימים הראשונים שלאחר אסון ה-7 באוקטובר היינו הראשונים להקים מערך שידורים מרחוק עבור תלמידי ישראל, כשלמעלה ממיליון תלמידים לקחו חלק במערכים ובשידורים שלוו ע"י פסיכולוגים, יועצים חינוכיים, אמנים וסלבריטאים".
עתיד החינוך
לפי הרמן, החינוך הרגשי חברתי יהפוך להרבה יותר משמעותי בשנים הקרובות בישראל. "מרבית בני הנוער יסחבו איתם טראומה בעוצמה כזו או אחרת מהתקופה הזו, והם יסתובבו ביננו בלי שום תכנית שיקום או פתרון נפשי ראוי. מאחר ואי אפשר להצמיד פסיכולוג או יועצת לכל תלמיד ותלמידה, אנחנו מבינים שאנחנו חייבים לעשות סוג של "טיפול פסיכולוגי המוני" בסקייל גבוה. כלומר להכשיר מורים, ולהעביר שיעורים שיסייעו למעגלים שלא נפגעו ישירות מהלחמה. הכיתה תהפוך במידה מסויימת לסלון של התלמידים. כמו שבכל סלון יש טלויזיה, בכל כיתה יהיה מסך שיקרין תוכן מותאם. אלא שבמקום תוכן לא מסונן או בדוק מיוטיוב, נבנה להם את "הנטפליקס של המורים", ונוריד מהם רובד שלם של התעסקות, שיפנה להם אחוזים ניכרים מהזמן". אומר הרמן ומוסיף: "בהמשך אנחנו, ואני מאמין שחברות נוספות, נעניק למורה מעטפת שלמה, מעין CRM ייעודי, שיותאם לכל כיתה, שכבה, ואפילו יכלול תכנית שנתית ודיווחולוגיה להורים. הם יקבלו באמצעות AI עדכונים תקופתיים על ההתקדמות הפדגוגית, כמו גם הרגשית והחברתית שלהם. כמו כן כבר היום אנחנו עובדים על אמפליפיקציה של ייצור התוכן שלנו באמצעות בינה יוצרת, וקרוב מאד היום שנוכל לשכפל מערכי שיעור לשפות אחרות, ואולי אפילו אולי לייצר סט ערכים גלובלי, של תכנים על שוויון וקבלת האחר, שיהפכו לבנצ'מרק עולמי, שהמקור שלו פה, ישראלי".