מצעד האיוולת התזונתית - פיקוח על מחירי משקאות ממותקים

הממשלה ביטלה את המס על המשקאות הממותקים שנמצא יעיל בהפחתת צריכת משקאות אלה, זאת למרות אינסוף מכתבים ופניות של גורמי מקצוע בתחום התזונה ובריאות הציבור בניסיון לעצור את המהלך הפופוליסטי. במקומו, היא רוצה לפקח על מחירי המשקאות הממותקים. ואני שואלת, האם הממשלה רוצה להאיץ את מגפות ההשמנה והסוכרת בישראל? המחיר כצפוי לא ירד. המשמעות – קרוב למיליארד שקל, חלק קטן מעלויות הטיפול בהשמנה, ויכלו לסייע במלחמה בהשמנה, הציבור יפסיד. כספים אלה יישארו בקופת תעשיית המשקאות הממותקים שתמשיך להגדיל את המכירות עם דגש על האוכלוסיות החלשות חברתית כלכלית – אשר בהן כל אדם רביעי סוכרתי.

ועכשיו באופן יצירתי שר הכלכלה הכריז שהוא יילחם כדי שמחיר המשקאות הממותקים לא יעלה. כמה עוד עיוורון אנו האזרחים יכולים לשאת?

ישראל מובילה בקטיעות גפיים מסוכרת מבין מדינות ה-OECD וזאת למרות מערכת בריאות מהמובילות בעולם. שתייה מתוקה ומזונות אולטרה מעובדים מהווים גורמים מרכזיים למכלול מגפות בהן ההשמנה והסוכרת. עשרים מיליארד שקל בשנה, זו העלות המוערכת של מגפת ההשמנה למערכת הבריאות בישראל ולמעשה על כולנו, הנושאים בנטל התחלואה והמחיר הכלכלי העצום. השמנה ותזונה מזיקה מהווים גם את הגורם המוביל לתמותה בישראל של כ-10,000 אנשים בשנה. המזון המזיק הוא גורם מרכזי לתחלואה, לנטל מרכזי אשפוזי, טיפולי וכלכלי על מערכת הבריאות וכלל האוכלוסייה וכן גם לתמותה.

אנו נמצאים בעין הסערה, בעיצומם של מספר מגיפות ומשברים גלובליים המסכנים את הבטחון התזונתי האישי והלאומי. מגפות ההשמנה מחד, מגפות אי הבטחון התזונתי, רעב סמוי ורעב ממשי גם במדינות עשירות. בנוסף למשברי אקלים, בצורות, שריפות ושיטפונות, כל אלה פוגעים ביבולי החקלאות ומובילים למשברי מזון הולכים ותוכפים, כדוגמת משבר האורז הפוקד את העולם בחודשים האחרונים וגורם לעליית מחירים ואפילו עצירת ייצוא בקרב המדינות היצואניות. כל אלה צפויים להחריף ולפגוע בישראל ואולי אף להוות סיכון על הבטחון התזונתי הלאומי שלנו. ממצאים אלה מחייבים תוכנית חירום לאומית לאלתר.

עליית מחירי המזון אינם גזירת גורל. הזכות למזון הינה זכות יסוד אשר מדינת ישראל מחויבת לה אך לצערנו אינה ממלאת את אחריותה. המדינה לא רק יכולה אלא חובתה לפעול להנגשה כלכלית של סל מזון בריא בסיסי, בר קיימא ומותאם תרבותית ויש לה את האמצעים לעשות זאת מחר בבוקר.

מספר רב של כלים להנגיש פיקוח על מחירים עובד וזאת בניגוד לאמירות והבטחות חוזרות ונשנות שיטפלו ביוקר המחייה. עליות מחירי המזונות הבריאים מגדיל את הסיכון לעליית שיעורי אי-ביטחון תזונתי, מצב הפוגע בכל היבט החוסנה של החברה.

בין הכלים שיש למדינה להנגיש מזונות בריאים:

פיקוח על מחירים - ראו מה מחיר רגיל העומד על פחות משני שקלים בהשוואה למחירי מוצרי חלב לא מפוקחים. מחיר הקוטג' עלה בעשרות אחוזים מאז שיצא מפיקוח. אם שר הכלכלה חושב שהכלי יעיל אזי מדוע להכניס לפיקוח דווקא משקאות ממותקים? השאלה איזה מזונות יפוקחו היא לא פחות מדיני נפשות, שכן למחיר השפעה מכרעת על אילו מזונות ירכשו. ולמרות זאת הבריאות אינה מהווה שיקול בבחירת המוצרים שייכנסו לפיקוח. סל המזון הבריא ובר הקיימא שמשרד בריאות עם המועצה הלאומית לביטחון תזונתי ממליצים, הינו ליבת התזונה הבריאה שצריכה להיות מונגשת. לצערנו למרות המשמעויות של התזונה לבריאות האוכלוסייה וחוסננו כחברה, רוב מוצרי המזון המפוקחים אינם שייכים לליבת התזונה המגינה בהם: הלחם הלבן, שמנת וכו'.

מע"מ דיפרנציאלי – המדינה יכולה להפחית את המע"מ על סל המזון הבריא ובר הקיימא לרמה מינימלית של 3%-4% לדוגמה ולהעלות את המע"מ על משקאות ממותקים ומזונות אולטרה מעובדים ל-23% ובכך להנגיש את הזכות למזון מחד ולצמצם את מימדי התחלואה מהשמנה, סוכרת, מחלות כבד שומני ועוד ועוד. באופן כזה הנגשת סל המזון הבריא ובר הקיימא לא יהווה נטל נוסף על תקציב המדינה, נהפוך הוא – יצמצם את עלויות נטל התחלואה ואף את בזבוז המזון המהווה לא רק נטל כלכלי אלא גם גורם המחריף את פליטות גזי החממה, יצמצם את שטחי ההטמנה הדרושים ועוד. מע"מ דיפרנציאלי על מזונות בסיס קיים במדינות שונות בעולם ולא בכדי.

תמיכות ישירות ריאליות ומשמעותיות בחקלאים - קריטיים להבטיח מרכיב מרכזי בביטחון התזונתי הלאומי מחד ומסייעים בהפחתת יוקר מחירי המזון כיום ובעתיד לאור האתגרים האדירים שלפנינו. רכש מזון בריא ובר קיימא כברירת המחדל של כלל הרכש הממשלתי והציבורי יאפרש מרכיב נוסף בהנגשת סביבת מזון בריאה ובת קיימא כנורמה וכך גם בהוזלתה לצבור.

הכרזה על פיקוח על מחירי המשקאות הממותקים הינו קצה קרחון של מערכות מזון המסכנות את בריאותנו ותורמות ליוקר המחיה ופגיעה רב דורית בבריאות האוכלוסייה. על הממשלה לפעול להנגשת סל מזון בריא ובר קיימא לאלתר ולדאוג שמחיר המזון המזיק יכלול את המחיר האמיתי הבריאותי והסביבתי למען חוסנה של החברה בישראל ועתידה. שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן הבין זאת במפגש של ארגון הבריאות העולמית ממנו חזר עם החלטה אותה הביע פחות או יותר במילים "ג'אנק פוד אאוט, לא בביתנו". ואכן בעקבות ההחלטה הוקמה ועדה מקצועית של משרד הבריאות אשר הובילה בין היתר לסימון האדום על מזונות.

ד"ר דורית אדלר היא נשיאת הפורום ישראלי לתזונה בת קיימא