לידיעת סמוטריץ': מס הסוכר חתך משמעותית את צריכתו בקרב ילדים בבריטניה

ממשלת נתניהו ביטלה את המס על המשקאות הממותקים למרות אזהרות המומחים, וכעת מתבררת התועלת הגדולה שהוחמצה: מחקר חדש מצביע על כך שצריכת הסוכר המוסף בקרב ילדים בבריטניה פחתה בקרוב לחצי מאז הודיעו הרשויות על החלת המס. בזמן שישראל דווקא מתדרדרת בטיפול בנושא, מומחי בריאות הציבור בבריטניה קוראים לממשלתם להרחיב את הצעדים למזונות ומשקאות אחרים. לקראת דיוני תקציב המדינה לשנת 2025 בארץ, דורשים אנשי המקצוע בממשלה להחזיר את המס – אולם ההחלטה תלויה בפוליטיקאים שהבטיחו במערכת הבחירות האחרונה להוזיל את מחירם של המשקאות המזיקים.

בשנת 2016, הודיעה ממשלת בריטניה על החלתו של מס סוכר, והוא נכנס לתוקף ב-2018, לאחר שלשוק ניתנו שנתיים להיערך לכך. במהלך השנתיים הללו, יצרנים אף הפחיתו את תכולת הסוכר במשקאות עוד בטרם נכנס המס לתוקף, כך שצריכת הסוכר המוסף פחתה לא רק בשל הפחתת צריכת המוצרים, אלא גם בשל השינויים שביצעו החברות במוצרים עצמם. כלומר, השפעת המס אינה רק על התנהגות הפרט - אלא גם על התעשייה.

המחקר השתמש בנתונים של 7,999 מבוגרים ו-7,656 ילדים (בגילאי 1.5 עד 19) שהשתתפו בסקר התזונה הלאומי של בריטניה שפורסם בכתב העת Journal of Epidemiology & Community. החוקרים מצאו כי לאחר ההכרזה והיישום של המס, בשנת 2019 צריכת הסוכר הנוספת של ילדים ממשקאות קלים בלבד ירדה ב-45% בהשוואה לשנים שקדמו להכרזה על המס. הצריכה אף פחתה ב-33% בקרב מבוגרים. בהשוואה לתרחיש שבו המס לא היה נכנס לתוקף, ובהתחשב במגמת ירידה הקיימת בצריכת סוכר מוסף, המחקר מצביע על כך שהמס הוביל לירידה יחסית של 23.5% בצריכת הסוכר המוסף ממשקאות קלים בקרב ילדים, ול-40.4% ירידה יחסית בקרב מבוגרים.

מחקרים ועדויות רבות בשנים האחרונות מצביעים על כך שצריכת משקאות ממותקים בסוכר, דרכם צורך הציבור סוכר וחומרי טעם שונים ללא כל ערך תזונתי מוסף, במיוחד בקרב ילדים, קשורה לסיכון מוגבר לעלייה במשקל, סוכרת מסוג 2, מחלת לב כלילית ומוות בטרם עת. לכן היתרונות של הפחתת צריכת משקאות ממותקים ברורה. החוקרים לא בדקו אם הירידה בצריכה נבעה באופן מובהק מהפחתת הסוכרים המוספים במוצרים, העדפה לממתיקים מלאכותיים דלי קלוריות או הסברה לציבור בנושא השפעת מאכלים ומשקאות ממותקים על בריאות הציבור, באופן שגרם להורים לשנות את סל הקניות (בהקשר הזה, ראוי לציין כי מותגי ג'אנק פוד מוציאים פי 27 יותר על פרסום מהתקציב שמשקיעה ממשלת בריטניה בקמפיינים לעידוד תזונה בריאה).

למרות זאת, החוקרים ציינו כי צריכת הסוכר המוספת עדיין גבוהה מדי. לפי ארגון הבריאות העולמי והוועדה המדעית המייעצת לממשלת בריטניה בנושאי תזונה, סוכר מוסף צריך להוות פחות מ-5% מכלל צריכת הקלוריות של אדם. כלומר, בערך 30 גרם ליום למבוגרים, 24 גרם לבני 10-7 ו-19 גרם לבני 6-4. אולם, בשנת 2019 מבוגרים וילדים עדיין צרכו בממוצע כ-45 גרם סוכר ביום.

כ-100 מדינות הטילו עד היום מיסים שונים על משקאות ממותקים. זהו לא המחקר הראשון שמצביע על יתרונות בהטלת מס סוכר. מחקר שבוצע בארה״ב ופורסם בכתב העת JAMA ניתח את המצב בשטח שנתיים לאחר יישום מס בחמש ערים בארה״ב. לפי החוקרים, העלאת מחירי משקאות עם סוכר מוסף בממוצע של 31% הפחיתה את רכישות הצרכנים של משקאות אלה בשליש. "על כל עלייה של 1% במחיר, מצאנו ירידה של 1% ברכישת משקאות ממותקים", אמר ל-CNN ד״ר סקוט קפלן, ממחברי המחקר.

"הממשלה קיבלה החלטה שרירותית"

במשרדי הבריאות והאוצר שואפים להחזיר את מס הסוכר לתוקף גם בישראל (בין היתר לאור הצורך במציאת מקורות מימון למלחמה), לאחר שבוטל על ידי ממשלת נתניהו, בהובלת שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, קצת יותר משנה לאחר שהוחל. ההחלטה הפוליטית לבטל את המס בוצעה ללא נתונים מקצועיים התומכים בהחלטה (בעוד שלהחלתו קדמה עבודה מקצועית שנמשכה כשש שנים), ובהתעלמות מוחלטת מהתועלות הבריאותיות ונתונים המראים על הפחתה בצריכת המשקאות המזיקים לאחר החלת המס.

נגד ההחלטה הפוליטית עתרו לבג״ץ שורה של גופים ואנשי מקצוע, ובהם פרופ' אהרון טרואן מבית הספר למדעי התזונה באוניברסיטה העברית. בשבוע הבא, אמורה המדינה למסור לבית המשפט את תגובתה לבג״ץ.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. ביטל את המס כשנה לאחר שיצא לדרך | צילום: שלו שלום

"הממשלה קיבלה החלטה שרירותית", אמר טרואן. "אין לה סמכות לקבל החלטה כזו ללא הליך סדור שמראה שיקול דעת. סמוטריץ׳ היה עוין לאורך כל הדרך בנוגע למס הזה. ההתנהלות הפוליטית באה מתוך פלייבוק של חברות המשקאות, ששכנעו את האגודה לזכויות האזרח שאם יטילו מס על קולה, הם גזענים נגד השחורים. זה מקביל למה שקרה בארץ. זה עניין בריאותי, אבל הפכו אותו לטריז אלקטורלי".

כדאי להבין את הרקע: צריכת הסוכר היומית בישראל גבוהה משמעותית בהשוואה למדינות המפותחות (132 גרם לנפש לעומת 103.3 גרם במדינות המפותחות), בעוד שהיא נחשבת לאחת המובילות העולמיות בשיעורי התחלואה בסוכרת, ובמקום השני ב-OECD בקטיעת גפיים כתוצאה מכך (קודמת לה רק מקסיקו). דווקא הציבור אותו מייצגת הממשלה הוא הראשון להיפגע מכך: לפי נתוני משרד הבריאות לשנת 2021, הסיכוי של צעיר חרדי לחלות בסוכרת גבוה פי 1.5 מצעיר שאינו חרדי. הציבור החרדי רוכש שתייה מתוקה בשיעור של 79% לעומת 51% באוכלוסייה הכללית.

ואכן, החלת המס הובילה לירידה של 10%-12% בקניית משקאות עתירי סוכר, כשהירידה בלטה במיוחד בחברה החרדית - 19%, לפי בנק ישראל. ״הביקוש משתנה ביחס למחיר, והשכבות העניות רגישות יותר למיסוי", אמר טרואן. "אלו גם האוכלוסיות שמטורגטות על ידי התעשייה בניסיון לייצר קהל. החברות משווקות באופן אגרסיבי את המוצרים בסקטורים האלו, ואנחנו רואים שם צריכת סוכר מוגברת. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מזה. בכל העולם רואים בעניין הזה סיכון אסטרטגי. דוגמה אחת – כמה אנשים לא מתגייסים לצה״ל בגלל עודף משקל וסוכרת? גם בלי זה, אנחנו לא צריכים לייצר סביבה שפוגעת בשגשוג האנושי ובעיקר בחלשים. הפוליטיקאים הציניים יודעים את זה ופוגעים במגזרים שלהם עצמם. אנחנו מצפים שהממשלה ושר האוצר יעשו כעת חושבים, ויועילו להמשיך את המס ולפתח על בסיס בדיקה מעמיקה את המענים הנדרשים״.

״המענים הנדרשים״ הם בעצם צעדים נוספים, שכן מס לבדו אינו צעד מספק להפחתת צריכה. בטווח הרחוק, ללא צעדים תומכים כמו עידוד אורח חיים בריא או איסור פרסום בקרב ילדים, גם הציבור יכול להפנים את המחיר הגבוה ולהמשיך לרכוש שתייה מזיקה.

״קשה לנו לחיות אורח חיים בריא, כי מציבים בפנינו מכשולים", הוסיך טרואן. "משווקים, מפרסמים ומעודדים אותנו להתפתות. כולנו משלמים את המחיר. בדרום אמריקה למשל מנעו פרסום ושיווק לילדים, גם כאן צריך לעשות את זה. אין מענה אחד שעובד על הכל, צריך לשפר את כל הסביבה כך שתעודד בריאות. בלי שיווק של מזון לא בריא בקיוסקים בבתי ספר. מניעת שיווק אגרסיבי לילדים. למשל, לא להעמיד מזון מזיק ליד הקופה בסופרים. צריך כמובן לתת תמריצים לעידוד תזונה בריאה, ולהשקיע בקמפייני הסברה בנושא. המדינה צריכה לתת דוגמה, ולמנוע מכירה של משקאות מזיקים בבתי חולים ובמוסדות ציבוריים. יש המון צעדים. בממשלה מכירים את התועלות ואת מגוון האפשרויות היטב, כי אנשי המקצוע עמלו על עבודות בנושא במשך שנים״.

טרואן אף ציין שהשינויים בבריטניה מראים כי לא רק הצרכנים משנים הרגלים בעקבות רגולציה, אלא גם החברות: ״העובדה שהמס היה צפוי להביא לתמריץ של התעשייה להגדיל את היצע המשקאות שמכילים פחות סוכר משמעותית. לכן יש חשיבות לכך שברמה הלאומית מפחיתים את חשיפת הציבור כולו לגורמי סיכון מזיקים לבריאות, כלומר מעודדים עיצוב סביבה בריאה יותר״.