עידן חדי-הקרן מסתיים. זה הזמן לקנגורו ולג'ירפות כחול לבן

חדי הקרן שייכים לא רק לעולם האגדות. בשנת 2021 תעשיית ההייטק הישראלית יכלה להתגאות בכך שכמאה מתוך כמה אלפי חברות סטארט-אפ ישראליות, צמחו לשווי של מיליארד דולר. הן זכו לתואר "חדי קרן" (Unicorn). הצלחתן הציתה את הדמיון באשר לפוטנציאל התרומה הכלכלית של תעשיית ההייטק הישראלית לכלכלת ישראל. שווי השוק של רבים מחדי הקרן, נבנה מביקוש לחברות צמיחה פרטיות שמניותיהן אינן סחירות. הריביות הנמוכות בשנים קודמות גרמו לתשואה נמוכה על הון נזיל. חלקן נהנו מעליית ערך מהירה בעידן הקורונה, עת שרשרות האספקה, המסחר והשירותים הופרעו ואף נותקו עקב סגרים, בעוד רשתות התקשורת והשירותים הדיגיטליים אפשרו רציפות עבודה מהבית, קבלת שירותים מקוונים, למידה מרחוק ועוד.

הריבית הנמוכה יצרה זמינות להון שאפשר לתעשיית ההייטק בארץ ובעולם לפרוח. תוך עשר שנים בלבד (2012-2022) הושקעו כמאה מיליארד דולר בסטארט-אפים בישראל, שהפכה בית גידול לחדי קרן. כ-8% מחדי הקרן בעולם נולדו בישראל - נתון יוצא דופן מכל בחינה. עשור מופלא זה הסתיים כשהריביות החלו לעלות, במשבר הקורונה.

הקורונה גרמה לאינפלציה של מחסור. מחירי ההובלה והתעבורה התייקרו. שרשרות האספקה לא התאוששו. התיירות, החקלאות והתעשייה סבלו ממחסור בידיים עובדות. הריבית נסקה והתגובה לשינוי פיגרה. ההון שינה כיוון: השקעות לא סחירות ננטשו לטובת נכסים נזילים, מניבים תשואה גבוהה בסיכון נמוך.חדי הקרן איבדו משווים, וחברות התקשו לגייס הון המשך. עם זאת, חלק מהחברות הצליחו למנף את המשבר להתייעלות ולהמשך צמיחה.

הופעתן של הג'ירפות

על רקע עונת חדי הקרן, החל עידן של חברות ענק בעולם. את יוצאות הדופן, קל לזהות כפי שקל לזהות להקת ג'ירפות המתנשאות מעל כולם. שווי מניותיה המצרפי של ג'ירפה עולה על טריליון דולר. הג'ירפה היא למעשה אימפריה מודרנית, מזן חדש. הראשונה לזכות בתואר הייתה חברת Apple(*), שבשנת 2018 בגיל 42, חצתה לראשונה שווי שוק של טריליון דולר.

נכון להיום ישנן שש ג'ירפות בלבד: Microsoft, Apple, Nvidia, Alphabet (Google), Amazon, ו-Meta Platforms (Facebook). שלושת הראשונות כבר חצו שווי של 3 טריליון דולר, ושוויין של שתיים נוספות עולה על 2 טריליון דולר. כולן גדלו בארה"ב, אך השפעתן גלובלית. כולן יצרו קטגוריות כלכליות ענקיות בתחומי תשתיות המחשוב והענן וברשתות האינטרנט, וכעת הן מובילות קטגוריות אלו.

מעניינת במיוחד היא הצעירה שבחבורה, Nvidia. נסיקתה מהירה ומרשימה, והיא מסמנת את עידן הבינה המלאכותית. עתיד מזהיר צופים גם לחברות כמו OpenAI. בעתיד נראה ג'ירפות נוספות בחזיתות טכנולוגיות משנות עולם, כמו מחשוב Quantum – תחום שמעורר עניין עצום.

עדיין אין ג'ירפות בסין או באירופה, ולא במקומות אחרים בעולם (**). בקרוב אולי נתבשר על ג'ירפה ראשונה בתחום הרפואי שמטפל בהשמנת יתר (Obesity). חברת Eli Lilly האמריקאית קרובה לכך. שוויה כבר עולה על 800 מיליארד דולר, וגרף עליית הערך שלה מרשים. ג'ירפות צומחות בקטגוריות טכנולוגיות חדשות, ותעשיות ותיקות שעוברות טרנספורמציות דיגיטליות (כגון תחבורה, אנרגיה, מזון ועוד).

ג'ירפה אחת שווה אלף חדי קרן, ועוצמתה הכלכלית עשויה לעלות על זו של כמה מדינות. ג'ירפה עשויה לשנות מהותית את כלכלת המדינה בה היא צומחת, והשפעתה לא מוגבלת בשוק מקומי. המרוץ לג'ירפות בארה"ב ומחוצה לה כבר החל.

החותם שמותירות הג'ירפות על האדם והסביבה, חסר תקדים. על כתפי מנהליהן מוטלת אחריות עצומה. הן יכולות לקדם אותנו אל עתיד טוב יותר. התפתחות עולם ה-ESG, ואימוץ 17 המטרות לפיתוח גלובלי בר קיימא שהציב האו"ם אמורים לכוון מדינות וחברות להתנהלות אחראית ובטוחה.

האם הקנגורו הישראלי מבשר על ג'ירפה כחול-לבן?

חברת Palo Alto Networks הישראלית-אמריקאית, שהקים ניר צוק, חצתה את רף ה-100 מיליארד דולר. חברה כזו מוגדרת כקנגורו. מזה ארבעה עשורים, תעשיית ההייטק הישראלית הולכת ומתעצמת. אנו בתהליך של סגירת פערים מול עמק הסיליקון בתחומים רבים, אך הדרך עדיין ארוכה.

בזכות רשת האינטרנט, המידע והרשתות החברתיות, ישראל כבר אינה מפגרת בזמן בזיהוי פריצות דרך טכנולוגיות.

אנחנו מתבגרים ובשלים יותר לתחרות גלובלית. תהליך שמגבש את ה- ecosystem ולא ניתן לדלג מעליו. אנו צוברים ידע, יכולת וניסיון בהקמה, מימון וניהול מיזמים פורצי דרך.

אנחנו קטנים. תעשיית ההייטק מעסיקה פחות מחצי מיליון איש המועסקים בתעשייה האזרחית והביטחונית, במאות חברות גלובליות, ובאלפי סטארט-אפים. על חיסרון כמותי זה אנו מפצים בצירוף עובדים שאינם ישראלים לשורותינו. השימוש שאנחנו עושים בטכנולוגיה מתקדמת כמו בינה מלאכותית וכלי פיתוח מתקדמים, מעצים את ההון האנושי שלנו ומביא לפריון ויעילות גבוהים.

כל אלו טובים לבניית חד קרן, ואפילו לקנגורו. אך כדי לגדל ג'ירפה, חסרים לנו שלושה דברים: גישה חופשית ורציפה לשווקים; חיבור ללקוחות ושותפים אסטרטגיים; והחשוב מכול: להביא לשורותינו מנהלים שהתנסו בהובלת חברות ענק, ידע וניסיון במכירות, שיווק, פיתוח עסקי, אסטרטגיה ופיתוח הון אנושי. מנהלים כאלו מעדיפים להצטרף לחד קרן או לקנגורו שעשוי לגדול לג'ירפה באמריקה – על פני המזרח התיכון. עלינו לרכז מאמץ ביצירת חברות גדולות תוצרת כחול לבן.

מדוע זה חשוב?

מאז השבעה באוקטובר גדלו אתגרי הביטחון של ישראל באופן משמעותי, ואיתם העומס הכלכלי. כדי לא לקרוס, כפי שקרה לנו באמצע שנות השמונים, אנו חייבים להעצים את חוסנה הכלכלי של ישראל, ולהגדיל את התוצר הלאומי שלנו באופן משמעותי. תעשיית ההייטק היא הליבה של כלכלת ישראל. כדי להגדיל בצורה משמעותית את התל"ג לנפש, שעומד על $55,000 לא מספיק ריבוי של חברות סטארט-אפ. עלינו לשנות מגמה ולייצר חברות ישראליות גדולות יותר. מהלך כזה עשוי להביא אותנו להגדלת התוצר, הייצוא, וההון הנדרש להשקיע בעתיד. ואולי אפילו להכפיל את התל"ג. כלכלה חזקה מאפשרת ביטחון, וביטחון מאפשר קיימות והמשך צמיחה.

עכשיו הוא הזמן

יש ביננו יזמים פורצי דרך הנחושים לבנות חברות יוצאות דופן, יותר מכפי שראיתי בעבר. יזמים שמובילים קטגוריות חדשות, ומכוונים לטווח ארוך. מאורעות השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, חשפו חוסן יוצא דופן של תעשיית ההייטק, ודווקא על רקע המלחמה, אפשר לזהות נחישות גדולה יותר מתמיד להצליח בענק. הדרך ארוכה, קשה ומאתגרת, אבל הפוטנציאל עצום. ייקח זמן עד שנראה חברות קנגורו ישראלית נוספות, ובוודאי שעוד רחוק היום שבו נראה ג'ירפה כחול לבן. יתכן שהמטרה כלל איננה ריאלית בטווח הנראה לעין. כמשקיעים וכיזמים ישראליים, לשם עלינו לכוון. דווקא עכשיו צריך להביט רחוק. לעורר את האמונה בכוחנו להצליח. זה הזמן לשנוי המתבקש ולסגירת הפער שבין חד קרן לג'ירפה.

הערות שוליים

(*) אם לא מחשבים שווי שוק של חברות ענק ותיקות בעבר, תוך התאמות אינפלציוניות לשווי שוק היום

(**) להוציא את חברת האנרגיה האמריקאית סעודית Aramco, שערכה נקבע על פי נתוני מסחר בבורסה המקומית.