באיחור של 15 שנה: מיפוי ראשוני בדרך לתוכנית אקלים לאומית

ישראל מתקרבת ליישום של תוכנית לאומית להתמודדות עם שינויי האקלים? כלל לא בטוח. בזמן שמשבר האקלים הופך אירועי קיצון כמו סופות, בצורות וגלי חום לתדירים הרבה יותר, מדינות ברחבי העולם מיישמות תוכניות לצמצום הנזקים והיערכות להחמרה עתידית. לאחר שנים רבות של גרירת רגליים, המשרד להגנת הסביבה פרסם אתמול מיפוי ראשוני בדרך לתוכנית בתחום, אולם עלות ביצועה מוערך בכ־9.5 מיליארד שקל בעשור. הממשלה הוציאה את התחום מסדר העדיפויות שלה בדצמבר, כשהשרה להגנת הסביבה עידית סילמן ויתרה על תקציב האקלים של משרדה בגובה 200 מיליון שקל.

עד כמה מאפיינות סחבת וגרירת רגליים משמעותית את משרדי הממשלה והמשרד להגנת הסביבה כשמדובר בהיערכות לשינויי האקלים? הממשלה זיהתה כבר בשנת 2009 את הצורך לפעול. היא הטילה על המשרד להגנת הסביבה את האחריות על גיבוש תוכנית לאומית להיערכות והסתגלות לשינויי האקלים, והובלת ועדת מנכ״לי משרדי הממשלה שתעסוק בנושא, שכן שינויי האקלים משפיעים על כל תחום בחיינו ומחייבים שיתוף פעולה ויישום תוכניות בכלל תחומי החיים שעליהם אמונים משרדי הממשלה.

מאז חלפו 15 שנה, ורק כעת מוצג שלב המיפוי לתוכנית הלאומית. אולם התוכנית לא תוכל לצאת לפועל ללא אישור ממשלה ותקציב משמעותי ליישומה. מנהלת האקלים, המחברת בין כלל משרדי הממשלה ואשר בראשה עומד המשרד להגנת הסביבה, מיפתה ותיעדפה בכפוף לבחינת עלות־תועלת את המהלכים שיש לבצע כדי לעמוד בהחלטות הממשלה שהתקבלו בעבר בתחום, ולהוציא לפועל תוכנית בדומה למדינות מפותחות אחרות. ההשקעה הכללית נאמדת ב־9.5 מיליארד שקל לעשור עבור 200 משימות ב־48 מהלכים, בהם 16 מהלכים הנחשבים לדחופים בעלות של 4 מיליארד שקל.

אילו תצא התוכנית לפועל, 28% מהתקציב יושקעו בשטחים בנויים - למשל בפיתוח מערכת חשמל חכמה ומבוזרת, התאמה של מערכות הנגר והניקוז בערים, התאמת המרחב העירוני לאיומי שריפות, תכנון תשתיות תחבורה ושמירה על מערכות טבעיות במרחב הבנוי; 26% מהתקציב יושקעו בחקלאות, טבע ומים - למשל במעבר לחקלאות מותאמת אקלים, מיגור פגעים בחקלאות והשקעה במו״פ ובחדשנות להתאמת גידולים ובעלי חיים לשינויי האקלים; 18% בבריאות ורווחה; 17% בביטחון; ו־2% בכלכלה - למשל, התאמת הרגולציה של שוק העבודה לתנאי האקלים.

המשרד להגנת הסביבה יהיה אחראי להובלת 17% מהמשימות — הכמות הגדולה ביותר מבין משרדי הממשלה, ולאחריו משרדי החקלאות והבריאות, האחראים להובלת 10% מהמשימות כל אחד. כאמור, המשרד להגנת הסביבה יתקשה לעמוד במשימותיו ללא תקציב האקלים שעליו ויתרה סילמן ותקציב משמעותי שנתי נוסף.

משרד החקלאות, נזכיר, נאלץ להתמודד עם הקיצוץ החד ביותר מבין המשרדים, שעמד על 12% מתקציבו. התוכנית מדגישה גם את הצורך להשקיע במו״פ בתחום החקלאות, אך תקציב מכון וולקני, המכון האמון על הנושא, קוצץ רק השנה ב־20 מיליון שקל, מה שהוביל לפגיעה משמעותית בעבודתו המחקרית.

מדינות משקיעות מדי שנה תקציבי ענק במעבר לכלכלה מאופסת פחמן כדי להפחית את פליטות גזי החממה לאטמוספרה ובכך לנסות לבלום את שינויי האקלים, ובצעדים שונים שנועדו להתמודד עם הנזקים שכבר לא ניתן למנוע. אולם, בישראל הממשלה מתעלמת מהנושא כמעט לחלוטין. הסיבה המובילה לכך, כך לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה, היא משרד האוצר. לפי המבקר, ״האוצר בולם ומעכב את הפעולות הקשורות במשבר האקלים״ באופן עקבי ובמשך שנים.

לפי תגובת המשרד להגנת הסביבה, אין כוונה לתקצב את התוכנית בשנת התקציב הבאה, אלא רק בשנת 2026, אם יימצא תקציב או רצון במשרד האוצר. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד מכוון לכך שבמהלך 2025 תהיה לו תוכנית מדויקת עם עלויות, שאיתה יוכל לפנות לאוצר לשם תקצוב נדרש למשרדי הממשלה בנושא״.