תודעת משימה: מה מסתתר מאחורי אלימות המשטרה

האלימות המשטרתית בהפגנות הופכת לשכיחה יותר ויותר, מסבה נזק רב לאמון הציבור במשטרה ולמשטרה עצמה. הצילומים, המגיעים מזירות המחאה מעידים על אלימות קשה והודעות הדוברות המאוחרות של המשטרה סובלות מאמינות נמוכה ומנותקות מהזמן והמראות. עצורים בגין הפרות סדר ותקיפת שוטרים, משוחררים לאחר שבילו לילה במעצר, מבלי שהובאו בפני בית המשפט, אחרים, המובאים בפני בית המשפט, משוחררים ללא תנאים תוך מתיחת ביקורת על התנהלות המשטרה. התנהלותה של משטרת ישראל אל מול המחאה הציבורית, מעידה בעיקר על חוסר מקצועיות בטיפול בהפרות סדר ועל קושי הולך וגובר במילוי משימתה.

משטרת ישראל נדרשת במסגרת מילוי תפקידיה לשמור על הסדר הציבורי, ביטחון הנפש והרכוש, תוך הקפדה על קיום זכויות היסוד בדמוקרטיה, בתוכן הזכות להפגין ולמחות גם כנגד הממשלה, גם במהלך מלחמה, גם באמצעות קריאות קשות לעיכול ושלטים הפוצעים את הלב. לשם מילוי תפקידיה ועל פי הוראות החוק והנוהל, על המשטרה לאזן בין מימוש זכותם של המפגינים לחופש ביטוי, לבין שמירה על הסדר, הרכוש והביטחון. נוסחת האיזון, שהתגבשה בפסיקתו של בית המשפט העליון, קובעת כי במקרה של הסתברות ברמה קרובה של וודאות לפגיעה ממשית באינטרס הציבורי לסדר וביטחון הציבור, נסוגה זכות ההפגנה מפניו והמשטרה יכולה להגבילה, לפזרה ואף במקרים מסוימים למנעה מראש בכדי להשיב את הסדר הציבורי על כנו.

הטיפול המשטרתי מבחין בין אירועי מחאה מתוכננים לכאלו שאינם מתוכננים, אבל העקרון הבסיסי הפועל בהם הוא שילוב יכולות מקצועיות של כלל המערכים המשטרתיים בעת הטיפול באירוע. כך לצד הפעלת כוחות פיזור, פועלים כוחות תיעוד, כוחות מעצר וחקירה, נאסף מודיעין מקדים, ניתנים פתרונות תנועה ותעבורה ונפרסים מערכי דוברות, תקשוב, לוגיסטיקה וטכנולוגיה בכדי להבטיח פיקוח ושליטה על האירועים. האמת צריכה להיאמר, בעידן בו אנו חיים להתנהלותה המבצעית של המשטרה בעת פיזור הפגנה, יתלוו לרוב תמונות וסרטונים קשים, המציגים את המשטרה כמדכאת ואלימה.

זהו תפקיד קשה לביצוע, קיטועים ממנו מציגים תמונה חלקית בלבד, המשימה עצמה קשה לאכיפה, הרגשות מתעצמים, הזעם עולה, לעיתים המילים פוגעות, לעיתים מדובר בקללות ותקיפות, לעיתים התגובה המשטרתית נתפסת במנותק מהאירוע כולו. במשימות מורכבות ורגישות, ודאי באירועים מתוכננים, נדרשת המשטרה לייצר בקרב שוטריה תודעת משימה באמצעות הכנה מנטאלית. גם כאן הנוהל המשטרתי מחייב העברת ידע בסיסי לשוטרים ביחס למאפייני המשימה ומורכבותה, עמידה על התנהגות ערכית נדרשת, מקרים ותגובות, כישורים ומיומנות להתמודד עם מצבים מאתגרים.

ערן קמין | צילום: אוראל כהן

משטרת ישראל כושלת במענה המקצועי שהיא נדרשת לספק גם כשהיא פועלת על פי נוסחת האיזון המשפטית ומנסה להחזיר את הסדר על כנו. היא כושלת כאשר שוטר מכה בגסות או דוחף בגסות מפגין, היא כושלת כאשר שוטר מסנן ״יא בן זונה אני אאנוס את אימא שלך״, היא כושלת כאשר שוטר אומר למפגין ״תזכור אותי אני אבוא אליך בלילה״, או כאשר שוטר אחר מטיח במפגין ״אתה מבייש את האזרחות שלך״, היא כושלת כאשר שוטר זורק רימון הלם לתוך קהל, כאשר פרש מכה מפגינה עם שוט, היא כושלת כשהיא מושכת בשערות ראשם של מפגינים, היא כושלת כאשר דובריה מגיבים באיחור בהכחשה גורפת מבלי שסיפקו סרטון תואם ומענה סדור.

משטרת ישראל כושלת משום שהיא נכשלת בהכנת שוטריה ומפקדיה למשימה, משום שהיא נכשלת בטיפול משמעתי באלו שסרחו ובהוצאתם מן השורה. משטרת ישראל נכשלת משום שאין לה מנהיגות ערכית והיא אינה נערכת בדרך מקצועית ראויה, להתמודד עם אירועים מתוכננים, שחייבים לקבל מענה טוב יותר, אמין יותר, מקצועי יותר. משטרת ישראל נכשלת בטיפולה בהפרות הסדר, ממש כשם שהיא נכשלת בטיפולה באלימות ובפשיעה הגואה, כשם שהיא נכשלת בהתמודדותה עם תאונות הדרכים והקטל בכבישים, כשהם שהיא נכשלת בחשיפת עבירות ובהבאתם של עבריינים לדין. יש כתובת לכישלון הזה, יש להם פנים ויש להם שמות ויום אחד, שעוד יגיע, יבוא תיקון.

ערן קמין הוא תנ"צ בדימוס, לשעבר ראש חטיבת החקירות ונציג משטרת ישראל בצפון אמריקה. כיום יועץ לתאגידים ופרטיים בענייני מניעה ואכיפה כלכלית