אחרי העלאת הריבית: המשכנתא מתייקרת בעוד 128 שקל בממוצע

עליית ריבית בנק ישראל ב־0.5% נוספים לרמה של 3.25% היא כמובן בשורה שלילית לבעלי ההלוואות. נראה שעלייה של 0.5% ויותר ברמת הריבית מדי מספר שבועות, כבר הפכה לסוג של שגרה, אך בפועל מדובר בקצב חד, שהולך ומכביד על הוצאות משקי הבית.

עד כה העלאות הריבית עברו בשקט יחסי, אולם נראה כי עם הקמת הממשלה ושיבת הכנסת לפעילות, הנושא צפוי לעלות על סדר היום של הפוליטיקאים. ח"כ משה גפני, שנבחר היום כיו"ר הזמני של ועדת הכספים, כבר הודיע כי בכוונתו לקיים דיון על משמעות העלאת הריבית על בעלי המשכנתאות.

מבדיקה שערכו התאחדות יועצי המשכנתאות עולה כי העלאת הריבית הנוכחית ב־0.5% מייקרת את ההחזר החודשי במשכנתא ב־128 שקל בממוצע. החישוב מתבסס על משכנתא בהיקף של מיליון שקל לתקופה של 25 שנה, כאשר 40% ממנה צמוד לריבית הפריים. לפי תרחיש זה, מאז החלו עליות הריבית באפריל האחרון עלה ההחזר החודשי בממוצע ב־745 שקל.

אלא שמדובר רק בתמונה מצב חלקית. עליית הריבית משפיעה באופן ישיר על מסלול הפריים, אולם זו אינה ההשפעה היחידה של מצב המאקרו הנוכחי על המשכנתא. חלק מהמשכנתא הוא צמוד מדד, וחשוף לשינויים באינפלציה. אמנם לא מדובר בהשפעה ישירה על גובה הריבית, אך האינפלציה מגדילה לאורך זמן את הקרן ומכאן את ההחזר החודשי.

בנוסף לכך, גם המסלול בריבית משתנה שמצוי כמעט בכל משכנתא, חשוף באופן עקיף לשינוי בריבית. במסלול זה יש תחנות בהן הריבית מתעדכנת (אחת לשנתיים, אחת לחמש שנים וכדומה - כל משכנתא עם התנאים שלה), כאשר העדכון של הריבית מתבסס לרוב על התשואות באג"ח מדינה, ואלה כמובן מושפעות מרמת הריבית במשק. בשורה התחתונה, לפי נתונים שפרסם בשבוע שעבר בנק ישראל, עולה כי רק 26% מתמהיל משכנתא ממוצע אינו מושפע ממצב מאקרו. שאר 74% מושפעים מעליית הריבית והאינפלציה, ומייקרים את ההחזר החודשי.

עליית הריבית מייקרת את ההחזר החודשי לבעלי משכנתאות קיימים, אולם היא גם מהווה בשורה שלילית למי שתכננו לקחת משכנתא. אלו מתמודדים עם מחירי נדל"ן שטיפסו בכמעט 20% בשנה האחרונה, ועם עלייה חדה בריבית שמייקרת את המשכנתא.

כתוצאה מכך גם היקף הפעילות בשוק המשכנתאות נמצאת בירידה, שתתעצם ככל שהריבית במשק תמשיך לטפס. בנוסף לכך ישנם פרמטרים נוספים שמעידים על כך שרוכשי הדירות צריכים להזיע הרבה יותר בכדי להצליח לקחת משכנתא תחת מגבלות החיתום בבנק מחד והתייקרות מחירי הדירות והריבית מאידך. דרך אחת היא לפרוס את המשכנתא לתקופה ארוכה יותר. אם בספטמבר אשתקד עמדה תקופת הפירעון על 22.8 שנים, בספטמבר הנוכחי היא כבר טיפסה ל־24.4 שנים.

פרמטר נוסף שמעיד עד כמה המשכנתא הולכת והופכת לעול כבד יותר הוא יחס ההחזר מההכנסה. משכנתאות עם יחס החזר גבוה (40%-30% מההכנסה החודשית) עלה בחדות מתחילת השנה, ובספטמבר אלו כבר 47.9% מהמשכנתאות שניתנו באותו החודש, לעומת פחות מ־40% בתחילת השנה.

רבות דובר על שוק המשכנתאות, היות ומשכנתא היא על פי רוב ההלוואה הגדולה ביותר שנוטלים משקי הבית, אולם כמובן זה אינו סוג האשראי היחיד שמושפע מהמשך עליות הריבית. ההתייקרות הכואבת במיוחד היא באשראי הצרכני, היות וממילא מדובר באשראי שנחשב ליקר.

ביום ראשון פרסמה חברת כרטיסי האשראי מקס את דו"חותיה, מהם השתקף היטב תהליך עליית הריבית. הריבית הממוצעת שגבתה מקס ממשקי הבית הגיעה בספטמבר ל־9.7%, לעומת 7.6% בלבד בספטמבר אשתקד, ועם עליית הריבית הנוכחית, היא עשויה להגיע בקרוב לריבית דו־ספרתית. זו כמובן רק דוגמה למה שצפוי בשוק האשראי החוץ בנקאי. הריביות בו ידהרו קדימה עם עליית ריבית בנק ישראל.

גם הבנקים כמובן מעלים את הריבית בהלוואות, אם כי מראש הריבית הממוצעת נמוכה יותר לעומת השוק החוץ בנקאי, בשל רמת הסיכון הנמוכה יותר שלהם. הריבית הממוצעת של הבנקים בהלוואות למשקי בית (ללא משכנתאות) עמדה באוקטובר על 7.89%, לעומת 4.93% בלבד במרץ האחרון, טרם החלו העלאות הריבית. המשמעות היא שעם המשך העלאת הריבית במשק, גם בבנקים הלוואות בריבית דו־ספרתית יהפכו ליותר ויותר נפוצות.

לעומת זאת, הריבית על האוברדראפט כבר מתבססת היטב על רמה דו־ספרתית. מדובר באשראי כמעט הכי יקר שיש. בדרך כלל יש בבנקים כמה דרגות של ריבית על האוברדרפט בהתאם לגובה החריגה. במדרגה הראשונה הריבית היא לרוב סביב פריים פלוס 6%–8%. המשמעות היא שבגובה הריבית שייכנס לתוקף בימים הקרובים, (ריבית הפריים תעמוד על 4.75%), כבר מדובר על ריבית בסדר גודל של 12%, שהולכת ועולה ככל שהאוברדראפט מעמיק.

אף פעם לא טוב להיות באוברדראפט, אולם בימים אלה זה כבר הופך לתענוג יקר במיוחד.