בג"ץ השאיר לממשלה פתח לחוק השתמטות מעודכן

בשנה הקרובה יגויסו 4,800 חרדים. זה מספר הקסם שהקואליציה תהיה שבויה בו בשבועות הקרובים. זה המספר שעליו יישען חוק השתמטות כלשהו שהיא תנסה להעביר. הבעיה לא תהיה לשכנע את חברי הכנסת של הליכוד שכן הם קיבלו הכשר בד"ץ למספר הזה מבג"ץ. הבעיה תהיה להעביר חוק שגדולי התורה החרדים יסכימו לו.

מבחינה זו, בג"ץ גלגל את תפוח האדמה הלוהט חזרה אל המפלגות החרדיות. אם הממשלה תיפול בשבועות הקרובים, זה יהיה בגלל הרבנים שלהן. אם יעבור חוק השתמטות עד סוף כנס הקיץ של הכנסת בסוף יולי, בג"ץ יצטרך להחליט אם להוציא צווי ביניים נגד יישומו. כיוון שבג"ץ משלים בפסק הדין עם המספר הזה - כלל לא בטוח שהוא יעצור את יישום החוק על הסף. אלה שתי נקודות מבחן של הקואליציה להישרדות לפחות עד כנס החורף שמתחיל באוקטובר, הסכמת הרבנים והימנעות של בג"ץ מצווי ביניים נגד חוק ההשתמטות החדש.

בג"ץ השתמש בספירה של צה"ל

לא פסק דין היסטורי קיבל בג"ץ היום, אלא פסק דין טריוויאלי, שכתוב בצורה בירוקרטית. הרכב של 9 שופטים של בג"ץ בראשות ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן קבע את המובן מאליו שבמצב שבו אין חוק שמתיר להעניק דחיית שירות להמוני בחורי הישיבות, הצבא חייב לפעול לגייס אותם.

הוא קבע שהממשלה אינה רשאית להורות לצבא להפר את החוק. הוא גם קבע שבמצב שבו תלמידי הישיבות שאיבדו את מעמד דחיית השירות מפרים חוק ואינם מתייצבים כדי להתגייס, אין אפשרות לתקצב אותם. סביר להניח שפסק הדין הכל כך מדוד הוא המחיר של ההסכמה של כל השופטים — שמאלנים, ימנים, ליברלים ושמרנים.

במצב הזה, מבחינת המערכת הפוליטית הדבר החשוב ביותר בפסק הדין הוא העובדה שבג"ץ נוקב בו במספר של 4,800 כנתון שאליו התחייבה מערכת הביטחון ובכך מעניק לו הכשר. שנת גיוס, אגב, מתחילה ביולי ונגמרת ביוני, כך שהמספר מתייחס לשנת הגיוס 2024 שמתחילה בעוד 5 ימים.

בסוף מאי עדכנה הפרקליטות את בג"ץ שהצבא יכול לגייס ב־2024 רק 3,000 חרדים. אומנם מדובר על פי 2.5 מהנורמה השנתית אבל זהו מספר מביך במצב מלחמה כאשר מחזור בני ה־18 החרדים הוא קרוב ל־14 אלף איש

ארוכה ופתלתלה היתה הדרך למספר 4,800. רק בסוף מאי עדכנה הפרקליטות את בג"ץ שהצבא מדווח שהוא יכול לגייס בשנת הגיוס 2024 רק 3,000 חרדים. אומנם מדובר על פי 2.5 מהנורמה של גיוס 1,200 בשנה, אבל זה מספר מביך במצב מלחמה וכאשר מחזור בני ה־18 החרדים מונה השנה קרוב ל־14 אלף איש. בדיון בבג"ץ החודש הבהיר נציג הפרקליטות ש־3,000 הוא המינימום ויתאמצו יותר.

בינתיים מתברר שעמדת צה"ל עודכנה: לפחות 3,000 בנוסף ל־1,800 הקיימים. מאיפה צצה התוספת של ה־1,800? יש שתי ספירות של בחורי ישיבות. זו שנעשית על פי הגדרת החרדי בחוק שירות ביטחון ומגיעה ל־1,200 וזו של צה"ל שכוללת גם מוסדות חרדיים שאינם ישיבות שמגיעה ל־1,800 בשנה. בג"ץ השתמש בספירת צה"ל.

על מה יסכימו הרבנים החרדים

מעכשיו וכל הדרך אל חוק ההשתמטות זה הגביע הקדוש של הפוליטיקה הישראלית. זה המספר שהחקיקה תכוון אליו. זה המספר שכל פוליטיקאי מהקואליציה יישבע בשמו במהלך החקיקה וכמובן יציין ש"בג"ץ אמר".

הנה, למשל, שר החינוך יואב קיש, האיש שרכב לפוליטיקה כל הדרך על השוויון בנטל, מבהיר איך הוא ראה בפסק הדין של בג"ץ אור בקצה מנהרת המשבר הקואליציוני. "כל מה שכתוב בהחלטה - נקיים. יש ואפשר לגייס אלפי בחורים בחברה החרדית שאינם תלמידי ישיבה. אנחנו יכולים לעשות את זה, אנחנו חייבים לעשות את זה. וכן, החרדים הם האחים שלנו וכן, הם חייבים להתגייס ואלפים רבים מהם יתגייסו".

השאלה היא אם קיש צודק. ברור שהפוליטיקאים החרדים יהיו מוכנים לגיוס של 4,800 צעירים חרדים כדי להציל את הממשלה ואת המשרות שלהם. השאלה היא האם הרבנים של המפלגות החרדית יהיו מוכנים. זה אחד המשתנים הבלתי צפויים ביותר בפוליטיקה הישראלית. האם יימצאו רב או רבנים מספיק בכירים שיאמרו: אני לא יכול לקחת אחריות שישלחו לארץ הגזירה וההפקרות, כפי שהם רואים את הצבא, אלפי צעירים. צריך לזכור שהחוק לא עובר בלי קולות המפלגות החרדיות. בעיות צפויות בעיקר מקרב האדמו"רים של אגודת ישראל. אבל צריך לזכור שגם במועצת החכמים של ש"ס יש היום כמה רבנים קנאים שעלולים להתנגד לחוק. בסופו של דבר, ברור שחלק גדול מהמגויסים יהיו ספרדים.

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ויו"ר ועדת פלסנר לשוויון בנטל לשעבר, יוחנן פלסנר, פרסם היום הודעה שלפיה "בית המשפט לא הגדיר כי צה"ל יכול להסתפק ב־4,800 מתגייסים בשנה הקרובה, אלא קבע כי עליו לגייס בשוויון". פלסנר כמובן צודק. בג"ץ קבע מספר מינימום. הבעיה היא שברגע שהוא פורסם הוא הפך למספר מקסימום לפחות לשנה הקרובה. שופטי בג"ץ הם אנשים מנוסים וברור שהם ידעו שזה מה שיקרה.

הממשלה כבר קיבלה החלטה שלפיה מותר לה לחלק את הכסף מחדש לישיבות. איך לחלק מחדש? באמצעות העלאת הסכום לכל תלמיד ישיבה שיש לו פטור מלא משירות צבאי ולכן ההקצבה שלו לא נפסקה

ובכל זאת, 4,800 הוא מצב שלראשונה יוצר גיוס בכפייה של הצעירים הנושרים מהישיבות ושל הצעירים העובדים. בהנחה שהרבנים יסכימו לבלוע את המצב הזה, כמה מרכיבים יקבעו האם החוק החדש יעמוד במבחן בג"ץ. הראשון הוא האם ישחקו בהגדרת החרדי. בג"ץ יותר מרמז שההגדרה של צה"ל שגם מוסדות חרדיים שאינם ישיבות ייחשבו, מקובלת עליו. השאלה היא אם ינסו לשלב מוסדות חרד"ליים.

הבעיה האמיתית צפויה בנושא מהו שירות. אם הכנסת תנסה להכניס לספירה חרדים שיעשו שירות מילואים של כמה שבועות או שלושה חודשים זה ללא ספק יהיה ניסיון לעבוד על בג"ץ. אם יוחלט שמדובר רק בשירות מלא, יהיה לא קל להגיע ל־4,800.

הפטנט של הממשלה לחלק כסף לישיבות

צריך גם לזכור שבמציאות שבו שירות המילואים הפך לגורם מרכזי בחיים של צעירים ישראלים, שוויון בנטל גם חייב להביא בחשבון שירות מילואים ממושך. זה, למשל, הופך את השירות האזרחי לבלתי שוויוני בעליל. השאלה הבאה היא שאלת הסנקציות. האם יהיו סנקציות משמעותיות במקרה שלא עומדים ביעדים. אחרת גם היעדים הנמוכים האלה הם אות ריקה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. בג"ץ קבע מספר מינימום של מתגייסים שיהפוך למספר מקסימום בשנה הקרובה | צילום: אלכס קולומויסקי

מה שברור זה שמבחינת החרדים, הם קיבלו ארכה להמשיך לנסות להעביר חוק השתמטות כלשהו עד סיומו של כנס הקיץ של הכנסת בסוף יולי. הנושא שבו לא ניתנה ארכה הוא ההקצבות לכ־60 אלף תלמידי ישיבות שאיבדו את המעמד לדחיית השירות. סביר להניח שבכל שבוע מתקרבות עוד ישיבות גדולות (ישיבות לגברים רווקים) לפשיטת רגל. מדובר בכ־400 מיליון שקל לשנה. השנה, בגלל שמדובר ב־9 חודשים, התפנו כ־300 מיליון שקל.

פה ייתכן עימות של ממש בין היועמ"שית גלי בהרב־מיארה שקבעה שאי אפשר להשתמש בכסף הזה לבין הממשלה שקיבלה החלטה שלפיה מותר לה לחלק את הכסף מחדש לישיבות. איך לחלק מחדש? באמצעות העלאת הסכום לכל תלמיד ישיבה שיש לו פטור מלא משירות צבאי ולכן ההקצבה שלו לא נפסקה. את התמונה מסבכת עוד יותר עמדת המשפטנים שאי אפשר להמשיך להעניק הנחות במעונות יום לאברכים שאיבדו את דחיית השירות.

השאלה היא אם לממשלה בכלל משתלם להיכנס לעימות הזה. בסופו של דבר, אם היא תעביר חוק השתמטות חדש ובג"ץ לא יוציא צווי ביניים נגד יישומו ייווצר באוגוסט בסיס מחודש לחלק דחיות שירות וממילא תיפתר הבעיה הכלכלית של הישיבות.