הפערים העצומים וההצלחה של הבנות החרדיות: 7 תובנות על תוצאות מבחני פיז"ה

1. צריך להיות ברור: המיקום של ישראל במבחני פיז"ה (PISA) היה עלוב במבחנים של 2018 (40) והוא רק קצת פחות עלוב במבחנים הנוכחיים (35). זה אומר שמבחינת הישגי מערכת החינוך שלנו במבחנים החשובים בעולם, שבודקים יכולות חשיבה ושימוש בידע, אנו מדורגים אחרי רוב המדינות המפותחות.

מבחני PISA: בעקבות הקורונה הישגי התלמידים בעולם ירדו; ישראל דורכת במקום בעוד שמדינות רבות נסוגו בהישגים, מבחני פיז"ה 2022 מצביעים על שיפור קלים במיקומה של ישראל מ-40 ל-35. עם זאת, הפערים בישראל בכל המקצועות – במקום השני או השלישי בעולם שחר אילןלכתבה המלאה

יש בכל זאת שתי נחמות: האחת היא שישראל כנראה סבלה פחות מהקורונה, אולי בגלל הגעת החיסונים המוקדמת, ולכן ההישגים שלה דרכו במקום ולא ירדו כמו רוב העולם; השנייה היא שעל אף שהמבחנים של 2022 התמקדו בחשיבה מתמטית והיה חשש גדול מהתבזות של ישראל, זה לא קרה.

2. הסיבה העיקרית למיקום הנמוך של ישראל היא הפערים הגדולים - פערים בין חזקים לחלשים מבחינה כלכלית-חברתית ובין יהודים לערבים. הפערים בין חזקים לחלשים מבחינה כלכלית עומדים על בין 114 ל-119 נקודות, והם התרחבו במבחן האחרון מאחר שהחלשים דרכו במקום והחזקים השתפרו. גם הלימודים המקוונים בקורונה פעלו לטובת החזקים.

על פי מחקרי פיז"ה, כל 20 נקודות שוות לשנת לימוד, כלומר מדובר בפער ממוצע של 6 שנות לימוד בין תלמידי כיתות ט' משכבות חזקות לחלשות. בבדיקה של פיזור ההישגים, שמעיד על רוחב הפערים, ישראל ממוקמת במקומות השני או השלישי בעולם בשלושת תחומי המבחן. זו דוגמה לנושא שבו עדיף להתרחק מהצמרת העולמית.

3. כשבודקים את מערכת החינוך הערבית לבדה, התוצאות הן חרפה למדינת ישראל. אם ממקמים את ציוני מערכת החינוך הערבית בטבלה העולמית, היא ניצבת במקום ה-67 מתוך 81 מדינות ומחוזות, כלומר במיקום של חברה מתפתחת, לא מפותחת. הפער הממוצע בין התלמידים היהודים לערבים עומד על 111 נקודות, ששוות ל-5.5 שנות לימוד.

ברור שאחד הדברים שתרמו להגברת הפערים הוא העובדה שמערכת החינוך הערבית כמעט הושבתה בתקופת הקורונה. זאת, בגלל המחסור בתשתיות אינטרנט ובמחשבים, ומאחר שהמשפחות חששו לשלוח את הילדים ללימודים. אך מעל הכל, מערכת החינוך הערבית עדיין מוכוונת שינון ולא למידה וחשיבה עצמאית. עד שזה לא ישתנה, התלמידים ייכשלו במבחנים שבודקים יישום וחשיבה עצמית.

4. גם בחברה היהודית המצב רחוק מלהיות מספק. התחום היחיד שבו מערכת החינוך היהודית היתה מתמקמת במקום באמת טוב (10) הוא הקריאה. במתמטיקה ומדעים הציון הממוצע של היהודים בישראל היה ממקם אותנו רק קצת יותר גבוה מממוצע ה-OECD.

מי שירצה יוכל להתנחם בכך שהפערים בישראל גדלו בין היתר בשל עלייה במספר המצטיינים במתמטיקה. מהודעה של קרן טראמפ לעידוד מצוינות בחינוך עולה שישראל עלתה מהמקום ה-31 במספר המצטיינים במתמטיקה למקום ה-22. .5

5. אחת התעלומות הגדולות של מבחני פיז"ה 2022 היא למה הבנות, שהוליכו ב-2018 בכל התחומים, כל כך ירדו בעולם כולו ובישראל בפרט? ההשערה המתבקשת היא שבנות מתקשות הרבה יותר בלימודים מקוונים. בישראל מחזקת את ההשערה הזו העובדה שהבנות החרדיות, שלא למדו באופן מקוון, ירדו פחות מהבנות האחרות.

6. הפתעת המבחנים היו הבנות החרדיות, שירדו פחות משאר הבנות ולכן עקפו בהישגים את הדתיות-לאומיות. כעת צפוי גל של ניסיונות להצדיק את ההקצבות הקואליציוניות ל"אופק חדש" בהישגים האלה; בפועל אין שום קשר. ראשית, התוספות יינתנו גם למורים של בנים, שרוב המוסדות שלהם בכלל לא הסכימו להיבחן; שנית, הטענה הבסיסית של החרדים כאילו צריך להיות שוויון בין חינוך פרטי לחינוך ממלכתי היא טענה שקרית. שוויון כזה הוא אפליה קיצונית לטובת החינוך הפרטי.

בנוסף, יש לזכור שיש שורת תחומים חיוניים לחיים הבוגרים שמבחן פיז"ה לא בודק, ולא בטוח שהסמינרים החרדים לבנות מצטיינים בהם, כמו אזרחות, אנגלית וכישורי מחשב.

7. כיוון שהבנים החרדים אינם משתתפים במבחני פיז"ה, המצב בישראל בעצם הרבה פחות טוב מהמקום ה-35 הלא מכובד שאנחנו נמצאים בו. אפשר רק לתאר איך היינו צונחים אם הם היו נבחנים במתמטיקה ומדעים.

בחודש שעבר פרסמו הפרופסורים דן בן דודו ואיל קמחי ממוסד שורש ניתוח של הישגי ישראל במבחני פיז"ה לאורך השנים. מסקנה מרכזית שלהם היא ש"כמחצית מהילדים בישראל (בעיקר ערבים ובנים חרדים - ש"א) זוכים כיום לחינוך ברמה של עולם שלישי, והם משתייכים לקבוצות האוכלוסייה בעלות קצב הגידול המהיר ביותר. כבוגרים, הם יוכלו לקיים רק משק של עולם שלישי, שלא יוכל לתמוך במערכות בריאות ורווחה של עולם ראשון, שלא לדבר על יכולות הגנה ברמה של מדינת עולם ראשון באזור המסוכן ביותר בעולם".