יקב ברק | צילום: מתוך פייסבוק, Isra photos
ממשתה ביקב בוטיק ועד הופעה של רביד פלוטניק: המלצות לסוף השבוע
לחגוג כמו צרפתים ביקב ברק במטה יהודה, להקשיב להרצאות על התרבות היפנית במכללת שנקר, לרקוד עם רביד פלוטניק בנמל חיפה ולצחוק מול המסך ברצף שידורים קומיים בנטפליקס
יין
לחגוג כמו צרפתים
יקב "כרם ברק" של בני הזוג יעל ויוסי רוזנברג נמצא במושב בקוע במטה יהודה והוא אחד מיקבי הבוטיק הכי מקסימים בישראל. הקסם נובע לא רק מהסיפור קורע הלב - שמו של היקב נגזר משמו של בנם המנוח, ברק, אשר נפטר ממחלה קשה והוא רק בן 18 שנה לפני הקמת היקב (2011), ואשר ציוריו המרהיבים מעטרים את רוב תוויות היינות הרבים שהיקב מייצר. הוא מגיע גם מהעובדה שיוסי רוזנברג, הכורם והיינן, אינו לוקח את עצמו ברצינות רבה מדי ובוודאי שלא את יינותיו שהם עדות חיה לכוחם העצום של החיים באיש הזה שמסרב להיכנע לעצב. אחת הדוגמאות הטובות לכך היא יינות הפט־נט, קיצור של Petillant Naturel בצרפתית או "תוסס טבעי" בתרגום חופשי, יינות תוססים קלות שבעצם לא סיימו את התסיסה שלהם והיא ממשיכה בבקבוק ולכן הגזים שבהם. אלו הם יינות שמחים, קצת מוזרים ובעיקר מאוד לא רציניים. לא פחות מעשרה יינות שונים כאלו מייצרים בני הזוג ופעם בשנה הם חוגגים אותם במשתה פרוע. השנה תקרה הפעם הזו ממש מחר, החל מהשעה 10 בבוקר. היא תלווה באוכל ואפילו האוטו גלידה המפורסם של איתיאלה יהיה שם. kerembarak.com
חיליק גורפינקל
אופנה
להבין איך היפנים שינו את העולם
סדרת ההרצאות החדשה "המוזות" של מחלקת לימודי החוץ של שנקר מאפשרת בחינה עמוקה של עולם האופנה מעבר לבגדים עצמם. "הסדרה נוצרה מתוך תפיסה שאופנה היא דרך ביטוי לרעיונות מורכבים, שלא רק משקפים, אלא גם מגיבים ומעצבים מגמות אמנותיות, פוליטיות ותרבותיות", אומרת אוצרת הסדרה טל נחום, מעצבת, מרצה בשנקר וחוקרת אופנה. בהרצאות ייבחנו רעיונות ותיאוריות הנוגעים לאופנה עכשווית והיסטורית על ידי מרצים, לאו דווקא מעולם האופנה. בין השאר, ד"ר גיא טל ידבר על הלוגו של בית האופנה ורסאצ'ה – דמותה המיתולוגית של מדוזה — ועל המשמעויות שטמונות בעיטור שמלות ושעונים בדמות הראש הערוף שכל המביט בו נהפך לאבן. נחום עצמה תרצה על הפילוסופיה של המעצבים היפנים איסי מיאקי, יוז'י ימאמוטו וריי קוואקובו, שגרמו לרעידת אדמה בשנות השמונים כשהגיעו לפריז והציגו תפיסה מהפכנית של נשיות, אסתטיקה ויופי. הטרנדולוגית נתלי יצחקוב תדון במושג "sheEconomy" ובהשפעה הגדלה של נשים על כלכלה, חברות וממשלות. 110 שקל להרצאה.
עילית מינמר
מוזיקה
לראות הופעות מעולות בחיפה
בשטח "האנגר 15" בנמל חיפה ייפתח בשבוע הבא "הטרמינל", מתחם הופעות חדש שיארח מופעים, פסטיבלי מוזיקה, מסיבות ואירועים בסביבת הנמל, בין הים לעיר התחתית. הטרמינל ייחנך ב־1.6 עם הופעה של רביד פלוטניק ובהמשך יופיעו בו רמי פורטיס, נגה ארז, אביתר בנאי ועוד. היוזמה היא של נמל חיפה, בשיתוף וניהול אמנותי של אסף בן דוד, ממקימי ומפיקי פסטיבל אינדינגב. המתחם משתרע על כ־3,000 מ''ר וכולל גם חלק של ברים ואוכל. "ברוקן פינגאז", קולקטיב האמנות החיפאי המצליח, צפוי לצייר על הקירות החיצוניים שלו. "יש בחיפה בסיס תרבותי מאוד חזק ויציב של מוזיקה עצמאית ואמנות, אנשים שמשלבים את האמנות שלהם עם המרקם הייחודי של העיר, וקהילת אוהבי המוזיקה בעיר היא הרבה יותר גדולה ממה שדמיינתי", אומר בן דוד ל”כלכליסט”, "הכוונה שלנו היא שהמקום יצמח ויהיה בית קבוע ליצירה ישראלית, סוג של חתיכה נוספת בפסיפס התרבותי שמכיל גם מועדונים קטנים ומחתרתיים, ואנחנו שואפים שהכל יחיה ברקמה עירונית אחת".
מאיה נחום שחל
טלוויזיה
לצחוק בלי חשבון ובלייב עם נטפליקס
בשבוע שעבר ננעל בלוס אנג'לס פסטיבל "נטפליקס היא בדיחה" שמוגדר כפסטיבל הקומדיה הגדול בעולם. 300 מהקומיקאים הכי גדולים באמריקה קובצו בעיר לעשרות הופעות, שחלקן ישודרו בנטפליקס בעתיד. כבר בזמן הפסטיבל נטפליקס יצרה רצף של שידורים חיים היסטוריים שזמינים עדיין לצפייה, ובראשם הרוסט של טום בריידי, שאמריקה לא מפסיקה לדבר עליו. בריידי, כוכב הפוטבול, הפגין אומץ יוצא דופן לזמננו והסכים שעשרות קומיקאים וחבריו לקבוצה יירדו עליו בשידור חי ללא צנזורה וללא רחמים. והוא חטף שם על הכל, ובעיקר על הפרידה שלו מאשתו הדוגמנית ג'יזל. יש שם כמה בדיחות מצוינות, אבל התוכנית הזאת ממשיכה לעורר גלים כי בריידי אמר אחר כך שהוא מתחרט שהוא הסכים לזה, כי הוא לא לקח בחשבון שיצחקו גם על משפחתו וילדיו. לא פחות מסעירות היו התוכניות "כולם בלוס אנג'לס", שהנחה ג'ון מולייני בשידור חי בהשתתפות כוכבים כמו ג'רי סיינפלד, ג'ון סטיוארט, דיוויד לטרמן, ושרה סילברמן. המעבר של נטפליקס לשידורים חיים אמביציוזיים והשליטה שלהם בעולם הסטנד־אפ הפכו את השבוע הזה — שניתן כעת לצפייה בשידורים חוזרים — לטור דה פורס קומי שלוקח סיכונים עם בדיחות ללא צנזורה, והליכה על חבל דק בתקופה שבה עולם הקומדיה מאוד נזהר לא להרגיז אף אחד.
יאיר רוה
דוקו
להתאבל על מישהו שלא הכרת
קשה לפעמים לעכל את זה, אבל אך לפני שנתיים מותה ממחלה של צעירה בתחילת שנות ה־20 שלה היה אירוע בולט בעצבות שלו, עד כדי כך שהוא איפשר לאלפי חברי פייסבוק מזדמנים, שלא הכירו אותה, לדאוג לצעירה הכה מוכשרת, כה חכמה, כה נדיבה, וכה רחוקה מהם, שדרך הפוסטים של ההורים שלה עקבו אחר מצבה, ואחר כך התאבלו עליה. כי לאחר 7 באוקטובר עמודי הפייסבוק הוצפו במאות צעירים כאלה, והאפשרות של הורים להיפרד מבתם הגוססת בגיל כל כך צעיר נהפכה לזכות, לפריבילגיה.
באותם ימים רחוקים של לפני כשנתיים אמה של נעם, תמר שוורץ, החלה לשתף בפייסבוק בפוסטים את תחושותיה בקשר למצבה הבריאותי של בתה. היא כתבה בכנות, בפירוט, בכישרון, וגרמה לקוראים להזדהות ולהתעניין. סביב המשפחה נוצרה קהילה מקוונת שנהפכה לאמיתית. הסרט התיעודי "לחיות כאילו יש מחר", שיוקרן היום בסינמטק חולון, ילווה בשיחה עם ההורים, שהם יוצרי הסרט, ודבורית שרגל, מי שביימה אותו, עוקב אחר השבעה של נעם, שאליה גם מגיעים לנחם "אנשים מהפייסבוק". הוא מלמד איך הרשת החברתית יכולה ליצור קהילה אכפתית, לנתב רגשות קשים, לייצר חמלה, ולשמש גלעד זיכרון לצעירה שמתה הרבה יותר מדי מוקדם.
רותה קופפר
