“כיום אין לנו בעיה של אספקת חשמל“

במסגרת סדרת המפגשים של כלכליסט ואדלטק שעוסקת בעתיד הביטחון האנרגטי של ישראל, שוחח רועי ברגמן מכלכליסט עם גלית כהן, ראשת תוכנית שינויי אקלים וביטחון לאומי במכון למחקר ביטחון לאומי INSS; קרן ברק, יו"ר פורום יצרני החשמל; רון אייפר, ראש חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות; ודפנה אבירם־ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.

מלחמת חרבות ברזל חידדה את אחד החששות הכבדים במשק הישראלי — הביטחון האנרגטי. גלית, האם ייתכן שנתעורר יום אחד ונגלה שיש מחסור בחשמל? האם ישראל נמצאת במשבר אנרגיה?

"אני לא חושבת. גם לא קרוב לזה. הודות למאגרי הגז שנמצאים אצלנו בים התיכון, ישראל נמצאת במצב של אספקה יציבה. ברגע שלא נוכל לספק משם תהיה בעיה. אנחנו כן יכולים בהמשך להיות במצב של משבר מאחר שאותן תחנות כוח שהיו אמורות לקום לא קמו וכנראה לא יקומו בקרוב, ואז כן נוכל למצוא את עצמנו במחסור של חשמל בשנים הקרובות, בעיקר במרכז הארץ, איפה שיש את הצריכה הגבוהה ביותר".

קרן, האם החברות הפרטיות יכולות למנוע מצב של משבר?

"אנחנו בפורום חושבים שצריכות לקום הרבה יותר תחנות כוח, וזה המאבק הגדול ביותר שלנו. אנחנו לא מבקשים את הכסף הציבורי ובכל זאת מדינת ישראל משהה את המלאי התכנוני שלה. בסוף יהיה משבר גדול כי האויב שלנו מטרגט מטרות אנרגיה וחשמל אף שהכל ממוגן. אנחנו בשלב שבו אנחנו צורכים כמעט את כל החשמל שאנחנו מייצרים, אבל אין לנו יותר מדי יתירות אנרגטית וזה המאבק הכי משמעותי. העלות של עודף חשמל בטלה בשישים לעומת הקטסטרופה של מחסור בחשמל".

רון, יכול להיווצר מצב של מחסור בחשמל בשנים הקרובות?

"אני רגוע אבל דרוך. נכון לעכשיו, אין לנו בעיה של אספקת חשמל אבל עשורים קדימה הביקוש גדל בקצב מאוד מהיר של כ־3% בשנה. בעתיד הקרוב נראה חישמול של המגזר הביתי וכניסה של תחבורה חשמלית שעוד עשור וחצי הולכת לתפוס 15% מכל צריכת החשמל של מדינת ישראל. אנחנו צריכים להיערך לזה ולהגדיל את ההספק שלנו. צריכים אנרגיות מתחדשות ולהכניס עוד אלפי מגה־ואטים של אנרגיות מתחדשות, להכניס אגירה וגם תחנות כוח שילוו אותנו עד שנצליח להגיע למשק מאופס פליטות".

דפנה, יש בישראל ביטחון אנרגטי?

"פעם היינו אומרים שעצמאות אנרגטית זה שלא נתבסס על יבוא של דלקים ונייצר באופן עצמאי. היום אנחנו מייצרים גז טבעי וקצת אנרגיה מתחדשת, אבל זה לא מספיק בשביל ביטחון אנרגטי. אנחנו צריכים לגוון את מקורות האנרגיה וכמה שיותר נגוון, נהיה יותר בטוחים, והעצמאות האנרגטית היא כבר לא רק של המדינה, אלא גם ברמת משקי הבית, המפעלים".

גלית כהן, INSS: "מקווה שנצא מהמלחמה עם קואליציה אזורית מחוזקת עם המדינות המתונות במרחב"

גלית, מאז מציאת מאגרי הגז הפכנו להיות מעצמת גז והאויבים שלנו רואים בזה מטרות אסטרטגיות. מה יקרה אם ייפגעו?

"ישנן תחנות כוח שאושרו בכל תהליכי התכנון ולא אושרו בממשלה. מדינת ישראל חייבת לחשוב על דרך שבה היא מאפשרת את החשמל שהיא צריכה לספק. הנושא הביטחוני היום מאיים ואנחנו גם עוד לא ראינו את כל היכולות שיש לחזבאללה ולשלוחים שלהם. שמנו את כל המעטפת הביטחונית הנדרשת, אבל זה לא יגרום לנו לא לסגור את האסדות ברגע שיש איום ביטחוני".

לסיום, כל מלחמה היא משבר ומכל משבר צומחת הזדמנות מה ההזדמנות שצומחת מתוך המלחמה?

קרן: "כשיש בעיה צריך לפתור אותה ולא לדחות ולא לחכות למשבר. כבר היום יצרני החשמל הפרטיים מגז ומימן מספקים למעלה מ`־50% מהחשמל במדינת ישראל, הכל מכספים פרטיים. אנחנו צריכים ללכת לשוק פרטי שמקים, יוזם, מתכנן, מפעיל וגם מספק את החשמל. אנחנו צריכים להקים יותר תחנות כוח".

דפנה: "ההזדמנות היא להיות גשר, בעיקר בהעברת מימן בין המזרח למערב. יש כבר הסכמים בינלאומיים עם ארצות הברית, האיחוד האירופי, סעודיה והודו. צריכים להיות ערוכים ומוכנים ביום שאחרי להרים את הכפפה".

רון: "משק האנרגיה זה משק תשתית שלוקח זמן לשנות אותו, אבל אנחנו צריכים לשנות אותו מהר כי אין לנו ברירה. המלחמה חידדה את החשיבות של תחום האנרגיה והיא הזדמנות מצוינת לגייס גם את כל משרדי הממשלה וגם את המגזר הפרטי כדי לעזור לנו לשנות את משק האנרגיה ולהפוך אותו ליציב ואמין יותר".

גלית: "אני מקווה שנצא מהמלחמה עם קואליציה אזורית מחוזקת עם המדינות המתונות במרחב הזה, שנשתף פעולה בתחום האנרגיה".